שיעורי הרב שלמה אבינר

מה יעשה מי שלא טוב לו להיות לבדו כי הוא עוד לא התחתן? וכל חתונה שהוא הולך הוא הולך שמח וחוזר עצוב? לא שהוא מקנא בחברים אבל הם התחתנו ובקושי יודע מסכת אחת והוא יודע את כל המסכתות והם התחתנו והוא לא. ובכלל בשבוע אחד שיש 3 חתונות שזה צער בעלי חיים.

אם כן, צריך לדעת. שלא כתוב בשום מקום שמי מתחתן צעיר יהיה מאושר ומי שיתחתן מבוגר לא יהיה מאושר. זה לא נכון. יש שמתחתנים שהם צעירים והכל עולה על סרטון, ויש שמתחתנים מאוחר והכל טוב ומאושר. אדרבה, נשואים צעירים הם יותר בעיתים, משום שעדיין לא סיימו בית ספר לאחריות ובית ספר לנעימות.

תלמיד צעיר שהיה בא אל הרצי"ה ואמר לו שהוא רוצה להתחתן אמר לו הרצי"ה שילמד עוד כמה מסכתות.. לפעמים הוא אמר גיל 24 וזה נלמד מהסוגיא שם בקידושין.

בחו"ל אדם שהיה מתחתן היה מפסיק ללמוד תורה. ולכן היו ממשיכים ללמוד עד גיל 40 ולא לפני. וביישוב הישן היו מתחתנים בגיל 20 כי היו מקבלים מכספי החלוקה. ובאו כאלו שהתחתנו בגיל 40 והרבנים של היישוב הישן החרימו אותם. שמה זה גיל 40? זה מאוחר!

עכ"פ הכל שייך לסדר הנהגה אלוקית- באיזה גיל האדם יתחתן. יש חשבונות שאנחנו לא יודעים. ויש עוד חשבונות שאנחנו לא יודעים. אדם מתחתן טוב מאוד, אדם לא מתחתן- גם טוב בינתיים יכול ללמוד בשקט, כמו שכתוב "רחיים בצווארו ויעסוק בתורה" זה נכון, קשה ללמוד. אם הוא למד הרבה לפני כן אז הוא ממשיך באותה תנופה.

אדם צריך להתאמץ להיפגש, ולא להיות בררן, ואם יתחתן מה טוב, ואם לא אז גם בסדר, ולא להיות מיואש. אפשר לחשוב שהוא בגיל 40? הוא עוד צעיר!

היה פה תלמיד שהתחתן בגיל 31. ויום אחד הוא אמר לי אולי יש לי בעיה שנפגשתי עם 101 בחורות? ואמרתי לו שאתה בסדר ואתה נורמלי, והוא אח"כ התחתן והוא חיי באושר. אין שום דבר, כלום. הוא נורמלי ובסדר. אם יש אדם שלא מצליח להתחתן כי יש לו יותר מידי דרישות. הוא תימני ורוצה רק תימנית, זה עדין דרישה סבירה, אבל יש דרישות שלא עולות על הדעת. אבל אדם שהוא לא בררן והוא נורמלי, וזה עדין מתעכב. יש אנשים אומרים יש לי "עיכוב חתונה" משהו מיסטי כזה, מישהו עשה לו עין הרע וכו' וכו'. מי שמאמין שעשו לו עין הרע- באמת יש לו עיכוב, שכן הוא מיואש. ואני אומר לו שים 15 שקל בצדקה ואני אתפלל עליך בכותל. זה שטויות. אבל יש אדם שבאמת יש לו נתונים טובים ובכל זאת הוא לא מצליח עד שהוא מוצא, אבל אם הוא מיואש הבחורה מרגישה בזה, הוא מראש בא במחשבה שזה לא ילך, כי יש לו חזקה, אז גם עכשיו זה לא ילך. אע"פ שנפגשים עם בחורה וזה לא הולך אז בסדר, אפשר לנוח כמה ימים ואז להתעודד ולהיות שמח. זה הדבר הכי חשוב.

כמו שאמר המגיד ממזריטש- היצר הרע יותר ממה שרוצה להכשיל את האדם בחטא- רוצה להכשילו בייאוש. כי כשהוא מיואש זה פתח להרבה יותר חולשות וחטאים. כשהוא מיואש אז הוא בעצם מנצח. ולכן ידע שרבש"ע מחליט שזה יתחתן צעיר וזה מאוחר.

