שיעורי הרב שלמה אבינר

קריאה חדשה של ספר קהלת

יש חוקרים המחשיבים עצמם אנשי מדע שמאחרים את ספר קהלת זמן רב אחרי שלמה המלך, כיוון שיש בו נימה פסימית, וההשקפה הפסימית היא פרי תקופה מאוחרת הרבה יותר.

זו טענה של הבל. הבל הבלים.

תמיד היו צרות אישיות ומשפחתיות מכל סוג וכל זן. לא זאת השאלה, אלא כיצד מגיבים לצרות - האם נשברים ובוכים או מתגברים וממשיכים.

וכך מלמדנו ספר קהלת פעמים אין ספור: "ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוע ולעשות טוב בחייו" (ג יב). "ביום טובה היה בטוב, וביום רעה ראה, גם את זה לעומת זה עשה האלהים" (ז יד).

אבל כדי שאפשר יהיה להשיב לטענות הפסימיות, צריך לתת אפשרות לבטא אותן. אמנם יש גם דרך להשיב לשאלה בלי שנשאל. זו דרכו של כמעט כל המקרא: תשובה בלא השאלה, תירוץ בלא הקושיא. אך על פי סדר ההנהגה האלהית, יש גם צורך בספר קודש על פי רוח הקודש הכולל את השאלה. בגלל זה, הספר נראה כתוהו ובוהו רבתי, מלא התרסות, אלא זה מפני שהקורא המהיר לא תמיד מבחין בין השאלות לבין התשובות, כי כולן כתובות ברצף בלי סימני היכר, מתוך הסתמכות על חכמת הלומד.

לכן בסוף הספר מופיעה התנצלות העורכים, הלא המה חזקיהו וסיעתו (בבא בתרא טו א). אגב הם גם ערכו את ספר משלי (שם), כמו שכתוב בספר משלי עצמו: "גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה" (כה א), העתיקו, כלומר ערכו וסידרו.

אם כן, בסיום ספר קהלת העורכים מעירים את תשומת לבנו: "ויותר שהיה קהלת חכם, עוד לימד דעת את העם" (יב ט). הוא לא היה אינטלקטואל בודד חסר אחריות לאומית, אלא גדול המחנכים. "ואזן וחקר" (שם), הוא איזן את דברי התורה העמוקים, כך שיהיו מובנים לכל העם. "ותקן משלים הרבה" (שם), הוא היה גאון הדורות בהסברה.

אבל כל מה שכתוב הוא "יושר דברי אמת" (שם יב י). הכל תורת אמת.

ואכן זאת מסקנת ספר קהלת: "סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם" (שם יג). זו תמצית הספר: יראת שמים וקיום מצוות. מי שאין זו מסקנתו אחרי קריאת הספר, סימן שלא הבין מאומה.

אך מסקנה זו יוצאת מתוך בירור ושמיעת כל הטענות הנגדיות: "הכל נשמע". חז"ל אומרים שאילו היה מישהו אחר משתמש בביטוי זה, היו צוחקים עליו, כיצד זה יתיימר לומר ששמע את הכל?! אך שלמה המלך כן שמע את הכל וידע את הכל! הוא שמע את כל הטענות, את כל התלונות ואת כל הבעיות, וערך בירור פילוסופי, כלומר מתוך ניתוח שכלי.

וזוהי מסקנתו: "את האלהים ירא ואת מצוותיו שמור". כפי שאמרנו, אם לא הבנת זאת, לא הבנת כלום.

לכן, קורא יקר, אל תתבלבל ואל תחקה את החכם מכל אדם חיקוי קופי: "ויותר מהמה בני היזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגיעת בשר" (יב) אל תשקע במלל פוסט מודרני המעלה ספק בכל דבר.

כי דע לך, לפני כן שלמה המלך כתב את משלי שהוא ספר מוסר, ואת שיר השירים שהוא אהבת ד'. ועתה הוא משלים את אותו נושא בדרך של בירור שכלי, ומסקנתו היא "את האלהים ירא". זאת המסקנה כיוון שזו נקודת המוצא: "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש" (א ג). תחת השמש בעולם החיצוני, אין יתרון, אבל למעלה מן השמש, בעולם הרוחני האמתי, יש יתרון. שלמה המלך מלמדנו שאי אפשר לפתור את חידת האדם, ייעודו וגורלו, כאשר הוא נגזר מהעולם הזה לבדו, אלא גם לאור מה שלמעלה מן השמש. זאת נקודת המוצא האמונית של ספר קהלת, והוא הולך ומוכיח אותה לאורך הספר כולו באורח שכלי פילוסופי.

כך עליך לקרוא את ספר קהלת. זאת הקריאה החדשה שמציגים לך העורכים או בעצם שלמה המלך עצמו, שהוא בודאי יודע מה כוונתו.