שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

סרטים צנועים - זה אפשרי (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

"אפשר ליצור סרטים צנועים וטובים וטהורים, שהם בעלי ערך אומנותי רב"

[דברים מפי הרב בהקרנת הסרט "סיפורי מעשיות של רבי נחמן" של צבי פישמן בבית אל]


המחבר, הרב צבי פישמן, הוא ידידי מזה ארבעים שנה. הוא היה מפיק חשוב בהוליווד והחליט לעזוב את ההבל בשביל האמת. אני זוכר שיחה בינינו לפני שלושים וחמש שנה: הוא שאל אותי אם לדעתי כדאי שימשיך להפיק סרטים גם לאחר שחזר בתשובה, ואמרתי לו כן. צבי שאל אותי אם מותר שנשים יופיעו בסרטים, ועניתי לא, צריך סרטים צנועים. כשהוא טען שאיש לא יתעניין בסרט צנוע, חלקתי עליו. הוא החליט להפסיק לעשות סרטים וישב ללמוד תורה במשך שלושים שנה. הוא נעשה תלמיד חכם – ואז עשה סרט בלי נשים.

אכן, ארכו שלושים שנה עד שהבין שצדקתי: בוודאי אפשר ליצור סרטים צנועים וטובים וטהורים שהם בעלי ערך אומנותי רב, כשם שרבי נחמן כתב סיפורים צנועים שהם מופלאים וטהורים, קדושים עליונים ועמוקים. רבי נחמן אמר שמטרת סיפוריו היא לעורר את שומעיהם ליראת שמים ולאמונה. הוא הלביש דברי מוסר ועניינים עמוקים באמונה בלבוש של אגדות.

מהסיפור של "ההינדיק" לומדים שכדי לשכנע מישהו צריך לדבר בשפה שלו. כמובן, אין לשנות או לסלף את התורה כדי שהיא תתקבל על לב השומע. אם הוא רוצה לחלל שבת, בוודאי לא נאמר לו שמותר לחלל שבת. לא משנים את התוכן – שהוא נצחי – אלא את השפה. זו הסיבה לריבוי ספרי האמונה. למה צריך "מסילת ישרים" כשכבר יש "חובות הלבבות" (שנכתב בתקופת גאונים), ולמה צריך "חובות הלבבות" כשכבר יש ספרי נביאים, ולמה צריך ספרי נביאים כשכבר יש תורה? אלא דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו. בכל דור תלמידי החכמים מסבירים בשפה, במשלים, בהבנות של הדור כדי למצוא מסילות ללבו. שבעים פנים לתורה – בהתאם לדור.

בסיפור השני, "מעשה באוצר", רעיון עמוק מאוד. האדם מחפש אושר. אם אדם חושב בטעות שהאושר שלו תלוי בגורמים חיצוניים כגון משפחה, חברה, כסף, כבוד, הצלחה וכדומה – גורמים שאינם בידיו – הרי שכל חייו יהיה בעצב. אושרו של האדם תלוי רק בו. אם הוא אדם ישר, אם הוא אדם טוב – הוא מאושר. אם הוא ישר וטוב ועובד את ה' ומקיים תרי"ג מצוות, הרי שבין בריא בין חולה, בין אסור בבית הסוהר בין בן חורין, בין צעיר בין מבוגר, בין רווק בין נשוי – אושרו תלוי בו, האוצר טמון בו.

הסיפור השלישי, "מעשה מביטחון", מלמד על ביטחון בה'. יש מחלוקת ראשונים גדולה בפירוש חובת הביטחון. האם עלינו לבטוח שה' ימלא את משאלותינו ויפתור את בעיותינו כפי שאנו רוצים, או לקבל שה' יעשה את הטוב האמתי, את מה שהוא יודע שטוב לנו, מבחינת "ברוך דיין האמת"? לדוגמה, אדם חולה מתפלל להיות בריא, אבל ייתכן שלפי ה"שיקולים" של ה', אדם זה צריך להיות חולה. מחלוקת זו מוסברת בספר "אמונה ובטחון" של החזון איש.

יש מחלוקת נוספת לגבי מצוות הביטחון: רבי ניסים גירונדי (דרשות הר"ן) כתב שביטחון פירושו להתאמץ ולהאמין שההצלחה של מאמציי היא מה'. הולכים לצבא, עובדים, מחפשים בני זוג – וה' פועל. ואולם ב"חובות הלבבות" כתוב שה' קובע את הצלחתך בין שתתאמץ בין שלא תתאמץ. "חובות הלבבות" הוא בוודאי עמוק יותר, עליון יותר ונשגב יותר מהר"ן, שגם הוא גדול. לפי "חובות הלבבות", ריבונו של עולם מסדר את הכול, לא אנחנו. הסכנה בהשקפה זו היא שאדם עלול להימנע מכל מאמץ: לא ילך לרופא, לא יעבוד, לא ילך לצבא וכדומה. ואולם "חובות הלבבות" מדגיש שאין להיות עצלן או בטלן. יש להתאמץ ככל שאפשר, ויחד עם זאת לדעת שה' לא יצליח את דרכך בדיוק במידה שתתאמץ. רבי נחמן מביע זאת בסיפורו. הדמות בסיפור, האיש שמתקן דברים, אינו מתבטל, אלא מתאמץ – בתמימות.

התמימות היא אבן יסוד בהשקפתו של רבי נחמן. כמובן, התמימות אינה המצאה של רבי נחמן, אלא של אברהם אבינו. עקדת יצחק היא תמימות. אפשר להסביר בחמישים כרכים למה אסור היה לעקוד את יצחק, ובכל זאת, אברהם אבינו, שהיה חכם, הלך לעקוד את יצחק משום שה' אמר לו. זו מידת התמימות. תמימות אינה בטלנות וגם אינה טיפשות, כפי שלומדים מ"מעשה בחכם ותם", שאינו מופיע בסרט.

לפעמים המאמץ האנושי אינו מצליח, וריבונו של עולם מביא ישועה ממקום אחר – אבל הוא מביא ישועה. בכל זאת, המאמץ שהאדם עשה היה דרוש. גם "מסילת ישרים" מלמד שעלינו לעשות מאמצים, וה' ישלים את שלו. אדם הראשון לא היה צריך להתאמץ, מלבד המאמץ הקטן של "לעובדה ולשומרה". בעולם הזה, עולם העשייה, נגזר עלינו להשתדל ולהתאמץ.

עלינו להתאמץ, אך לא בדרכים פסולות: אסור לרמות במסחר גם אם אחרים מרמים. צריך להתאמץ ביושר, וריבונו של עולם יצליח את דרכנו. לדעת שריבונו של עולם מסדר את הכול היא מדרגה גבוהה, אבל גם אנשים פשוטים יכולים להגיע למדרגה זו בזכות אברהם אבינו, שפילס בשבילנו את הדרך. לכן אנחנו מזכירים בכל בוקר את עקידת יצחק.

זוהי הקדמה לעורר מחשבה על הסרטים החשובים שהפיק ידידי הרב צבי פישמן, שיודע לדלות ממים עמוקים, כפי שרומז שמו: פישמן פירושו דייג…

ראה: https://www.youtube.com/watch?v=XC1NnP6_-s8


  • פורסם בשאילת שלמה 402