שיעורי הרב שלמה אבינר

[הערה: לעולם יש לשאול את הרב הצבאי או קו הרבנות הראשית לחייל 057-8175767]

דין עם נכרי

ש: למדתי שמי שיש לו עסק עם נכרי לא יעסוק בזה בחודש אב וכן יעסוק בזה בחודש אדר. לפי זה, האם יש בעיה בצה"ל להילחם באב וכדאי להילחם באדר?

ת: לא שייך. צה"ל אינו עסק אלא מצוה.

תענית אסתר

ש: האם חייל שממלא תפקיד צבאי חייב לצום?

ת: כן, בתנאי שזה לא פוגע בתפקיד. אם זה פוגע, יאכל וישתה רק ההכרחי.

ש: האם כדי לצום, מותר לחייל דתי להחליף שמירה או כל תפקיד עם חייל שממילא לא צם?

ת: כן. טוב מאוד. כך הוא יאכל בהיתר (משיב מלחמה ב קמ. קשרי מלחמה א עח. וע' שו"ת אגרות משה או"ח ד עט).

ש: האם מותר אימון שיחייב לאכול ולשתות?

ת: אין לקבוע אימון כזה ביום צום אלא אם כן הוא דחוף והכרחי (קשרי מלחמה ב פז-צ).

ש: האם בקורס חובשים מותר לקבל עירוי בתרגיל?

ת: כן. אין זה אוכל (כחיצים ביד גיבור א 108).

ש: אם אני בכוננות, אני יכול לאכול מראש?

ת: לא. רק לשמור אוכל מוכן. רק אם יש כוננות גבוהה ולא יהיה זמן לאכול, אז לאכול מראש.

ש: האם מותר לטבח לבשל?

ת: כן. כי אולי מותר לחיילים לאכול בגלל תפקידם, ובלפני עור, תולים (כחיצים ביד גיבור א 104).

ש: האם מותר לפתוח שק"ל?

ת: לאכילה מידית אסור. ארוז, מותר, כי תולים (כנ"ל).

ש: מותר לעשות אירוע משמח?

ת: לא, זה יום של תשובה (דלא כהליכות שלמה מועדים יח ה-ו. שו"ת אהלה של תורה ב קב).

ש: וליל הצום?

ת: מותר.

ש: האם מותר להתרחץ?

ת: כן.

ש: חייל שמותר לשתות מפני פעולות מבצעית, מותר לו גם לאכול?

ת: לא (עיין שו"ע או"ח תריב ב).

ש: מי שמוכרח לאכול מסיבות צבאיות, יכול לאכול כמה שירצה?

ת: כן. אין שיעורים. אבל רק מזון פשוט ולא מעדנים.

ש: ואז לאכול בחדר אוכל של הצבא?

ת: בצד בצנעה.

ש: אם אכלתי מסיבות מבצעיות, והסתיימה המשימה, האם עליי לחזור לצום?

ת: כן. זו חובה על כל רגע (שו"ע או"ח תקעד ג. מ"ב ו).

ש: מותר לצחצח שיניים ולשטוף פה?

ת: כן. בלי לבלוע מים (שו"ת מנחת יצחק ד קט).

מחצית השקל

ש: כמה יש לתת למחצית השקל?

ת: יש מנהגים שונים: א. כל סכום. ב. חצי מטבע שקל. ג. שלשה חצי שקלים. ד. 10 גרם כסף שהם עתה 50 שקל (עיין מקראי קודש ב יב בשם הגר"ע יוסף. חזון עובדיה קב. הלכות חגים להגר"מ אליהו. תורת המועדים ד ב).

פרוז בן יומו

ש: אם אני נוסע מירושלים למקום אחר או להיפך – מה השעה הקובעת?

ת: עלות השחר (מ"ב תרפח יב. דלא כחזו"א).

קריאת מגילה

ש: האם מותר לאכול לפני קריאת מגילה אם רעבים עקב פעילות צבאית?

ת: טעימה מותרת. פירות. לחם כזית, פחות משני קופסאות גפרורים (מ"ב תרצב יד. חזון עובדיה צה). אם מאוד רעבים, אפשר לאכול רגיל, אך למנות תזכורת או לכונן שעון עם צלצול (מ"ב רלה יח. חזון עובדיה צה. הליכות שלמה ב יב).

ש: אם מאוד עייפים מותר לישון לפני קריאת מגילה?

