שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

פיגוע בליל שימורים?! (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־15:26, 20 במרץ 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == ליל שימורים?! == [הרב שלמה אבינר] '''שאלה:''' איך יתכן שהיה פיגוע כה קטלני בנתניה דווקא בלי...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

ליל שימורים?!

[הרב שלמה אבינר]

שאלה: איך יתכן שהיה פיגוע כה קטלני בנתניה דווקא בליל הסדר שנקרא ליל שימורים, ליל משומר מן המזיקים, ויש אינסוף סיפורים איך ניצלו ישראל באותו לילה בכל דור ודור?! ועוד שהפיגוע קרה בשעה שקיימו את מצוות החג וערכו את הסדר? שאלה זו מאד בוערת בעצמותי!


תשובה: אשריך ששאלה זו בוערת בעצמותיך. אין זה אלא מפני שהנך יהודי אמיתי המאמין בהשגחה פרטית ומאמין בכל מילה של דברי חכמינו ז"ל. ירבו כמותך בישראל.

לכן נותר לנו לברר דברי חז"ל. אכן כתוב בתורה "ליל שימורים הוא לד'" (שמות יב מב), וחז"ל פירשו: "לילה המשומר ובא מן המזיקים" (ראש השנה יא ב). אבל יש עוד פירושים אצל חז"ל לביטוי ליל-שימורים (שם ופסחים קט ב), ולפי זה היה מקום לומר שבהתאם להם אין לילה זה משומר מן המזיקים, אך לא כן הוא, כי התוספות כתבו שלכל הדעות הוא משומר מן המזיקים (תוס' ראש השנה יא ב ד"ה לילה).

אמנם ה"כלי יקר" כתב שרק אותו לילה של יציאת מצרים היה משומר מן המזיקים, אך לא בדורות הבאים (שמות יב מב), ואולי כך אפשר לפרש את רש"י שמקשר זאת לפסוק: "ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף" (שם שם כג). אך שאר רבותינו הסבירו שהלילה משומר מן המזיקים לא רק באותו לילה אלא בכל הלילות.

אבל במכילתא, חז"ל אומרים שהמובן של משומר, אינו שהאדם שמור מאליו, אלא אדרבא, "מגיד שכל ישראל צריכים להשמר" (מכילתא סו"פ יד וכן מרכבת המשנה שם. וכן ילקוט שמעוני רי). אך גם כאן רבותינו הראשונים הכריעו שהכוונה היא שאדם שמור מאליו. או ליתר דיוק, אומר רבי חיים ויטל תלמידו של הארי ז"ל, הוא שמור בתנאי שעוסק במצוות או על כל פנים אינו עובר עבירה" (דבש לפי, לחיד"א, מערכת ל אות יב).

וכך פוסק הרמ"א: "ויש אומרים שיש לומר שפוך חמתך וכו', קודם לא לנו, ולפתוח הפתח כדי לזכור שהוא ליל שימורים ובזכות אמונה זו, יבוא המשיח וישפוך חמתו על המכחישים בד'" (שו"ע או"ח תפ א הגה). ומסביר המשנה ברורה: "ואין מתייראין משום דבר" (ס"ק ט).

וכן כתב: "ונוהגים שלא לקרות על המיטה רק קריאת שמע, ולא שאר דברים שקוראים בשאר לילות כדי להגן, כי ליל שימורים הוא מן המזיקים" (שו"ע או"ח תפא ב). וכן יש גם לקרוא ברכת המפיל (משנה ברורה ס"ק ד).

בכל זאת, אני בטוח שלא היית נותן הוראה לכל חיילי צה"ל ללכת הביתה בלילה זה בגלל סיבה זו. ולמה? כי הלילה משומר מן המזיקים, כלומר, שדים שהם מציאות רוחנית מופשטת, אבל לא מכל מיני אויבים.

למשל, בגמרא, תמהים איך יש ארבע כוסות, הרי זה מספר זוגי, יש בכך בעיה רוחנית-סגולית ואחד התירוצים הוא שהלילה משומר מן המזיקים (פסחים קט ב), כלומר מדובר שם בבעיה מיסטית קלושה, שהרי יש שכל וכלל אינם חוששים ל"זוגות".

וכן רבותינו הפוסקים הביאו בתור דוגמאות של שמירה מפני שאר סכנות רוחנית-סגוליות: שימת מלח על מצה, שפיכת מים בשכונת המת, מזון המונח תחת המיטה, ביצה קלופה שעבר עליה הלילה, אמירת מעין שבע, ויש שרצו לפטור מנטילת ידיים בבוקר מפני רוח רעה, ונדחו דבריהם (עיין תורה שלמה על שמות יב מב, מילואים יג). אבל לא מצאנו שסברו שיש כאן שמירה מפני סכנה ממש.

הביא "כף החיים": "מנהג בכמה מקומות שאין נועלין החדרים שישנים שם בליל פסח… ואין נוהגין כן להניח פתח פתוח כי שכיח היזקא דגנבים" (שו"ע או"ח תפ אות טז). אם אין גנבים יש להשאיר פתוח, אך יש לסגור אם יש חשש גנבים, קל וחומר חשש רוצחים.

עוד הביא "וכתב מהרי"ל דלא ינעול הדלת בבריח חזק והיכא דשכיח היזקא לא סמכינן אניסא" (שם תפ אות טו).

זה הכלל, סכנות רוחניות-סגוליות יש להישמר באמצעים רוחניים סגוליים, אך סכנות ממשית, יש להישמר מהן באמצעים מעשיים. ב"ה, אנו עם חכם ונבון שאינו שבוי בדמיונות שוא. נגד מחבלים רוצחים פראי אדם, יש לאחוז בנשק ולמחוץ אותם כליל מעל פני האדמה. נגד אותם המזיקים לא די בקדושת ליל הסדר, יש צורך בקדושת נשקו של צה"ל אשר כשמו כן הוא צבא הגנה לישראל.

יש גם להיזהר ממזיקים רוחניים שהם הדמיון הכוזב שאותם רוצחים מתועבים הנם שוחרי שלום, תלמידי "אהרן אוהב שלום ורודף שלום". המחשבות האלה הן באמת מין שחיתות רוחנית המביאה נזק נורא ושופכת דם נקי לרוב.

נגד אלה יש לאחוז בנשק, "ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף" (שמות יב כג) - וגם להשתמש באותו נשק. וכך יבוא שלום בארץ.