שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

עירוב שתוקן בשבת

ש: העירוב נקרע בשבת ומישהו תיקן. מותר לטלטל?

ת: אם זה בשוגג מותר. שו"ע או"ח שיז א. אם זה במזיד יש מתירים. שם שסב ג. מ"ב ס"ק כו.

ש: הרב כתב שאם תוקן העירוב בשבת במזיד יש מתירים, מ"ב שסב ס"ק כו. אך המ"ב מתיר רק במחיצה פנימית של עירובי חצרות ולא במחיצה העושה רשות יחיד או עירוב של צורת פתח?

ת: בכל זאת, יש להתיר. א. השו"ע מתיר. ב. זה דרבנן. ג. המקרה שלנו הוא מקרה ביניים. ד. זו שעת הדחק. ה. האלף לך שלמה קעב מחדש להתיר גם בלי תיקון, דכיון שהותרה הותרה.

עירוב עקב סערה

ש: בדקו את העירוב לפני שבת והוא נמצא כשר, האם יש חשש שהוא יפסל עקב סערה?

ת: תלוי אם העירוב חזק או לא. זו שאלה כבדה. יש לשאול את הרב המכשיר (האחראי) של העירוב.

המלצה לא לסמוך על עירוב

ש: אם אחד ממליץ לא לסמוך על העירוב כי אולי קרה משהו, אך אינו יודע באמת, כיצד יש לנהוג?

ת: יש לשאול את הרב המכשיר של העירוב.

לא סומך על העירוב

ש: אני לא סומך על העירוב. האם מותר לי לקרוא עלוני שבת שהביא אדם שסומך על העירוב?

ת: תלוי מה קיבלת על עצמך.

רבנו הרב צבי יהודה ועירוב

ש: יש לרב מסורת אם רבנו הרב צבי יהודה השתמש בעירוב?

ת: מובא בספר כי שם ד' נקרא עליך מהרב שלמה גילת (עמ' סו), שרבנו נהג לא לטלטל בשבת אך הסכים שתלמיד יטלטל מפתח הבית.

כבוד התורה

ש: הרב בישובנו טעה והתיר את העירוב שהתקלקל בשבת. האם לומר לאנשים בבית כנסת שלי שלא יטלטלו?

ת: לא. שמעתי מהגרא"ד אוירבך מטבריה שפעם קרה מקרה כזה שהג"ר יעקב חי זריהן, הרב הספרדי של טבריה, התיר את העירוב. מוצש"ק הג"ר משה קליערס, הרב האשכנזי של טבריה, הזמינו להבדלה ואחר כך ללמוד מסכת עירובין ותוך כדי זה הוא הבין שטעה ושאלו אם בשביל זה הזמינו. כאשר אישר, שאלו שוב אם הכריז בבית כנסת שלו שאין לטלטל. השיב שלא, כי כבוד התורה הוא מדאורייתא ואיסור עירוב דרבנן.

[דלא כהגרי"ש אלישיב שאמר שהיו חייבים לפרסם שהעירוב פסול בגלל שאין זו בושה כל כך גדולה, שהרב טעה וחוזר בו, וכמו שנאמר בגיטין מג א: "אוקים רבה בר רב הונא אמורא עליה ודרש, 'והמכשלה הזאת תחת ידיך' [ישעיהו ג ו] אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן". ופירש רש"י שאין אדם עומד על אמיתתן עד שיכשל בהן, להורות טעות ויכלימוהו, והוא נותן לב ומבין תחת ידיך, הן אף אני נכשלתי בהוראתי וחוזרני בי. קב ונקי סי' שיב. אמנם הג"ר משה קליערס והגרא"ד אוירבך לא סוברים כהגריש"א.

וכתוב בשו"ת מהרי"א (יו"ד סוס"י קטו) מעשה ברב אחד שפסק להקל באיסור דרבנן, וחכם א' ערער על הוראתו – מוכיח להחכם שביזה את הרב, וכבוד ת"ח דאורייתא ואיסור זה שהקיל הוא רק איסור דרבנן. וכן בשו"ת עטרת חכמים (יו"ד סי' ה) מתפלא על גדול א' שאמר על הוראת רב אחד שהאכיל טרפה. – הא כיון שיש מחלוקת בזה והפמ"ג הורה להתיר בהפסדה מרובה, ואפילו היה המורה מתיר שלא בהפסד מרובה יפה השתיקה בזה וכש"כ בהפסד מרובה. והגאון מהרש"ם (בפתיחת לדעת תורה) כתב מקור לזה מדברי חלקת מחוקק (אהע"ז סי' קכו ס"ק כד) שמכשיר הגט משום זילותא דבי דינא (מובא בשערי מצויינים בהלכה קמד אות ח) – רשם מ"צ.]

עירוב על שטח גדול

ש: האם אפשר להתקין עירוב בשבת גם על שטח גדול מאוד?

ת: כן נראה. עיין שו"ת חכם צבי לז.

עירוב בישוב עם שדות זרועים

ש: איך מועיל עירוב מסביב ליישוב בו יש שדות זרועים?

ת: עיין שו"ת אבן יקרה, מובא בכף החיים שנח יט.