שיעורי הרב שלמה אבינר

עצומה נגד חילול שבת בתחבורה ציבורית

[אתר סרוגים]

שאלת נוער: התפרסמה עצומה נגד חילול שבת בתחבורה ציבורית, שעשרות קוים גולשים ונוסעים בשבת. האם מניעת תחבורה ציבורית בשבת זו לא כפיה דתית?"

תשובה: השבת אינה נכס דתי לבדו אלא נכס לאומי. עם ישראל והשבת זה דבר אחד לכל אורך הדורות. השבת הוא יום מנוחה וקדושה, לא רק מנוחה אלא לפני הכל קדושה, הכולל הימנעות ממלאכה. זהו יום רוחני וגם חברתי-סוציאליסטי. זאת תבניתו של היום הישראלי המיוחד הזה. מה שאדם עושה באופן פרטי בין כותלי ביתו אינינו מתערבים.

זכרו את המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק שהודה שקשה לו שלא לעשן בשבת, אבל הוא עושה זאת בין כותלי ביתו, אבל חלילה לא ברשות הרבים. הוא שבעונג שבת באוהלי שם הטביע אופי של שבת ספרותית-תרבותית-לאומית, והוא שנרתם למאבק נגד משחקי ספורט ציבוריים בשבת ושאר חילול שבת. הוא שכתב לצלם בירושלים, שאם אינו סוגר את חנותו בשבת, הוא מבקש ממנו לסלק מחלון הראוה את תמונותו, ואכן הצלם נעתר לבקשתו.הוא שכתב: "ארץ ישראל בלי שבת לא תיבנה, אלא תחרב, וכל עמלכם יהיה לתוהו. עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת, שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי, אלא גם יסוד קיומו האנושי. בלי שבת אין צלם אלהים ואין צלם אנוש בעולם"(אגרות ה רכ).

למרות שהיה חילוני בהתנהגותו, הוא קינא לצביונה הציבורי של השבת.

כמובן, לא מפיו אנו חיים, אלא מפי רבותינו הקדושים. ומרן הרב קוק, יחד עם אהבת אחים האין סופית, לא נמנע מלמחות בכל תוקף על חילול שבת ציבורי. וזה לא היה מתוך התחשבות ברגשות של הדתיים אלא החובה הלאומית העליונה לבנין נכון של האומה בארצה.

"חילול שבת ויום טוב שנעשה בפרהסיא... נשמת האומה מצאה את עצמה נכאבת ועלובה על ידי אחדים מבניה, אשר ירמסו ברגלים כל כך גסות את עורק חייה... ויעליבו לעינינו את קודש ד', את קדושת שבת ויום טוב" (מאמרי הראיה 451).

"לא נוכל כלכל את הגערה הנוראה של הנביא: "קדשי בזית ואת שבתותי חללת" (שם).

חזק ונתחזק ונרים בשמחה ובגאון את הדגל של "עם מקדשי שביעי".

• פורסם בשאילת שלמה 371