שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

פסח - הלכות לחייל (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

[הערה: לעולם יש לשאול את הרב הצבאי, או קו הרבנות הראשית לחייל 057-8175767]


מכירת חמץ

ש: איך חייל ימכור חמץ שלו?

ת: יחתום אצל הרב הצבאי (שו"ע או"ח תמח ג).


ש: ומה עם חמץ צה"לי כללי?

ת: הרבנות הצבאית הראשית מוכרת.


בדיקת חמץ

ש: אסור להניח פתיתי חמץ במתחם צבאי אחרי הניקוי, אז כיצד אקיים מנהג זה?

ת: אין חובה. המצוה היא לבער חמץ ולאו דווקא למצוא חמץ (רמ"א או"ח תלב ב. חזון עובדיה לז. ומוסבר בשו"ת אז ישיר קול שירה סי' ד שבספר פסקי הלכות צבא עמ' 211 כתב הגר"ש גורן שנוהגים להניח עשרה פתיתים בצה"ל. אמנם כיום, הפקודות השתנו מתקופת הג"ר גורן, ונהוג בצה"ל להכשיר את הבסיסים מספר ימים לפני פסח וחל איסור גורף בפקודות הצבא להכניס למחנה חמץ לאחר ההכשרה, כדי שלא יבואו לידי מכשול. על כן, נהוג כיום לקיים את בדיקת החמץ ללא הנחת פתיתים בכדי שלא יבואו לאיסור חמץ בבסיסי צה"ל).


ש: האם חייל יברך על בדיקת חמץ בחדרו, הרי אינו שייך לו?

ת: כן. כי הוא גר שם וקיבל זכות שימוש (ואפשר לדמות עניין זה למה שכתב הג"ר שלמה גורן במשיב מלחמה ב שלד שחייל אבל יכול לקרוע את מדי הצבא, מפני שהן נתנו לו לכל המצבים שהוא עלול להיות בהם. הג"ר אבי רונצקי, כחיצים ביד גיבור ב 94).


ש: מי יברך בחדר משותף?

ת: אחד יברך וטוב שאחרים ישמעו וכל אחד יבדוק חלקו (שו"ע או"ח תלב ב. מ"ב סק"ח. חזון עובדיה מח-מט).


ש: האם יש מצות בדיקת באוהל?

ת: כן. אוהל הוא בית. אבל אוהל סיירים אינו בית, כמובן יש לבדוק איך אין מברכים (המורים בקשת 129 בשם הגר"א נבנצל והגר"ד ליאור).


ש: האם שטחים פתוחים צריכים בדיקה?

ת: לא, כי אינו בית (כנ"ל).


ש: האם עליי לבדוק את התיק שלי?

ת: כן. ולנקות אותו היטב. אך אין מברכים עליו (עיין שו"ת יחוב דעת א ה).


ש: האם יש לבדוק חמץ ברכב צבאי וטנק?

ת: כן. בלי נר אלא עם פנס. ולא מברכים (שם).


ש: כללית, אפשר לבדוק עם פנס ולא עם נר?

ת: כן. אבל נר עדיף, אם אפשר (שו"ת יחוה דעת א ד. וכך הביא בשם החזו"א. הגדה של פסח של הגרש"ז אוירבך 29).


ש: האם חייבים לבדוק במקום שבו לעולם לא נכנס חמץ?

ת: לא, אם זה מאה אחוז בטוח (שו"ע או"ח תלג ג. שו"ת יחוה דעת א ה. פניני הלכה ד ה).


ש: ממתי ועד מתי אפשר לבדוק חמץ?

ת: יש לבדוק בצאת הכוכבים, ואם לא בדקו, אז לבדוק בהקדם האפשרי, בדיעבד עד עלות השחר, בברכה (שו"ע או"ח תלא א. מ"ב סק"א. מ"ב תלה סק"ה. חזון עובדיה לג).


ש: ואם עבר הזמן?

ת: אפשר גם למחרת, בי"ד, בלי ברכה (שם).


ש: מי שלא יכול לבדוק בצאת הכוכבים, יכול להקדים?

ת: כן בשקיעת החמה בברכה (שם).


ש: מי שחייב לבדוק חמץ מאוחר, מותר לו לאכול בינתיים?

ת: לא. אלא אם כן זה פוגע בפעילותו הצבאית. ואז יאכל, אך ימנה אדם שיזכיר לו, או יכונן שעון מעורר (עיין שו"ת בצל החכמה ד ס).


ש: מי שעוזב מבעוד יום, כיצד יבצע בדיקה?

ת: ביום, בלי נר ובלי ברכה (שו"ע או"ח תלו א. עיין כחיצים ביד גיבור א 105).


ש: אם אני בודק בשני מקומות, עליי לברך בכל אחד?

ת: אם הם רחוקים ויש היסח דעת (שו"ע או"ח תלב ב. מ"ב סק"ז. חזון עובדיה מז).


ש: אם הוקפצתי באמצע בדיקה, אני יכול להמשיך אחר כך?

ת: כן ללא ברכה (מ"ב תלב ס"א ה-ו. חזון עובדיה מד-מה).


ש: אם הגעתי ביום י"ד למקום חדש, האם לעשות בדיקת חמץ?

ת: אם כבר נבדק נבדק, לא. אם לא נבדק, אז לבדוק מיד בברכה (שו"ע או"ח תלה א. מ"ב סק"ה).


ש: אם הגעתי בחול המועד למקום חדש שלא נבדק מה לעשות?

ת: לבדוק מיד, בלי ברכה (שו"ע או"ח תלה א).


