שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

עלייה על הר הבית

ש: האם מותר להיכנס להר הבית?

ת: א. המשנה ברורה אוסר. תקסא סק"ה. ומציין בביה"ל את ליקוטי הלכות. ושם מביא איסור להיכנס בכל שטח הר הבית בשם סמ"ג, חינוך, ריטב"א, תשב"ץ, טור, כפתור ופרח, ספר יראים. ב. וכן גדולי דורנו. שו"ת מנחת יצחק ה א. שו"ת יביע אומר ה יו"ד כו. שו"ת ציץ אליעזר י א באריכות. ג. הרבנות הראשית לישראל אוסרת והיא הקובעת.

ש: וזה גם דעת הרב?

ת: דעתי נמצאת באריכות בספרי למקדשך תוב. אך להלכה היא אינה מעלה ואינה מורידה, אחרי שהרבנות הראשית לישראל אוסרת, כפי שמצויין בשלטים מסביב להר הבית.

ש: אבל יש רבנים גדולים שמתירים ויש שאוסרים, ואלו ואלו דברי אלהים חיים?

ת: א. האוסרים הם גדולי הדור ויש מדרגות בין תלמידי חכמים. ב. הרבנות הראשית לישראל אוסרת והיא הקובעת. ג. רבותינו מרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה אוסרים (עיין שו"ת משפט כהן צו).

דעת החרדים

ש: למה רבנים חרדים, כגון הגרי"ש אלישיב זצ"ל, לא יצאו נגד עליה להר הבית?

ת: כי זה דבר מובן מאליו וידוע. פעם מישהו שאל את הגרי"ש אלישיב על עליית להר הבית, והשיב: חס ושלום! הגבאי אמר לשואל: שאלות כאלה אתה שואל את הרב?! הרי זה כרת?! הגיב הגרי"ש: גם אם אין כרת, כתוב: לא יטמאו את מחניהם אשר אני שוכן בתוכם (וישמע משה א קפח-קפט).

[גם מיד לאחר שכבשו את הר הבית, מסופר על הגרי"י קניבסקי, שהכין כרוז לפרסם חומרת איסור הכניסה להר הבית ותלמידו אסף את חתימותיהם של גדולי פוסקים החרדים, וכשכבר היה מוכן לדפוס יצא הכרוז של הרבנות והדיינים על חומר האיסור, ואמר שכבר אין צורך להדפיס את הכרוז, שכבר יצא כרוז. אורחות רבנו א שכד-שכח – רשם מ"צ.]

המאירי והר הבית

ש: ראיתי ציטוט בשם המאירי לגבי הר הבית: "והמנהג הפשוט ליכנס שם לפי מה ששמענו"?

ת: יש להוסיף המילה: לא. שו"ת ציץ אליעזר י א.

מדידות לגבי הר הבית

ש: האם אפשר לעשות חשבונות של מדידות לגבי הר הבית ולהיכנס רק במקומות שאינם באמת הר הבית?

ת: אין לנו אפשרות לסמן ממש גבולות מדוייקים. עיין פס"ת תקסא 26.

[ובזמנו, כתב מרן הרב קוק: "פגיעה אחת בקדושת מקום בית חיינו, עולה לנו על כל מיליונים של יישובים מעשיים". אגרות הראיה ב רפה – רשם מ"צ.]

הרמב"ם על הר הבית

ש: שמעתי שהרמב"ם נכנס להר הבית, "בבית הגדול והקדוש", כלומר בית כנסת שהיה בנוי שם?

ת: יש טוענים שהרמב"ם התפלל בהר הבית, וטיעון זה עובר מאדם לחברו, ולא כל אחד בדק את הדברים במקור. אם כן, נעיין בדבריו (איגרת בספר חרדים, מצות התשובה פ"ג, ואגרות הרמב"ם מהדורת הרב שילת עמק רכה ועיין שם עמוד קל ועמוד קיב, הערה 24).

"וביום שלישי בשבת, ארבעה ימים לירח מרחשוון, שנת שש ועשרים ליצירה (ד' אלפים תתקכ"ו), יצאנו מעכו לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו.... וכשם שזכיתי להתפלל בה בחורבנה, כן אראה אני וכל ישראל בנחמתה מהרה אמן".

