שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

עצות למגורשי קטיף?

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־22:46, 14 בפברואר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

עצות למגורשי קטיף

[הרב שלמה אבינר]


שאלה: יש לי עצה טובה למגורשי גוש קטיף וצפון השומרון. במקום לנסות לבנות גוש קטיף חדש, כדאי שיפנימו את המסר ויפסיקו להתבדל מעם ישראל. ברור שכל הגירוש הזה בא לכפר על חטא ההתבדלות שלהם ושל כל יישובי יש"ע. צריך לעשות חשבון נפש על מה אבדה לנו הארץ: מה לא עשינו טוב? נכון שבגוש קטיף ובצפון השומרון היו אנשים נפלאים, מלאים רוח של גבורה, אמונה ואהבה, אבל הם היוו רק קומץ. עם ישראל לא היה שם! עם ישראל היה בתל אביב ובאשדוד. היו צריכים לפזר שם אנשי חינוך ואנשי רוח, מכינות וישיבות, אולפנות ומדרשות. אתם מדברים הרבה על התחברות, אבל אתם לא גרים בתל אביב ובאשדוד, בחיפה ובבאר שבע. זאת היתה הטעות שלכם שלא הפצתם אורה בכל מקום. כל הכבוד לכם על שהפרחתם את השממה, את הדיונות של גוש קטיף ואת הגבעות של צפון השומרון. הגיע הזמן שתפריחו את השממה הרוחנית. היו אמיצים, לכו לעם, לאחים שלכם, בואו לגור אתם. כבר לא יש"ע - יהודה שומרון ועזה, אלא יש"ע - יהודה שומרון ועם! אל העם! עם העם! מעתה לא רק מאמין וזורע אלא זורע אמונה. הגירוש הוא רמז מן השמים: הפסיקו להתהלך עם אף למעלה, עם ה"נוער הנפלא" שלכם באורח חיים מתנשא, אלא בואו לגור בכל מקום - זאת העצה שאני נותן להם!


תשובה: לא. גם אני נותן לך עצה: אל תיתן עצות לאחרים. תן עצות לעצמך ולך אתה לגור בתל אביב ובאשדוד, שזו ודאי מצוה גדולה. אם אנשי גוש קטיף וצפון השומרון רוצים לעבור לשם, הם מכירים את הכתובת, הם יחליטו לבד, ואינם זקוקים לעצותיך. הם יודעים שיש שם צרכים ושיש עוד צרכים ויש להם שיקול דעת. אל תלמד כל אדם מה לעשות, אלא היה אתה - חכם הלומד מכל אדם.

וגם עוד עובדה חשובה: האשמים בגירוש אינם המגורשים, אלא ראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת, אשר הרימו אצבע להרוס לאבד ולהשמיד, ועד היום ממשיכים להשמיץ. אנו לא נאמץ את השיטה שהקרבן הוא האשם בתקיפה, ואנו לא נאמר: אין יהודים - אין פיגועים. כלפי האשמים אנו אומרים: לא נשכח ולא נסלח. ודאי לא ניקום ולא נשמיץ ולא נשנא אלא נתפלל שיחזרו בתשובה ואפילו נאהב. נכון שזה מסר מורכב, אך מה נעשה והמציאות היא המורכבת. כמובן אם לא יבקשו סליחה - מה שכולל תיקון המעוות, אנו לא נסלח. לכן אנא ממך אל תמציא אשמים. (ועיין יומא כב ב. כג א, שעקב פגיעה באדם אין איסור 'לא תיקום ולא תיטור'. אמנם החפץ חיים בפתיחה לאווין ח-ט כתב שזו מחלוקת ראשונים שהחינוך והרמב"ם אוסרים והסמ"ג ושע"ת מתירים ולכן הוא מכריע לחומרא. אבל בין המתירים יש גם סמ"ק ומאירי וריטב"א, ואף את הרמב"ם אפשר להטות לכיוון זה, כך שהחינוך הוא דעת יחיד שקשה להולמה עם הגמרא. גם המ"ב קנו אסר רק בממון, ובס' מצוות הלבבות אסר נקימה אבל התיר נטירה.) כמובן, מי שרוצה לסלוח על מה שעשו לו, צדיק וחסיד הוא, אך אני איני רשאי לסלוח למי שעשה עוול נורא לחברי. לי יש בית, פרנסה וחברה, מי נתן לי רשות לסלוח למי שזרק את אחיי לרחוב.

