שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

עין טובה ועין רעה

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־00:09, 15 בפברואר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == עין טובה ועין רעה == [הרב שלמה אבינר] בשנת תר"ח פקדה מגפת חולירע את וילנא. התחילו לחטט א...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

עין טובה ועין רעה

[הרב שלמה אבינר]


בשנת תר"ח פקדה מגפת חולירע את וילנא. התחילו לחטט אחרי עוונות ולחפש אשמים. בא אדם אחד, חבר בכיר בוועד למען חיפוש מומים אצל אחרים, אל הגאון רבי ישראל סלנטר, וסיפר לו שאצל פלוני נעשים דברים שלא כשורה. אמר לו רבי ישראל: מה שהתורה הענישה את המספר לשון הרע - אין זה בגלל שאמר שקר, אלא מפני שאמר ביקורת על חברו. לכן אומר לו ריבונו של עולם: אם כל כך מומחה אתה בחיפוש מומים, אנא שב מחוץ למחנה וחפש את המומים שלך.

אכן, אפשר לבדוק בכל הסידורים: וידוי תמיד כתוב בגוף ראשון - אשמנו, בגדנו וכו', ולא בגוף שני - אשמתם, בגדתם, או בגוף שלישי - הם אשמו, הם בגדו. ריבונו של עולם אינו אוהב את המקטרגים על חבריהם.

באיגרת 'קידוש השם', הרמב"ם נוזף קשות בתלמיד חכם שהטיח ביקורת על יהודים, ומזכיר לו שכאשר משה רבנו אמר על עם ישראל "והן לא יאמינו לי", האשימו ד': הם מאמינים בני מאמינים, אבל אתה אין סופך להאמין, ונענש לאלתר - "והנה ידו מצרעת כשלג".

אותו דבר קרה לאליהו הנביא שקיטרג על ישראל "עזבו בריתך בני ישראל", וד' אמר לו: עד שאתה מקטרג על ישראל - לך קטרג על אומות העולם. גם ישעיהו הנביא, שאמר "בתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב", נענש שנשרפו לו שפתיו.

אכן, ריבונו של עולם שונא את המקטרג על בניו, אפילו אם אותו מקטרג הוא קדוש. כך כותב גם הגאון מוילנא בפירושו על תיקוני זוהר (נז ב), ביחס לפסוק "ואת עשיו שנאתי".

"כשרואים אנו איזו כתה או מפלגה מדברת תמיד את דבריה בכעס, הרי לנו סימן שאין לה דעת, שאין לה תוכן במה למלא את הריקנות שבה, והיא כועסת על עצמה באמת, אלא שהאגואיזם בא ומכריח אותה להטיל את הארס של כעסה על אחרים" (אורות הקודש ג' רמד).

ומעשה שפגשתי אדם מאותה כת המחפשים מומים אצל חבריהם, והתחיל לפתוח את הפק"ל הבלתי מתכלה של טענות ממוחזרות נגד המדינה ונגד חלקים מהאומה.

השבתי לו: כבודו רואה זאת, אני רואה דברים אחרים. אני רואה כל כך הרבה דברים טובים שריבונו של עולם עושה לנו במדינה, כל כך הרבה בחורים טובי לב ואידיאליסטים, כל כך הרבה יהודים שומרי תורה ומצוות, כל כך הרבה נוער נפלא. כל אחד רואה דבר אחר. כבודו רואה את הרע ואני רואה את הטוב.

הפסיק אותי: בסדר, גם אני רואה את הטוב, אבל עליך לראות גם את הרע.

אמרתי לו: יירגע, כבודו. אני מכיר היטב את המציאות, ועמֵל כפי כוחי הדל להוסיף אורה.

ואז הוא חייך בנימת ניצחון: אם כן, אתה מודה שזו לא גאולה!.

(עד היום לא הבנתי למה הוא כל כך נהנה לומר שזו לא גאולה...)

אמרתי לו: אכן, כל דברי כבודו רק מוכיחים שהגאולה אינה שלמה. לא הכל שחור-לבן, או גלות שלמה או גאולה שלמה. יש גם תחנות ביניים.

ולסיכום, דברי רבנו, הרב צבי יהודה קוק: "הכללת ההאשמה כלפי הצד המתנגד, גם כשהיא נעשית לשם שמים, קשורה היא במידה ידועה עם אנוכיות נפשית קבוצתית הנוטה לראות בעצמה ובמקורביה את כל הטוב, האמת והצדק, ומתוך כך לראות בחבר המתנגד את כל הרע, השקר והרשע" (לנתיבות ישראל ב', רכז).

לכן נתאמץ כולנו לראות את מומי עצמנו ומעלות חברינו, ולעבוד כולנו שכם אחד למען כבוד ד'.