שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: לקראת הבחירות מתרבים הסקרים, כמעט אחד ליום. ידועה האמירה של השר ר' יוסף בורג: מדבר סקר תרחק. אכן, קרה פעמים רבות שסקר ניבא תוצאות מוטעות. זאת ועוד, הסקר משפיע על הבוחרים. למשל אם הוא מפרסם שמפלגה גובלת באחוז החסימה, זה בעצמו ירחיק ממנה בוחרים. לאור זאת, האם סקרים מותרים או שיש בהם הונאת הציבור?

ת: נכון. זה שייך לירידת רמת העיתונות, שהגיעה לשפל מדאיג. הם עושים לעצמם עבודה קלה של סקרים זולים, מהירים ושטחיים ,ויחד עם זה מתסיסים את הקוראים.

ש: וכי אנו מצפים מהעיתונות שתהיה עמוקה?!

ת: כן. אם היא רדודה, אין בה תועלת. כמובן, אין היא מיועדת להיות שיעור עמוק במחשבה, אבל כן לרומם את הציבור כמה שאפשר.

ש: אני מקבל שסקר הוא מזון רדוד, ללא הנמקה וללא העמקה. אבל האם הוא גם שקרי בהכרח?

ת: נגיד שהוא אינו מדוייק כלל ,באופן מובנה. זאת הסיבה שפעמים רבות תחזיותיו מתבדות. הוא אינו אמין מכמה סיבות. קודם כל, הרי לא שואלים את כל האומה, אלא מדגם מייצג, אבל האם הוא באמת מייצג את כל שכבות האומה? גם את החיילים מצד אחד וגם את החרדים מצד שני? האם יש בו אותו אחוז המכונה Quota שבאוכלוסיה.

ש: נכון. יש פעמים רבות הפתעות עם קלפיות החיילים. וגם אצל החרדים יש שינויים בלתי צפויים של הרגע האחרון.

ת: אגב, כאשר תחזית הסקר יוצאת מוטעית, יש להם תירוץ קבוע: "זה היה המצב בזמן הסקר, אחר כך המציאות השתנתה". אבל זה לא נכון, כי קורה פעמים רבות, שבאותו יום מתבצעים סקרים שונים המגיעים לתוצאות הפוכות. אלו אומרים שלראובן יש רוב להיבחר ראש ממשלה ואלו אומרים שלשמעון יש רוב.

ש: איך זה יתכן? הרי מדובר במספרים?

ת: זה תלוי איך מנסחים את השאלה, מה שנקרא מסגור Framing, שגורם לתהליך סלקטיבי בלתי מודע. למשל, אתה אוכל גזר, אתה אוהב גזר, אתה אוכל יותר גזר, אתה חושב שאיכות הגזר משתפרת? גם השתלשלות השאלות משפיעה על התשובה, מה שנקרא הטרמה, Priming, הגורם לאסוסיאציות.

ש: ברור. הניסוח הוא סוג של מניפולציה.

ת: כן. הטייה קוגניטיבית, Bias. ויש עוד בעיה: חלק גדול של הנשאלים אינם עונים: כיצד לספור אותם? מתוך אלף אנשים, מאתים הם בעד ראובן ומאתים נגדו. אפשר לנסח: רק 20% הם בעדו או רק 20% הם נגדו. הכל תלוי בכותרת. וכן הרבה משיבים: איני יודע. איך סופרים אותם?

ש: הסוקרים עושים כל זאת בכוונה או שהם מטעים גם את עצמם?

ת: יש ויש. פעמים רבות, מבצע הסקר הוא בעצמו שייך ליחצנות הפוליטית או למטה הבחירות של המפלגה, או שהסקר מוזמן על ידי מפלגה מסויימת, אז הוא לא אמין. כמובן, על פי רוב אין לסוקר ידע בסיסי בסטטיסטיקה, שהיא מדע רציני. אמנם היא לא מתמטיקה, ויש מה שנקרא טעות דגימה ,שיכולה להגיע עד 5%, מה שעלולה לשבש את כל הסקר, כאשר ההבדלים בין האופציות הן מזעריות.

ש: אפשר לקבל דוגמא של טעות בתחזית?

ת: כן. שפרס ייבחר ובסוף נבחר נתניהו. או להבדיל, שקלינטון תיבחר ובסוף נבחר טראמפ.

ש: אני מבין שמלבד מידע לא אמין, יש בעיה קשה יותר שהוא משפיע על הבוחר. למשל, אם הוא רואה שלמפלגתו אין סיכוי להיות גדולה, הוא לא ירצה לבזבז קול, ויבחר במפלגה גדולה.

ת: יתר על כן, הוא מושפע באופן מודע או לא מודע על ידי מה שהרוב חושבים: כל כך הרבה אנשים ודאי לא טועים, מה שנקרא אפקט עגלת המנצח, Bandwagon Effect. אבל חייבים להודות שיש גם הטייה הפוכה, חשק לעזור לחלש, מה שנקרא אפקט המפסידן Underdog Effect.

ש: אז זה מתקזז...

ת: אולי.

ש: אז למה אין פיקוח ממשלתי על עושי הסקרים, שיהיו חייבים להיות מקצועיים ואמינים?

ת: יש ארצות שזה קיים. אמנם גם אצלנו יש חוק, שכל סקר חייב להיות מלווה בפרטים: מי שהזמין אותו, כמה אנשים נשאלו, כמה ענו, מה הסיכוי של טעות סטטיסטית, מה היה נוסח השאלות, סדר השאלות וכולי. אך בפועל, לא מקיימים חוק זה.

ש: אם יש כזאת אנדלמוסיה, אז כל הסקרים הם שקרים!

ת: לא כולם. רק צריך להיות מאוד זהיר וביקורתי מול סקרים ,ולא להאמין להם כאילו הם תורה מסיני.

ש: ובמה כן אפשר להאמין?

ת: בתורה מסיני...

• פורסם בשאילת שלמה 587

==

==