ת: לא. ובלית ברירה למנות חייל שיעורר (שם).

ש: אם אי אפשר לקרוא מגילה בפורים האם אפשר להקדים?

ת: כן. יש כמה אופנים. לשאול רב צבאי (פסקי הלכות צבא – 229 ).

ש: מה דין מי שנרדם בכמה מילים בזמן קריאת המגילה?

ת: ישלים מהר בקריאה מתוך ספרו עד שישיג את שליח הציבור. טוב לעקוב תמיד עם האצבע (מ"ב תרפט ה).

ש: מי שלא קרא ליל פורים, עד מתי יכול לקרוא?

ת: עלות השחר (שו"ע תרפז א. מ"ב א-ה. ילקוט יוסף מועדים רפב-רפג).

ש: אם אני יכול לשמוע מגילה ביום או בלילה, מה עדיף?

ת: יום כי היא יותר עיקרי (שע"ת תרפז א).

ש: ממתי אפשר לקרוא מגילה בפורים? ועד מתי?

ת: הנץ החמה. בשעת הדחק עלות השחר. עד השקיעה. בשעת הדחק, עוד 10 דקות. (ילקוט יוסף מועדים רפג).

ש: אם באמצע מגילה הוכרחנו להפסיק מסיבה צבאית, יש לחזור להתחלה?

ת: לא. קראה לסירוגין יצא. אם אין היסח דעת ממש (שו"ע או"ח תרצ א. קשרי מלחמה א עז).

ש: אם הפסדנו לגמרי מגילה אפשר להשלים אחר כך?

ת: בט"ו בלי ברכה (שו"ע תרפח ח. מ"ב כג).

ש: מה לעשות אם יש כמה מילים פסולות במגילה?

ת: לקרוא בצורה נכונה אותן מילים בעל פה (שו"ע תרצ ג. מ"ב ז-ח, נ).

ש: חייל שלא מבין טוב עברית יצא ידי חובה?

ת: כן, אם הקשיב (שו"ע תרצ ח).

ש: אפשר לשמוע דרך רדיו או רמקול או מכשיר קשר?

ת: לא לרוב הפוסקים, כי זה לא קול אדם ישיר לכן מותר רק בלית ברירה (שו"ת מנחת שלמה א ט. שו"ת אגרות משה או"ח ב קח. שו"ת מנחת יצחק ב קיג. שו"ת ציץ אליעזר ח יא. ועיין בתשובה להג"ר מאיר יהודא גץ – הרב של הכותל המערבי – כתב הג"ר שלמה גורן שיש להימנע ליד הכותל המערבי מלהשתמש ברמקול בתפילות וברכת כהנים, כדי שלא להכיכנס למחלוקות של הפוסקים הראשונים והאחרונים. תרומת הגורן א כב).

מתנות לאביונים ומשלוח מנות

ש: כיצד לתת מתנות לאביונים?

ת: תן לפני כן למישהו שתמנה אותו שליח והוא יתן בו ביום. אם לא הספקת, אז תפריש בפורים ותן לאחר מכן (עיין מקראי קודש יב טז).

ש: איך לתת משלוח מנות?

ת: תן 2 מנות מזון פרטיות שלך לחבר. ואם אין, אז תן אוכל שקיבלת מצה"ל. שו"ע תרצד ד (ואפשר לדמות עניין זה למה שכתב הג"ר שלמה גורן במשיב מלחמה ב שלד שחייל אבל יכול לקרוע את מדי הצבא, מפני שהן נתנו לו לכל המצבים שהוא עלול להיות בהם. הג"ר אבי רונצקי, כחיצים ביד גיבור ב 94). או תמנה שליח כנ"ל כמו במתנות לאביונים.

ש: איזה ערך צריך להיות במשלוח מנות?

ת: משהו מכובד על פי המקום והזמן (ערוך השולחן תרצה טו. מקראי קודש יב ד).

סעודה

ש: האם חייבים לאכול בשר או עוף?

ת: אם זה טעים לך וכמובן אם יש (ערוך השולחן תרצה א. שו"ת יחוה דעת ו לג).

ש: כמה יין חייבים לשתות אם זה פוגע בתפקיד הצבאי?

ת: קצת. די ביותר מן הרגיל (מקראי קודש פרק יב הערה מג בשם הגר"א נבנצל).

[קטגוריה: שו"ת]]