שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

פינוי ישובים (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־15:25, 20 במרץ 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

פינוי ישובים

[הרב שלמה אבינר]

שאלה: זו שאלה כואבת, אך אי אפשר להתחמק ממנה. הסמיכות בין אוכלוסיה ערבית ואוכלוסיה יהודית גורמת לשפיכות דמים מתמדת לצערנו. ערבים יורים ומטמינים מטעני חבלה. יש להיות מציאותי, ולהפסיק לחלום על כך שהעניינים יסתדרו מאליהם. לכל דבר יש מחיר - גם לשלום ולביטחון. נראה שעם כל הכאב אין פתרון אחר אלא לעקור יישובים. האם במקרה כזה מוסרי ולגיטימי לעקור אדם מביתו? אם תהיה החלטת ממשלה בנידון, האם תהיה לו זכות מוסרית להתנגד בטענה שהוא גר שם שנים רבות?

תשובה: ודאי שיש זכות לממשלת ישראל לפעול בדרך זו ואין לאף אחד זכות להתנגד. סתם כך, אין לפגוע באנשים אך תמיד חשבון הכלל קודם לחשבון הפרט. איננו מזלזלים בקשר של האדם אל ביתו, אך דמם של רבים הוא יקר יותר. במקרה חירום, פינוי נהוג בכל העולם.

כל יחיד שגר בארץ מסוימת מקבל על עצמו את חוקי המדינה בין אם מוצאים חן בעיניו, בין אינם מוצאים, בין שהם לטובתו בין שהם לרעתו. כל חוק לא ימצא חן בעיני אנשים מסוימים. בני אדם, דעותיהם שונות ופרצופיהם שונים, לא ייתכן שכל החלטות הממשלה ינעמו לכולם. לכן יש צורך בבגרות נפשית לקבל את אותן החלטות וזה תנאי לקיום החברה ולהימצאות היחיד במדינה.

ואם אותו יחיד או אותם יחידים, הם חסרי בגרות נפשית להבין נקודה כל כך פשוטה זאת, ומסרבים להתפנות מרצונם, מובן שמותר להכריחם. כמובן, אין זה נעים, אך מדינה שלמה אינה יכולה להיכנע לרצונותיהם של קבוצות שונות על חשבון שפיכות דמם של רבים.

ואמנם, עקירת ישובים היא דבר הנעשה בלב כבד, רק אם אין כל פתרון אחר. כך הוא על פי החוק, על פי המוסר ועל פי התורה. יש למצות פתרון של שלום, אך אם אינו ניתן, כפי שאנו רואים עתה במו עינינו, שדם נשפך לרוב, ד' ירחם, אין ברירה אחרת, המוסר דורש פינוי יישובים ערביים. עקרונית יש מקום לגויים שיגורו בארץ, רק אם הם מכבדים את חוקי המדינה כפי שנהוג בכל מדינה בעולם, אך אם הם עסוקים בלרצוח, מקומם באחת מעשרים ושתיים מדינות ערב הסמוכות.


שאלה: הובנתי לא נכון. התכוונתי ליישובים יהודיים בשעה שיש סכסוך דמים בין שתי האוכלוסיות, האם זה יהיה סימטרי?

תשובה: בוודאי, זה יהיה סימטרי. גם יישובים יהודיים יש לפנות באותם תנאים, עם כל הכאב הכרוך בכך. כלומר, אם יהיו ישובים יהודיים במדינה ערבית שיזרקו אבנים על תושבי אותה מדינה, יירו ויטמינו מטעני חבלה, זה יהיה אך מוסרי לעקור אותם מאותה מדינה ולשלוח אותם לארץ ישראל. אמנם לא ידוע שהיה מקרה כזה לכל אורך ההסטוריה, אך אם יהיה כזה, זה יהיה בהחלט מוסרי אם אותה מדינה תודיע להם: אנחנו קיבלנו אתכם כאורחים אך אתם חציתם את כל הקווים האדומים, עתה סעו לארצכם. אך שאלה זו בוודאי לא תעמוד על הפרק, כי יחוסלו על המקום. אפילו יהודי במדינה ערבית, אפילו חבר כנסת שיתבטא ברבים ויודיע שהוא חותר להקמת מדינה יהודית בתוך אותה מדינה ערבית, סופו יהיה רע ומר, קל וחומר אם יקרא למרד מזוין.

לכן יש בהחלט שוויון וסימטריה, משפט אחד וחוק אחד ליהודי ולערבי, ליישוב יהודי במדינה ערבית וליישוב ערבי במדינה יהודית.

ואתם שלום, וביתכם שלום, ולכל אשר לכם שלום.

---

שוויון בין יהודים לערבים?!

שאלה: בגיליון 308 של "באהבה ובאמונה" כבוד הרב דיבר על שוויון בין יהודים לערבים. האם יסכים לתת זכות הצבעה לכנסת לכולם, כולל ערביי יש"ע?! זכות מגורים בכל ארץ ישראל ליהודים ולערבים?! מתן וטו למשטרה הפלסטינית על כניסת יהודים לכותל כמו שעושה משטרת ישראל למוסלמים בהר הבית?!…

תשובה: הרעיון לבנות סימטריה בין יהודים וערבים - כלומר, יהודים במדינות ערב לעומת ערבים במדינה יהודית - אכן מאוד מפרה.

מכאן, שמדובר על זכות הצבעה לערבים לכנסת במדינת ישראל - באותם תנאים שיש ליהודים במדינה ערבית.

זכות מגורים לערבים בארץ ישראל בכל מקום - באותם תנאים של מתן זכות ליהודים במדינה ערבית, וכן כמו שיש במדינות ערב זכות לערבים לגור בכל מקום, תהיה זכות ליהודים לגור במדינת ישראל בכל מקום - זה יהיה נפלא.

מתן וטו למוסלמים לכניסת יהודים לכותל - בדיוק כפי שיש וטו למשטרה יהודית לכניסת ערבים למסגד במֶכּה…