שיעורי הרב שלמה אבינר

מסופר בגמ' על ר' יוחנן שחשש כ"כ לחילול ה' עד שלא קנה בהקפה שמא יחשדוהו שהוא גוזל, האם זו מידת חסידות שאדם צריך לחשוש למצב שמא יחשדו למרות שלפי מעשיו אין בעיה? וכן לפעמים יש מה שנראה בעיני הציבור לדבר רע וזהו חילול ה' האם זה נכון? כמו בן ישיבה אם קם מאוחר שיתפלל ביחידות ולא בציבור שלא יאמרו שהבחורי ישיבה עצלנים.

מה שכתוב שמי שקונה בהקפה זה חילול ה' סה גמ' בסוף יומא, וכן הרמב"ם ביסודי התורה פרק ב, אבל זה מדובר איפה שלא נהוג לקנות בהקפה, אז חושדים בו שלא מתכוון לשלם, אבל איפה שנוהגים לשלם בהקפה- אז אין בעיה כל עוד לא יאחר את תאריך הפירעון. אף אחד לא חושד בו שיאחר את התאריך, כי כך נהוג. זה ע"פ מה שמקובל.

אני מכיר מקומות אשר פשטו את הרגל בגלל האשראי, הגיעו לחובות עצומים. לכן, רק ע"פ הכללים.

יום אחד הייתי במכולת עבר לפני מישהו שלמד הרבה שנים בישיבה ושאל מה החוב שלי ואמר לו 2000 שקל והוא שילם 4000, אמרתי הוא צודק, למה שהוא יהיה חייב למכולת? שהמכולת תהיה חייבת לו וככה זה מתקזז, ראיתי וככה אני נוהג, שאני משלם חוב אני משלם פי 2, למה שהוא יממן אותי?

ולכן לצערנו יש מוסר תשלומים ירוד אצל הרבה אנשים. וזה חוצה דתיים חילונים אשכנזים ספרדים תימנים וכן הלאה. הקיצור אם אתה נבלה אתה נבלה וזה לא משנה. זה חוצה את כולם, הרבה אנשי עסקים אמרו שהם עושים עסקים עם דתים וחילונים והם לא שמים לב להבדל בניהם, זה חילול ה'.

כמובא ברמב"ם שאדם אומר שזה לומד תורה אבל.. שאין משאו ומתנו באמונה... מה הבריות אומרות? ראו זה שלמד תורה כמה מעשיו ודרכיו מקולקלים. אוי לו למי שלמד תורה.... ונמצא שם שמים מתחלל" אבל אם הוא לומד תורה ודיבורו בנחת ומשאו ומתנו באמונה מה הבריות אומרות? אשריו שלמד תורה ואשרי רבו ואביו, כמה מעשיו מתוקנים.. ונמצא שם שמים מתקדש". הרמב"ם מגדיר שהבריות מרננות אחריו.

כלומר הוא עושה דברים שלא חייבים להיות אסורים אבל הבריות מרננות. ומה בגלל המרננים זה אסור? לא, הם מרננים בצדק.

רמב"ם ה.יס"ה: "אע"פ שאינם עבירות- הרי זה חילול השם.." "או שירבה בשחוק" מותר בדיחה אבל לא יותר מידי. וכיוצא בדברים האלו. הכל לפי גודלו של החכם. צריך שיעשה לפנים משורת הדין. ומשמע שלא מדובר פה בעבירות. אין איסור להרבות בשחוק אבל זה לא בסדר, אכילה ושתיה בין עמי הארץ- אין איסור בכך אבל זה לא דבר יפה וטוב. או שאין דיבורו בנחת- הוא לא מחייך, אסור שלא לחייך? זו מידת חסידות. קטטה בכעס- אולי זה כן אסור. אבל אומר הרמב"ם אע"פ שאינם עבירות? אלא שזה ברוגז שמותר. אתה מעליב אותי אני מעליב אותך בחזרה, זה מותר. אתה כועס עלי אז אני כועס עליך. "ונושא ונותן באמונה" זה לא שהוא לא גונב, אלא הוא לא משלם מייד. ולא ירבה בארוחות- לא שאסור לגמרי, אלא לא ירבה. וכן לא מבזבז זמנו בשטויות לראות סרט על אינדיאנה גו'נס. "עטוף בציצית ומעוטר בתפילין". ועם כל זה אין לו להפריז על המידה בכל אלו. והרי זה מקדש את השם.

