שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

על כל שאלה יש לשאול רב?

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־21:03, 25 בנובמבר 2015 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == על כל שאלה יש לשאול רב? == [ראיין: הרב מרדכי ציון] ש: האם על כל שאלה הלכתית או בכלל על כל ש...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

על כל שאלה יש לשאול רב?

[ראיין: הרב מרדכי ציון]


ש: האם על כל שאלה הלכתית או בכלל על כל שאלה בחיים, יש לשאול רב?

ת: ודאי לא. תלוי בשאלה, אם היא פשוטה או כבדה. יש שתי קיצונויות: א. אדם שחושב שיודע את הכל, והוא זקוק לקצת שכל ולקצת ענווה להבין שיש עניינים מסובכים ומורכבים. ב. אדם שעל כל צעד ושעל שואל רב ועליו להיות קצת "יל"ל" – ראשי תיבות יודע להסתדר לבד.


ש: כיצד ידע אדם איזה שאלה פשוטה ואיזו שאלה חמורה?

ת: אפשר גם זאת לדעת מהרב. ולפעמים הרב עצמו מרמז: שאלה כזו לא היית צריך לסמוך על בינתך. או להיפך: שאלה כזו, פתור לבדך. וכך השואל לומד לאיטו מה לשאול ומה לא לשאול.


ש: אבל האם לא יותר טוב לשאול תמיד?

ת: לא מדוייק. נוכל להשתמש במשל שמביא מרן הרב קוק (אורות התורה פ"ה). יש אדם תמיד הולך ברגל, זו מעלה כי הוא חרוץ, אך יש חסרון, כי יגיע לאט ולא לכל מקום. ויש אדם תמיד רוכב על סוס, זו מעלה כי יגיע מהר ולכל מקום, ויש חסרון כי הוא עצלן. ויש אדם שכל מקום שאפשר להגיע ברגל, הולך ברגל, ובמקום שאי אפשר ברגל, אז רוכב על סוס. לפעמים, גם במקום שאפשר ברגל, בכל זאת רוכב על סוס משום הכבוד. כאומר: הרב, חשבתי כך, וברור לי, אך אשמח לקבל אישור מגבוה.


ש: עתה, שאלה יותר קשה, מה יהיה אם לאדם ברור שהרב טועה? לכאורה כתוב "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים יז א). אבל הירושלמי מסביר: "יכול אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין – תשמע להם? תלמוד לומר: 'ימין ושמאל', שיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל" (ירושלמי הוריות א א)?

ת: אכן שאלה כבדה. אבל גם כתוב להיפך בספרי שרש"י מביא שם: "ימין ושמאל – אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין. וכל שכן כשאומר לך על ימין – ימין ,ועל שמאל – שמאל".


ש: אם כן זו סתירה בין ירושלמי למכילתא?

ת: לא. תלוי בענין: האם ברור לך כשמש בצהרים שהרב טועה – אז אל תשמע, אך אם כך נראה לך משיקולך – אז היה עניו ושמע.


ש: היתכן שגם אדם פשוט יבחין שהרב טועה?

ת: כן. למשל אם זה סותר אחד משלוש עשרה עיקרי האמונה. או אם האדם הזה אמנם אינו בדרגת הרב, אבל הגיע להוראה, וזה די לו להבחין שיש כאן טעות בעליל. נשתמש במשל. בית הדין פסק על מזון מסויים שהוא כשר, והסתמך על עדות, או רוב, או חזקה וכדומה. אז הלכה כמותו. אבל אני ראיתי במו עיניי שזה בשר חזיר, לא כעדים שמשקרים, לא רוב, לא כחזקה, אז אסור לי לאכול מזה. ואיני יכול לומר: מה איכפת לי? אני סומך על בית הדין! לא! אם אוכל, אני אענש. אפילו נביא שהתברר שהוא נביא אמת ויאמר פסק דין אחד נגד ההלכה, אין לשמוע לו. עיין רמב"ם יסודי התורה פרק ח.אז לא רק שאני לא חייב לשמוע לרב, אלא אסור לי לשמוע לו.


ש: ומה הסוג השני שעלי לשמוע לו אפילו אומר על ימין שמאל ועל שמאל ימין?

