שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

פילוג ומחלוקות בעם (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

יחד!

שאלה: למה אנו כאלה מפולגים? האם איננו מבינים שבכך אנו הורסים במו ידינו את חיינו ואת תורתנו?


תשובה: אכן זו הנקודה הכואבת. ידועים דברי חז"ל שכל נבואות בלעם לטובה חזרו לרעה ככוונתו הראשונית מלבד אחת: "מה טובו אהליך יעקב" - אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. ב"ה, הם מצויים לרוב.

מדוע התקיימה רק ברכה זו? מעשה ברבי שמעון סופר שהתמנה רב בקראקא בשנת תרכ"א ומצא בה יותר ממאה בתי כנסיות ובתי מדרשות. לכל פלג היה מקום משלו: סוגים שונים של חסידים, וגם המתנגדים חלוקים ביניהם בסיבת ההתנגדות. הכל מפוזר, מפורד ומפורר למאות שיטות וזרמים. לכן ברכתו זו של בלעם לא היתה אמיתית אלא הפכה קללה: פיזור לאין סוף מחלוקות, כאשר זה אינו יכול להתפלל עם זה, זה אינו יכול לדבר עם זה, וזה אינו יכול לשתף פעולה עם זה. לו היינו מאוחדים יכולנו לגבור על אויבינו במחי יד. לו כל היהודים יראי השמים היו מאוחדים, איזו השפעה אדירה היתה לכך.

אבל שטן הפירוד עדיין מרקד בינינו. כמובן, לא כבזמן בית ראשון שהיה רצוף מלחמות אזרחים בין שתי המדינות, ובהן נהרגו יותר מחצי מיליון יהודים.

אגב, יש לשאול למה בזמן מלחמת האזרחים בין בית שאול לבית דוד, ישבו הפלשתים בשקט ולא ניצלו את ההזדמנות שאויביהם בנפש עסוקים ביניהם, כדי להכות בנו. התשובה: זכו פלשתים, מלאכתם נעשתה בידי אחרים. למה יתאמצו להילחם בנו, אם אנו, כוחותינו יורים על כוחותינו.

מעשה ברבי יוסף בער מבריסק שהגיע לעיר על מנת להשכין שלום במדינה, כאשר מחצית מן התושבים תמכו ברב פלוני ומחצית ברב אלמוני. אמר הרב מבריסק, שהעם התלונן: "מי יאכילנו בשר" (במדבר יא ד), ומשה רבנו התלונן לד': "מאין לי בשר לתת לכל העם הזה" ( שם יג), וכי יש לי אטליז?!. השיב ד': "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל" (שם טז). אך איך תיפתר בכך הבעיה, האם שבעים זקנים בהם בעלי אטליזים? אלא הסביר הרב מבריסק: אני רואה כמה מריבה על שני רבנים מעסיקה אתכם, אז מה יהיה אם יצטרכו לבחור שבעים רבנים? יהיו כל כך הרבה מריבות שישכחו לאכול ולא יצטרכו לבשר!

כמובן, ריבוי גוונים הוא דבר טוב. אך לא מלחמות וחרמות. חילוקי דעות – טובים, לא כן חילוקי לבבות. אביי ורבא חלוקים ביניהם לכל אורך התלמוד, אבל הם חברותא. וכן הלל ושמאי היו חברים. בית הלל ובית שמאי היו משאילים כלים זה לזה ומתחתנים זה עם זה (יבמות יד ב).

מעשה בבית כנסת של חסידים שבו התפלל מתנגד אחד, וביניהם מתחים תמידיים. הנה הגיע יום השנה שלו, והוא דרש להיות שליח ציבור. אמרו לו: בתנאי שתאמר: "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה", כנוסח החסידים.

הוא סירב: לעולם לא! על גופתי המתה.

-אם כך לא תהיה שליח ציבור.

–אך אתם חייבים לתת לי.

בתום מריבה עצומה, הצליחו לכופף אותו. הוא ניגש לתיבה עם ראש מורד ואמר "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיא" וכל החסידים צהלו על הניצחון העצום הזה לעם ישראל, לתורה ולקדושה. אך הוא פנה אליהם ואמר: שיטיתי בכם. אמנם אמרתי יצמח פורקניה ויקרב מישיחיא אבל כיוונתי: לא יצמיח פורקניה, ולא יקרב משיחיה, ולא בחייכון ולא ביומיכון ולא בחיי דכל בית ישראל!

מרן הרב קוק התפלל נוסח אשכנז אך התגעגע ל"קדושת כתר" נוסח ספרד, והיה אומר: "אַי, כתר, כתר" (סידור עולת ראיה ב תצ). קדושת כתר מדמה אותנו למלאכים ובה נאמר: "יחד כולם קדושה לך ישלשו". יחד! יחד עם כל עמך בית ישראל! יחד עם המלאכים! ואכן המלאכים עובדים את ד' יחד, אינם מפריעים זה לזה, אדרבה "כולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה ונותנים באהבה רשות זה לזה" (ברכות יוצר). כל מלאך שונה מחברו, בעל שליחות מיוחדת, ובכל זאת אין קנאה ביניהם ואין כל מלחמה ביניהם. אדרבה, הם מכבדים זה את זה ומסייעים לזה לזה. הרמח"ל כותב: "הוא השלום והשלווה אשר למלאכי השרת, אשר כולם שמחים בעבודתם איש איש על מקומו, ואין אחד מתקנא בחברו כלל, כי כולם יודעים את האמת לאמיתו" (מסילת ישרים פרק יא).

יש מלאך של אש, גבריאל, ויש מלאך של מים, מיכאל. מלאכים הפוכים, ובכל זאת כל אחד מבין שלשני תפקיד חיוני. כך עלינו לעבוד, כמובן, אין זה קל, איננו מלאכים, אך נשתדל כמה שאפשר.

לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא עושה מחול לצדיקים וכל אחד מראה עליו באצבע ואומר: הנה אלקינו זה קווינו לו ויושיענו (תענית לא א, ע"פ ישעיהו כה ט). לכל אחד הסתכלות שונה על ריבונו של עולם. הרי הרבה תארים, גילויים ומידות יש למלך מלכי המלכים. הרי הצדיקים נמצאים במעגל, לכן לכל אחד זווית אחרת. אין דבר, אמרו רבותינו, כיון שהם נותנים יד זה לזה ויוצאים יחדיו במחול.

עבודת היחד היא רצון ד' עלי אדמות. תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, אין הכוונה שכולם בדעה אחת (עולת ראיה א, של), אלא שכל אחד מבין שמה שיש בשני, אין בו, והוא גם אינו מעוניין לעסוק בעבודתו של השני. מכולם יחד משתבח הבורא.

==












































==