האם "הבית הגדול והקדוש" הוא בית המקדש? וודאי שלא, הרי כבר היה חרב מזמן.

האם "זכיתי להתפלל בחורבה" הכוונה לחורבות בית המקדש? וודאי שלא, שהרי הגויים הרשעים הרסו הכל כליל, לא השאירו אבן על אבן, ולא חרבות. זאת ועוד, הרמב"ם היה צריך לכתוב "בחורבנו", בלשון זכר. אלא ברור שכוונת הביטוי: "כשם שזכיתי להתפלל בחורבנה, כך אראה אני וכל ישראל בנחמתה" – היא לירושלים עיר הקודש.

באשר ל"בית הגדול והקדוש" – אין המדובר בבית המקדש, אלא בבית כנסת גדול הניצב בירושלים, מול הר הבית, כמו שכותב המהרי"ק, רבי יוסף קולון שחי שלוש מאות שנים אחרי הרמב"ם: "ויהי כהיום אשר קרה מקרה, כי בעוונותינו הרבים בו פרש צר על ב"ה (בית הכנסת שבירושלים) וניתץ את הבית הגדול והקדוש, נשא ליבם אותם לקרבה אל המלאכה מלאכת הקודש, לסייע בבניין ב"ה (בית הכנסת) של ירושלים עיר הקודש" (שו"ת מהרי"ק, שורש ה).

וכן כתב רבי יעקב חי זריהן, אב בית דין של טבריה, שחי לפני כמאה שנה: "זה פירושו ברור, כי סמוך בהר הבית היה בית גדול לתפילה, וגם עתה יש בית גדול מאוד וכו' וגם אני נכנסתי... וזהו הבית הגדול, כי משם משקיף על כל שטח הקרקע של בית מקדשנו הר הבית וכו', אבל לומר שאדוננו הרמב"ם נכנס ממש ישתקע הדבר ולא ייאמר" (מובא בשו"ת ציץ אליעזר, יא, טו, ועיין שו"ת ציץ אליעזר יא נו-נז ושו"ת יחוה דעת א כה).

אגב, הרמב"ם פוסק שמקום המקדש בקדושתו עומד אפילו בימינו (הלכות בית הבחירה ו יב) ולכן הנכנס לשם חייב כרת (מג"א תקסא ס"ק א, וכן משנה ברורה ס"ק ה). ועין שו"ת משפט כהן (צו) למרן הרב קוק.

ויהי רצון שייבנה בית המקדש במהרה.

הגר"ש גורן והר הבית

ש: האם הגר"ש גורן התיר עלייה להר הבית?

ת: כתב הג"ר גורן: "קיים ספק גדול ביחס למיקום בית המקדש בתוך הר הבית, ובגין ספק זה אנו אוסרים להיכנס להר הבית", "על אף שמותר לטמא מת להיכנס להר הבית, ואפילו למת עצמו, כמו שפוסק הרמב"ם בהלכות ביאת מקדש, חוששין בחלקו הגדול של הר הבית שמא זהו מקום העזרה, ההיכל וקודש הקודשים" (מעלין בקודש גליון אב תשס"ג עמ' 149).

עדיין רחוק

ש: הרב אומר שבניין בית המקדש עדיין רחוק. מה המקור?

ת: הרמב"ם בהלכות מלכים א-ב אומר שקודם יש להקים מלכות ישראל, אחר כך למחות עמלק, ורק אז לבנות בית מקדש. וכך לימדנו רבנו הרב צבי יהודה.

[אחרי מלחמת ששת הימים, התחדש שיעורו של רבנו הרב צבי יהודה לתלמידיו הגדולים, הרבנים תלמידי החכמים. בענוותנותו הוא שאל: מה נלמד עכשיו? הרב חנן פורת הציע: אולי הלכות בית הבחירה? רבנו אחז ידו בחום ואמר לו: חנן, עוד הרבה עלינו ללמוד את הלכות מלכים ומלחמותיהם – רשם מ"צ.]