ת: שזו סוגיה שלא למדתי כי אני אדם פשוט, או אפילו אם אני למדן אבל זו סוגיה מורכבת עבורי, אסור לי ללכת על פי נטיית ליבי, ולהחליט שהוא טועה, אלא כאמור לעיל צריך קצת שכל וקצת ענווה להרכין את ראשו כלפי תלמידי חכמים.


ש: איפה המקור להבחנה הזאת בין טעות בעליל לבין טעות לפי הבנתי ומחשבתי ושיקול דעתי?

ת: בבאר שבע שם בהוריות ("תניא יכול אם יאמרו על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שתשמע להם, תלמוד לומר: ללכת ימין ושמאל, עד שיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל... ואין להקשות דהא תניא בספרי פרשת שופטים פסקא יא: לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, אפילו מראין בעיניך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל, שמע להם, אם כן משמע שמצוה לשמוע דברי חכמים אפילו אם ידע דקטעו ואמרו על שמאל שהוא ימין, ולא כברייתא שהבאתי לעיל... יש לומר דהא דאמרו בספרי אפילו מראים בעיניך על שמאל שהוא ימין, הכי פירושו: אפילו תחשוב מלבך על פי שיקול הדעת שטעו בדין ואמרו על שמאל שהיא ימין אבל לא שהוא יודע בודאי שטעו בדין, וכן דייק הלשון: אפילו מראים בעיניך וכו' והא דקתני בברייתא דהבאתי לעיל יכול אם יאמרו לך כו', היינו שידע בודאי שטעו בדין להתיר את האיסור "– מ"צ).


ש: אבל במקרה שברור לו בעליל שהרב טועה ולכן הוא לא עושה כדבריו, עלול לצאת מזה בזיון לרב?

ת: צריך להגיב בחכמה גדולה ובענווה גדולה, בסגנון: הלא לימדתנו רבנו וכו' אבל סוף סוף אסור לשתוק אם הרב טועה, ובמקום חילול השם אין חולקים כבוד לרב. אבל לעשות כל זאת בזהירות מירבית. עיין מאירי.


ש: איפה זה כתוב?

ת: עיין ברכות ט ב. ועיין עוד בים של שלמה על יבמות , שרב המוחזק להוראה שטעה בדבר שמותר בדיעבד, אין מכלימים אותו והרי הוא בחזקת כשרות (יש"ש שם טז יא מובא בשערים מצויינים בהלכה קמד אות ח ובקונטרס אחרון -מ"צ)?


ש: התכוונתי לשו"ת?

ת: ריעב"ץ ("כשרואה לרבו שטועה בדין איך שיהיה, חובה על התלמיד שלא ישתוק, ולא חיישינן לזילותא, דאין עצה ותבונה נגד ד', ושגיאות מי יבין, ועל כן אין התלמיד רשאי לשתוק בשום פנים כשהדבר נוגע בענין הלכה למעשה". שו"ת שאילת יעב"ץ א ה – מ"צ).


ש: ואם הוא אדם פשוט ולא יודע שהרב טועה ועשה כדבריו, יש לו עוון?

ת: לא. הוא אנוס או שוגג. אבל כאמור לעיל, אם הוא בעצמו תלמיד חכם ויודע שהרב טעה, אסור לו לסמוך על דבריו. בודאי תרצה לדעת איפה כתוב: כנסת גדולה... ("הדברים ברורים דהיינו דוקא כשזה הסומך על הוראת החכם הוא עם הארץ וחושב שהחכם הורה כדין, מקרי שוגג, אבל אם הוא תלמיד חכם ויודע ספר ויודע שהוראת חכם הוא שלא כדין, הוא ודאי מקרי ומיפסל, והוצרכתי לכתוב זה, מפני שראיתי הרבה בני אדם יודעים את קונם ומתכוונים למרוד בו, וסומכים על הוראת החכם שהורה שלא כדין, אף על פי שיודעים בבירור שהחכם הורה שלא כדין" (כנה"ג חו"מ סי' ל"ד הגה"ט אות יא – מ"צ).


ש: ובסיכום?

ת: א. יש להיות יל"ל. ב. יש לדעת מתי להיות יל"ל ומתי לא.


  • פורסם בשאילת שלמה 393