אם זה אסור אז אין מה לדון, אבל יש דברים אשר הבריות מרננות. זה לא לפנים משורת הדין. אלו דברים בין אדם לחבירו והוא צריך לעשות לפנים משורת הדין. אבל מה זה נוגע לו? הוא ת"ח אז מה הקשר שלו לזה? הוא מייצג את כל הדתיים. ככה אנשים תופסים.

השואל שאל על כאלו אשר צועקים על מחללי שבת האם הם מחללים שמו של השם? זה לא עוזר. לא כל דבר זה חילול השם. אך מה זה עוזר. זה לא עוזר והם לא מפסיקים לחלל את השבת בגלל צעקות כאלו או אחרות. אם זה היה עוזר- אז היינו צריכים לצעוק עליהם כדי שיפסיקו, אבל זה לא עוזר.

האם להתפלל ביחידות? לא. קורה שאדם קם מאוחר ומאחר לביהכנ"ס. אם זה קורה לו כל יום אז שיתפוס את עצמו בידיים. זה קורה. כתבתי תשובות על ת,ח אשר שכח ספירת העומר, והוא מתבייש וזה חילול השם. ומה הוא יעשה? שיש אומרים שימשיך לספור ויסמוך על דעת יחיד בדבר. ויש אומרים שיוציא אחד ידי חובה. יש אומרים אז הוא שכח, אז מה? אז הוא בן אדם, ומה יש? הוא גנב? הוא רצח? הוא רימה מס הכנסה? מה הוא עשה? לא נורא. אז הוא איחר לתפילה, זה קורה שמאחרים.

האם זה חובה ללכת עם ציצית ותפילין כל היום כפי שמובא ברמב"ם? לא, היום זה לא נהוג. פעם היו הוכלים עם ציצית ותפילין כל היום אבל היום זה לא נהוג. פעם היו הולכים עם תפילין למלחמה, היו תפילין קטנות כאלו וזה היה אפשרי. עכשיו כל פעם השאלה הזאת- האם חם לי אז חייב טלית קטן? אם אני עושה ריצה אני חייב? בלילה חייבים טלית קטן? אוף! אין כוח עם השאלות האלו. אני עונה שצריך בכל מצב טלית קטן.

יש טענה כיום שלפעמים כדאי להתגמש בהלכה כדי לא ליצור בעיית חילול שם שמיים אצל החילונים? צריך להבחין בין דין לחומרא. חומרא- תוותר, כמבואר במס"לש בחסידות, אבל מה שהוא דין- זה דין ואין מוותרים עליו. גם זה במסל"ש על דוד "אשים פני כחלמיש". להחזיר יד לאישה- זה דין. וצריך לבקש סליחה. סליחה אני שומר נגיעה, סליחה זה רק לאישתי. ויש שמפספסים את היד של האישה.. הרב עובדיה יוסף הושיטה לו את היד גולדה מאיר והוא לא החזיר לה את ידו. וכן היה אצל הרב מרדכי אליהו עם מלכת בריטניה. ובסוף הוא קיבל מכתב התנצלות משר האחראי לענייני נישואים בארמון.. צריך לחמוק בחוכמה.

הדודה שלך אומרת לך אני חיתלתי אותך והאוכל שלי לא כשר? וכן הלאה וכן הלאה. צריך לחמוק בחוכמה. אך לשאלתך, זה לא חילול השם. מה בזה חילול השם?! אתה עושה פה חילול השם שאתה יושב פה ולומד תורה ולא בצבא. אז מה אתה מחלל את השם? בשבילו אתה כן, אבל אתה לא מחלל את השם, הוא לא מבין מה זה חילול השם. הבריות מרננות, זה שהם מרננות בצדק. למה אתה ממלא צי'קים ואתה ממלא לא נכון בכוונה והם חוזרים? זה דין זה לא חומרא. אך דברים שבעיני החילונים זה חילול השם- זה לא אומר שזה חילול השם. זה חילול השם בעיניים ללכת עם חוטים כאלו שיורדים מהחלוצה, וכן ללכת עם קוביות על היד והראש זה חילול השם, וכן עושה ככה עם התרנגולת על הראש... זה דין! אז אני לא אומר שאתה צריך ללכת בכיכר דיזינגוף עם תרנגולת, אך אם נוהגים הרבה ככה אז זה לא חילול השם. אך אם זו חומרא- אז תעזוב. הרבה אנשים מביא המסל"ש שוויתרו על החומרות כשהם בין אנשים, והתנהגו רגיל.

==

==