אני התחתנתי בגיל 25 וחצי ולא קרה לי כלום, היא חיכתה לי. אז מה זה משנה? זה טבע העולם הדבר הזה שאי אפשר להתחתן ככה עם כל אחת, גם מי שלא בררן, והוא לא תמיד מצליח למצוא, אי אפשר להכריח אותו. ולכן לא צריך לקחת ללב, ומי שמתחתן בגיל 28 לומר שזה נס, זה שום דבר. אריכות החיים, צריך לדעת, שאנשים חיים יותר ויותר שנים כל הזמן, וזה מאז הופעת הרפואה המודרנית. פעם במערב תוחלת החיים הייתה בגיל 19. המגפה השחורה מתו חצי עד רבע אירופה. כל משפחה מתו שני ילדים מתוך שלושה. עכשיו תוחלת החיים עולה כל הזמן, 80, 90. אם תחולת החיים 19 אז שיתחתן בשיעור א. אך אם תוחלת החיים היא 80, ועד שתגיעו ל80 זה יהיה 90 וכשתגיעו ל90 יהיה 100, אבל זה לא ממשיך לעולם... אז אדם יש לו יותר זמן לפניו, ולכן הוא יכול ללמוד בשקט בישיבה. אז מה הוא יתחיל ללמוד מאוחר הנדסה? אז מה אם הוא יהיה מהנס בגיל 31?

אורות הקודש ב בפרקים חיים עד העולם- מה שגבולות החיים הולכים ומתרחבים זה מאוד מרגיע את האדם, שהוא יספיק לעשות הרבה דברים, שהחיים הם ארוכים. בזמן נוח בר מצווה הייתה בגיל 100 שהיו חיים 1000 שנה. אחד אומר אני הולך לחתונה של סבא רבא שלי הוא צעיר, רק בן 800, אמנם התאלמן אך הוא נראה כמו בן 700. אמנם אנחנו לא חיים כ"כ הרבה שנים אבל עדין יש הרבה שנים לפנינו.

איך לומדים בישיבה בית ספר לאחריות? זה פשוט. כשאתה שותה שטוף את הכוס ותחזיר למקום. זה לא אחריות כמו להקים קואליציה. אבל זה עדין אחריות. אדם רווק יש לו אחריות כלפי החברים לא להפריע לא לצעוק ולא לעשות בלגן וכן הלאה.

הרב שלמה זלמן אויירבך התרחץ לפני המקווה וה בגלל ואהבת לרעך כמוך. ואחרי בגלל אנשים שלא קיימו ואהבת לרעך כמוך. וכך יש אנשים ששוטפים פה את הכוס פעמיים. זה נכון שקשה ללמוד פה אחריות כי עושים לא פה הכל. אבל הוא אחראי ללמוד תורה, האדם אחראי על עצמו, שאין פה בחינות וכו'. הוא צריך לעשות חזרות. הוא לומד אחריות, כי אף אחד לא בודק אותו. אדרבה, בגלל שהתוכנית בישיבה היא חופשית- אדם צריך להיות אחראי על עצמו, וללמוד בצורה רצינית, זה שיא האחריות הדבר הזה.

סיכום: לעולם לא להתייאש. גם מדברים שלא ניתנים לתיקון. וק"ו מדברים שניתנים לתיקון. אח"כ הוא יפגוש בחורה וכן הלאה. אני מכיר אנשים אשר התחתנו עם בחורה שהיתה איתם בשבט. ואיך לא שמו לב אליה? לא שלא הסתכל על בחורות, אך לא הסתכל עליה ככזו אשר התחתן איתה. הוא לא חשב על זה. ואח"כ הוא התחתן איתה והוא מאושר.

לא לקחת ללב, זו לא בעיה טרגית. אם אדם מבוגר 35 וכו' אנחנו אומרים לו לא חשוב אם מי אתה מתחתן. אם היא חרדית או למדה בישיבה אחרת זה לא חשוב. עדיף שיהיו נשואים. לא להיתפס לפרטים. אחד מתחתן עם בחור והוא נגד הצבא. בסדר.. אם תלכי לצבא הוא יכעס, אז אל תלכי, אבל בסדר. לא אמרתי להתחתן עם מישהו שהוא לא טוב ויקר, אבל אידאולוגיה לא צריך לחפש, אבל ברור שיותר טוב כי זה מונע וויכוחים מיותרים. אבל מה שבטוח ה' אישה לאיש. אנחנו מתאמצים כל מה שאנחנו יכולים אבל אח"כ זה החלטה של הקב"ה. ואם הוא מחליט שלא אז זה הדבר הטוב, ואנחנו לא יודעים למה. הביטחון בה' מתחיל איפה שמסתיימת היכולת של האדם. האדם עושה ומתאמץ כמה שיכול, כמובן בדברים חשובים ולא בשטויות, ועיין בבא קמא צב- שאדם צריך מאוד להתאמץ, כמו הברווז.. צריך להתאמץ עד גבול היכולת, אבל אחרי המאמץ מה שקורה זה גזירה אלוקית וצריך לקבל אותה בשמחה שככה צריך להיות.

==

==