ש: האם לבדוק חמץ קודם או להתפלל ערבית?

ת: ערבית. תדיר קודם (מ"ב תלא ח. חזון עובדיה מד).


ש: אם קראו לי ודיברתי בין ברכה לבין תחילת הבדיקה, מה לעשות?

ת: לברך שוב. היה הפסק והברכה לא חלה. אך דיבור באמצע בדיקה אינו פוסל דיעבד (מ"ב תלב ס"ק ה-ו. חזון עובדיה מד-מה).


ש: האם חייבים לבדוק בספרים?

ת: לא. אלו פירורים פחות מכזית. אך לא לקרוא בהם בפסח במקום אכילה (הגדת חזון עובדיה כא).


ש: בכלל האם חייבים לבדוק מקום בו אין פירורים כזית?

ת: לא. אם אין זה מקום אכילה כגון מטבח, חדר אוכל וכדומה. כזית = 29 סמ"ק = קופסת גפרורים (עיין שו"ת אגרות משה או"ח א קמה).


ש: האם אני חייב לבדוק מקום אותו ניקיתי היטב לפני פסח?

ת: באופן מהיר. ולוודא שלא נשכח שום מקום.


ש: מי שלא יהיה בחדרו כלל כל הפסח, האם חייב לבדוק?

ת: יכול להכליל את כל תכולתו במכירת חמץ, חוץ מפינה אחת, כדי לקיים בה מצות בדיקה (שו"ת שאילת שלמה ב קלט, קמא. ד קיא).


תענית בכורות

ש: אני בכור ולא הספקתי להשתתף בסעודת סיום. מה לעשות?

ת: לצום, אלא אם כן זה פוגע בתיפקוד הצבאי. אבל אז לא לאכול מעדנים (ובדיעבד יכול להשתתף בסיום ע"י שמיעה בטלפון. הגרש"ז אוירבך. מעדני שלמה עמ' ב).


ש: על מה אפשר לעשות סיום?

ת: כל ספר, כגון מסכת משניות או ספר בתנ"ך (עיין יומא טבא לרבנן פרק ב).


ש: האם אפשר לחלק בין חיילים וכל אחד ילמד קצת?

ת: כן (פסקי תשובות תע ט).


מצה לפני פסח

ש: האם מותר לאכול מצה לפני פסח?

ת: ערב פסח אסור. ויש שנהגו מראש חודש (רמ"א או"ח תעא ב. מ"ב ס"ק יב. חזון עובדיה קצו).


ש: בצה"ל נותנים מצות כמה ימים לפני פסח עקב הניקוי. מה לעשות?

ת: בצה"ל מותר, כיון שזה זמני והכרחי, זה לא נחשב הפרת מנהג. אך לא מצה שמורה (כחיצים ביד גיבור ב 121).


ליל הסדר

ש: מתי הכי מוקדם אפשר להתחיל את הסדר?

ת: מפלג המנחה כלומר שעה ורבע לפני השקיעה, אפשר להתפלל ערבית. כמובן להשלים קריאת שמע אחרי צאת הכוכבים (מקראי קודש פרק ד הערה קמה).


ש: מתי הכי מאוחר אפשר?

ת: עד עלות השחר (מ"ב תעג סק"ד).


ש: מותר לאכול אחרי הסדר כדי להגביר עירנות?

ת: כן. לכתחילה לאכול מצות (שו"ע הרב תעח א).


ש: מותר לשתות?

ת: כן מים, תה, קפה, מיץ (עיין שו"ע או"ח תפא א. מ"ב תעח ב. מקראי קודש פרק ט הערה נא. שו"ת חזון עובדיה נ).


ש: מותר במקום יין לשתות מיץ ענבים בליל הסדר?

ת: כן (מקראי קודש פרק ד הערה לו. פסקי תשובות תעב הערה 45 שכך שתו הגרי"ז מבריסק והחזו"א).


ש: מה הכמות המזערית של מצה שחייבים לאכול?

ת: 4 פעמים כזית. כזית = 1/5 מצה.


ש: מה התכולות המזערית של כוס לארבע כוסות?

ת: רביעית = 86 סמ"ק = חציי כוס חד פעמית רגילה מפלסטי.


ש: מה הכמות המזערית שיש לשתות.

ת: מלא לוגמיו = 43 סמ"ק = חצי מהכמות הנ"ל (שיעורי תורה לרב נאה ג י-יד. לגבי השיעורים, הגרי"ש אלישיב נשאל כיצד חלק הגרח"נ על החזו"א, והשיב ששיעור הגר"ח היה נהוג מקודם והחזו"א הוא החולק. ספר ישיב משה קל. ודעתו של הגרי"ש אלישיב כשיעורו של הגר"ח הן קולא הן לחומרה. וישמע משה א תל. ב שסד. עיין נודע בשיעורים 271).


קטניות

ש: מותר לאשכנזים לאכול קטניות אם אין די מזון בלעדם?

ת: ודאי. כל מה שנצרך לכשירות הפעילות (מ"ב תנג סק"ז. מלומדי מלחמה פד).


ש: האם מותר לאשכנזים לאכול מזון בלי קטניות אבל מבושל בכלים של קטניות או מעורב בהם קטניות או שמן קטניות?

ת: כן. קטניות בטלות ברוב (רמ"א או"ח תנג א. מ"ב סק"ח. מלומדי מלחמה פד).


מזון בעלי חיים

ש: האם מותר להאכיל חמץ לכלבים?

ת: לא. מלבד איסור אכילת חמץ, יש גם איסור להנות ממנו ולהשהות אותו (שו"ע או"ח תמח ו).