שיעורי הרב שלמה אבינר

אונאת הגר

[ראיין: הרב מרדכי ציון]

ש: אלפים חיכו במשך שנתיים למימוש הבטחה שיוכלו להתגייר, כיון שרבני ערים יהיו מוסמכים לגייר, ולבסוף היוזמה בוטלה. האם אין בכך משום אונאת הגר?

ת: נכון שהמאנה את הגר עובר על שלושה איסורי תורה (בבא מציעא נט ב), אך כאן לא מדובר בגרים, כלומר מי שהתגיירו כדת וכדין, אלא מדובר באנשים שהם עדיין במעמד של גויים...

ש: וגויים – מותר להוליך שולל?!

ת: ודאי לא. אסור לרמות אף אדם, גם גויים, לכן אלו שלא היו מוסמכים לכך והבטיחו לאותם גויים שיגויירו, רימו אותם, ועשו דבר לא מוסרי מאוד חמור.

ש: למה לא היו מוסמכים?

ת: כי ממה נפשך, אם כוונתם לגיור על פי הלכות גיור של עם ישראל, ואין כוונתם לשנות שום דבר, אז מה הם הבטיחו חדשות. ואם כוונתם לשנות הלכות גיור, אז הגיור אינו תקף, וזו אונאה עוד יותר חמורה לאין ערוך.

ש: למה יותר חמורה?

ת: כי אותו גוי שמגיירים אותו שלא על פי ההלכה, חושב לתומו שהוא יהודי, ושהוא מילא חובתו כדי להיכנס בעם ישראל, והנה ביום מן הימים, כאשר ירצה להתחתן, יטיחו בפניו אמירה נוראה: אינך יהודי כי לא גויירת כדין.

ש: מה בדיוק הכוונה לגיור על פי ההלכה?

ת: מה שכתוב בשולחן ערוך יו"ד רסח ב: קבלת מצוות על מנת לקיימן.

ש: יש טוענים שדי ברצון להיות חלק מעם ישראל, כמו שרות אמרה: עמך עמי.

ת: הם מדלגים על סוף הפסוק: ואלהיך אלהי. כמובן לא די באמירה בפה שיש אלהים, אלא יש לשמוע את דבר ד' ולקיים תורה ומצוות.

ש: אבל למה להחמיר בנושא זה? זו שעת הדחק, ומקובלים אנו שבשעת הדחק יש להקל?

ת: להקל – הכוונה שדעה זו היא נכונה על פי ההלכה, ועל אף שהדעה השניה יותר נכונה, יש מצבים בהם בוחרים בכל זאת בדעה המקילה, כגון בשעת הדחק. אבל אין דעה כזו שאדם יכול להתגייר מתוך סירוב לקיים מצוות. בסוגיא המפורסמת של אותו אדם שבא להתגייר אצל הלל הזקן, רש"י מביא: "גר הבא להתגייר וקבל עליו דברי תורה חוץ מדבר אחד, אין מקבלים אותו" (שבת לא א. רש"י ד"ה הוציאו בנזיפה וד"ה גייריה). אדרבה בגיור, יש להחמיר מאוד.

ש: למה דווקא בגיור?

ת: כי למשל בכשרות, יהודי א' מיקל ויהודי ב' מחמיר, אך הם יתסדרו יחד: זה יאכל וזה יאכל דבר אחד. אבל לגבי גיור, לא יתכן שאדם ייחשב ליהודי בעיני חלק מהאומה וייחשב גוי על ידי חלק אחר. זה יהיה מצב נורא!

ש: אבל יש מצוה גדולה לקבל גרים?

ת: ודאי. נענשנו כי לא קיבלו את תמנע (סנהדרין צט ב). אבל בתנאי שמתגיירים כדין. כמו שזה חמור לא לקבל את מי שרוצה להתגייר כדין, כך זה חמור לקבל מי שרוצה להתגייר שלא כדין.

ש: כך אמרו חכמינו?

ת: כן. כך אמרו חכמים: "רעה אחר רעה תבוא למקבלי גרים... שאמר ר' חלבו: קשים גרים לישראל כספחת בעור" (יבמות קט ב). ופירש רש"י, שקשים הגרים מפני "שאין בקיאין בדקדוקי מצוות ולמדין ישראל ממעשיהן". וכך כתב הרמב"ם: "ומפני זה אמרו חכמים קשים להם גרים לישראל כנגע צרעת, שרובן חוזרין (לסורם) בשביל דבר (שאינם עומדים ביצרם) ומטעין את ישראל, וקשה הדבר לפרוש מהם אחר שנתגיירו. צא ולמד מה אירע במדבר במעשה העגל ובקברות התאווה וכן רוב הניסיונות האספסוף היו בהן תחלה" (איסורי ביאה יג יח).

ש: דברים אלה נראים החמצת פנים. האם רבנים לא צריכים להאיר פנים?

ת: כן. אבל לא לבגוד בתורה. "האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא, לאו משום דמעלי טפי, אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא" (כתובות קה ב). אותו תלמיד חכם שבני המקום אוהבים אותו, אין זה מפני שהוא יותר מעולה, אלא מפני שאינו מוכיח אותו בענייני שמים.

ש: כל אותם הגויים הגרים בארצנו ונאמנים למדינתנו, גורלם הוא להישאר גויים לנצח?

ת: יש להם שתי אפשרויות, או להתגייר על פי ההלכה היהודית ולהיות גרי-צדק או להישאר במצבם ולהיות גרי-תושב.

ש: אגב, האם הדין של אונאת הגר, גם נאמר לגבי גר-תושב?

ת: מחלוקת. עיין אנציקלופדיה תלמודית ערך אונאת הגר.

ש: מה לגבי הילדים, האם לא כדאי לגייר אותם גם אם הוריהם גויים?

ת: ודאי לא. הרי ילד שמגיירים אותו, אם בהגיעו לגיל בר מצוה, אינו שומר מצוות, הגיור פוקע למפרע, וזה מה שיקרה כמעט תמיד אם הוריו הם גויים, או הורה אחד גוי והשני לא שומר תורה ומצוות. גם גיור ילדים אלה הוא אונאה נוראה.

ש: אבל אם אינינו מגיירים אותם גויים, זה מוביל להתבוללות?

ת: להיפך ,אם אנו מגיירים אותם גיור חסר תוקף, אז באמת הם גויים, אך הרבה יחשיבו אותם ליהודים, ויתחתנו איתם במימדים עצומים, וכך תרבה ההתבוללות.

ש: אבל באופן כללי, האם אינינו מעוניינים שעם ישראל יגדל ויגדל?

ת: לא. "כי אתם המעט מכל העמים"(דברים ז ז). אינינו מסיונרים. גם גוי, כלומר גר תושב, יכול להיות צדיק אומות העולם וחסיד אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא. הוא יכול אפילו להגיע לרוח הקודש (תנא דבי אליהו רבה ט).

• פורסם בשאילת שלמה 402