שיעורי הרב שלמה אבינר

עם ישראל וסוד הצ'ולנט

[שיחה בישיבה בארוחת צהריים]

יש אומרים שכוחם של החרדים הולך וגדל בגלל הילודה הגבוהה. ייתכן שזה דבר טוב, שהרי הם אנשים יראי שמיים, אבל יש להם שני חסרונות: 1. רבים מהם לא הולכים לצבא. אלה שכן הולכים לצבא, לא הולכים מתוך התלהבות ומסירות, ליחידות מובחרות לוחמות, לצבא קבע וכו'. 2. רבים מהם אינם עובדים. אלה שכן עובדים, לא עובדים בעניינים חשובים יצירתיים. נוצר מצב שהחילוניים לומדים מקצועות באוניברסיטה ועובדים כמהנדסים וכו', והחרדים עובדים כפקידים או כמוכרים. הם לא מהווים כוח חזק ביצירה הכלכלית. אלו שתי בעיות שאין להן פתרון.

יש עוד סוג אנשים שמהווים חלק נכבד מהאוכלוסייה - העולים מרוסיה. העולים מרוסיה הם סוג אחר של יהודים. רובם לא דתיים. המסורת לא מעניינת אותם. הם אנשים אינטלקטואלים, חקרניים וביקורתיים. ארבע מאות אלף מהם בכלל גויים, אבל הם מאוד מוכשרים, חרוצים, חשדנים וחזקים (כי ברוסיה או שאתה חזק וחשדן או שאתה לא בכלל...). הם כוחות עשייה ובניין חזקים, אף על פי שהם לא דתיים בכלל וגם לא ציוניים במובן ההיסתורי. הם פשוט נמצאים פה בארץ ישראל. הם מטביעים חותם חזק.

יש עוד סוג אנשים - סתם חבר'ה. נוער לא רציני שלא מעניין אותם כל הדברים האלה. יש כאלה מאות אלפים מסתובבים ברחובות. הם מהווים משקל כבד. כשהם מתחתנים, הם מתיישרים, כי נשותיהם אומרת להם להפסיק עם השטויות, אך, גם אז, הם לא חזקים בבניין האומה.

יש את האנשים עם הכיפות הסרוגות שלא תופסים כל כך עמדות פוליטיות, כי הם מפולגים ביניהם. הם לא מצליחים להתאחד. רוב הלאומים הדתיים לא מצביעים בשביל מפלגות לאומיות דתיות, ואלה שמצביעים התפלגו לשתי מפלגות, וכל מפלגה התפלגה לעשר תת-מפלגות... כל אחד אומר שהאחרים לא מבינים. גם הרבנים לא מצליחים לשבת יחד. כל רב חושב שאצלו כל האמת וכל הצדק וכולם טועים חוץ ממנו. בנוסף, לאט לאט, כל משרות הרבנים והדיינים יהיו חרדים. המפלגות צריכות את הדתיים בקואליציות. כל מה שהחרדים מבקשים זה כסף לישיבות ומשרות. בשביל המפלגות זה מחיר זול. מה אכפת להם שיקבלו משרות? גם הכסף לישיבות הוא לא הרבה כסף. אבל ללאומיים הדתיים יש תביעות פוליטיות, וזה כבר מפריע.

אנשים אומרים: מה יהיה?

התשובה פשוטה. הקדוש ברוך הוא לוקח את כל האנשים האלה, שם אותם בסיר לחץ, סוגר בכוח ועושה מזה צ'ולנט. זה סוד הקב"ה: צ'ולנט. צ'ולנט הוא פלא יהודי. כבר שאלו בגמרא שבת (קיט, א): מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף? היהודים היו עניים. הם לקחו עצם יבשה, תפוחי אדומה כמושים, בובק'ס המכונים שעועית, קצת מים, קצת ירקות כמושים, חתיכת בשר לא טעימה, ובישלו שעות על גבי שעות, עד שלבסוף יצא צ'ולנט שטעמו כטעם גן עדן. גן עדן בשביל היהודים העניים. כך גם כאן, במדינת ישראל. הקב"ה לוקח את כל סוגי האנשים ועושה מהם עם נפלא. כבר במצרים, בכור הברזל, הקב"ה עשה מאתנו צ'ולנט. עכשיו כור הברזל הוא בארץ החופש.

פסק בעל המאור (המאור הקטן, שבת טז, ב בדפי הרי"ף): "ויש אומרים כי תקנת רבותינו היא לענג את השבת בחמין, וכל מי שאינו אוכל חמין צריך בדיקה אחריו אם הוא מין וכו'. והמזמין לבשל ולהטמין ולענג את השבת ולהשמין, הוא המאמין, וזוכה לקץ הימין" וע"ש עוד (עיין רמ"א או"ח רנז, ח. ובמ"ב ס"ק מט שמביא את דברי בעל המאור). מכאן הוכחה שהגאולה תבוא על ידי צ'ולנט. הקב"ה לוקח את כל היסודות המשונים ובונה עם נפלא.

אפילו ארבע מאות הגויים שעלו מרוסיה, בסופו של דבר, יתגיירו כדת וכדין או ילכו מפה. אנו מקוים שבכוח הצ'ולנט הם יתגיירו. צריך גם לגייר יהודים, שיוסיפו תורה.

אומר מרן הרב קוק, שאותו דבר היה בזמן עזרא ונחמיה. עלו לארץ הרבה יהודים מקולקלים, נושאי נשים נוכריות, מחללי שבתות ומוכרי אחיהם לעבדים, ואף-על-פי-כן, בסופו של דבר, הכל תוקן, ולאחר מאות שנים, יצאו מהאנשים אלה התנאים והאמוראים, בוני התורה שבעל-פה (אגרות הראיה ח"א, אגרת שיא. ועיין שיחות הרב צבי יהודה – בראשית עמ' 383-382).

השאלה היא: מה אנחנו תורמים לצ'ולנט?

אנו תורמים לצ'ולנט - אור. מרן הרב קוק מסביר ב'אורות', שהאור הזה מורכב משני דברים: אהבה ואמונה. זה המרכיב שלנו לצ'ולנט. יכול להיות שזה המרכיב העיקרי של הצ'ולנט, כי האהבה והאמונה הם הכוח שהופך את היסודות הנפרדים לאחד. הכוח הזה מביא ברכה לכל האומה. בשביל זה אנחנו לומדים פה. אנו לומדים אהבת ישראל, שהיא מדע עמוק מאוד, ואנו לומדים אמונה, שהיא כוללת תורה שבכתב, תורה שבעל פה, ש"ס, פוסקים, הכל.

כשם שרבש"ע מגלגל את כל התהליכים ההיסתוריים של בנין הארץ, הקמת המדינה, מלחמות ישראל, הכלכלה הישראלית וכו', כך גם המאבקים הפנימיים הם תהליכים אלוקיים. אנו לא יכולים להשתלט על האומה. כל אחד צריך לתרום מה שהוא מחשיב כדבר הכי חשוב. אנו תורמים אהבה ואמונה. זה מה שאנו חושבים. אין בידינו את כל הכוחות לבנות את כל האומה. אנו כשלעצמנו דלים. כל קבוצה היא דלה וחסר לה משהו, אבל כולם יחד עושים דבר נפלא וטעים, כמו הצ'ולנט של האשכנזים, החמין של הספרדים, הטפינה של התימנים וכו'...

נלקח משאילת שלמה 218