נחזור לענייננו. יש שחשים צורך לספק מענה מהיר מי האשם בגירוש, אך אין זו סיבה להצטרף לביקורת. להשמצות ולסטיגמות שפוליטיקאים, אנשי תקשורת, ושאר חברים בוועד למען חיפוש מומים אצל אחרים - מדביקים על אנשים טובים מאתנו, שהם רבותינו בתחומים רבים ועלינו ללמוד מהם. יש שכתבו ספר הנפלאות שעשה ד' בגוש קטיף. טוב מאוד עשו. טוב להודות לד'. לא פחות מזה יש לכתוב ספר הנפלאות שעשו אנשי גוש (ואנשי צפון השומרון - אשר אתם בעבודת הקודש).

הרי רוב בני אדם חושקים בכסף לכן כאשר אני רואה אדם עם מסירות נפש ומסירות כסף, אני עומד דום.

אספר לך מה ששמעתי מפי הרה"ג הרב יגאל קמינצקי, רב אזורי בגוש קטיף, ואם זה לא בדיוק, אז זה בערך:

זכינו לקיים "ואהבת את ד' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". "בכל לבבך - בשני יצריך, ביצר טוב וביצר רע" (ברכות נד א). זכינו לקחת אזור שהוא כולו חולות מדבר והפכנו אותו לאזור של חיים פורח. לא פחות מזה לקחנו יהודים מכל המינים, הסוגים והקצוות, והפכנו את האזור לחטיבה אחת שלמה של אהבה וחיבה, עזרה הדדית וגמילות חסדים ויראת שמים. ב"ה, את זאת קיימנו בהידור.

"בכל נפשך - אפילו הוא נוטל את נפשך" (שם). לצערנו, גם את זה קיימנו בהידור.

"ובכל מאדך - בכל ממונך" (שם) זכינו לקיים בהידור. איימו עלינו שמי שיישאר יפסיד את כל רכושו ואת הפיצויים. אך מאות מאות נשארו על דעת כן, ואמרו: אנחנו לא עוזבים, כל עוד אנו מסוגלים.

ועכשיו אנו עולים למדרגה גבוהה עוד יותר: "בכל מאודך - בכל מידה ומידה שהוא מודד לך, הוי מודה לו" (שם), אחרי כל מה שעשינו, פעלנו, טרחנו, יגענו ועמלנו במסירות נפש באמונה עצומה, בתפילות אין קץ, היינו בטוחים שבעזרת ד', תיקרע הגזרה. לצערנו, זה לא קרה. באמת, איננו מבינים, ועתה אנו נתבעים למדרגת קודש של אהבת ריבונו של עולם ללא חשבון, ללא גבולות. כאן אנו נמצאים ואני מאמין שנעמוד בזה. קיבלנו את הכל בהכנעה עצומה ובאמונה גדולה. נזכה לבנות עוד קומת קודש ולמלא תפקיד עצום זה לאורך כל השנים. הציבור בארץ גילה שיש ערכים מעל החומר וזה חידוש עצום. יהודי מיישוב סמוך, של השומר הצעיר, פנה אל יהודי מגוש קטיף ואמר לו: "אני מתחנן לפניכם, אל תישברו, תמשיכו להחזיק מעמד. אינכם יודעים מה חוללתם בתוכי. בניתם אצלי קומה חדשה שלא הכרתי. תמיד ידעתי שכסף הוא העיקר. ואתם, כאשר הציעו לכם פיצויים, הייתי בטוח שכולכם תרוצו לקבלם, אך ראיתי שלא רק שאינכם מקבלים אותם, אלא שאתם מוכנים להקריב כל רכושכם על הארץ הזאת ועל האמונה הזאת. פתאום קלטתי שיש ערכים מעל הכסף, עולם של רוח מעל החומר, אני מתחנן לפניכם, אל תשברו לי את האמונה הזאת" עד כאן דברי היהודי. כל מה שנבנה כאן נבנה לעיני כל עם ישראל שצמא לערכים, לאידיאלים, לאמונה , ליושר, לדבקות. צמא!

עד כאן תמצית דבריו של הרב קמינצקי.

לכן, אנא ממך, אל תגיד לאחרים מה לעשות. מי שלא היה בגוש קטיף ולא טעם טעמן של אלפי פצצות, ולא היה מוכן להפסיד כספו - אין לו שום רשות לדבר (וגם לנערות ולנערים שמסרו נפשם אל תיתן עצות).

אלא לך אתה לגור בתל אביב ובאשדוד ולהרבות שם אורה של תורה, ולזכות גדולה ייחשב לך. אך לגוש קטיף וצפון השומרון, דרך אחרת יש, להרבות אורה: בתור ציבור, בתור כוח קדמי, בתור עמוד אש ההולך לפני המחנה.

ומי שהולך לפני המחנה לפעמים נפגע. הוא יכול להתגאות על צדקת הדרך, וימשיך להיות העמוד ההול ך לפני המחנה, להוביל את עם ישראל ולהאיר אור גדול: עם ישראל חי!