שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

ספר הכוזרי- הספר שלנו (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־12:37, 11 ביוני 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שמע ישראל! ספר הכוזרי – הספר שלנו.

שאלה: למה רבנו הרב צבי יהודה הרים על נס את ספר הכוזרי מעל כל ספרי האמונה? מה כל כך מיוחד בו? זאת ועוד, ספר זה לא תמיד מובן, השפה קשה והמפרשים אף הם קשים להבנה. ובהוצאה החדשה היפה, אין מפרשים.

תשובה: רבנו נמשך בזה אחרי הגאון מווילנא ש"היה אומר ללמוד ספר הכוזרי הראשון, שהוא קדוש וטהור, ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויין בו" (תוספות מעשה רב לרבי ישראל משקלוב. סידור הגר"א כתר ראש ס"ק לח). נברר דברים אלה לאִטנו.

"הגאון" בהא הידיעה. גאון כלל ישראלי, שליח אלהי מיוחד לרוממות לימוד התורה בישראל. הן לימוד גמרא והלכה, הן לימוד אמונה. אין כאן הדרכה של רגש בעלמא, אלא הדרכה של תורה איך ללמוד.

"היה אומר", לא אמר פעם, אלא היה אומר, כאמירה קבועה.

"ללמוד". זו מצוה וחובה, לא כאלה ששוללים את הלימוד בטענה שזו פילוסופיה כביכול.

"ספר הכוזרי הראשון", כי יש גם ספר כוזרי שני הנקרא מטה דן, לרבי דוד ניטו. מלחמה נגד הקראות.

"שהוא קדוש וטהור". יש לצערנו גם זרמי קדושה כביכול שהם בלי טהרה; קרבה לקדוש ברוך הוא המעורבת עם זוהמה. כאשר ניגשים לתורה בידיים מזוהמות, אין הזוהמה נעלמת, אלא אדרבה מתגברת עקב מגעה עם הקודש. לפני הכל, צריך נקיות מכל פסולת. גישה קדושה ללא טהרה, מסוכנת עד מאוד.

"עיקרי אמונה". יש הרבה ספרי אמונה שכולם טובים וחשובים. יחד עם זה, יש יסוד שעליו בונים בהדרגה את כל הבניין בלי דליגה. אנו משתוקקים ללמוד הכל, אך יש להתחיל בעיקרים. הרמב"ם כתב: יקר בעינַי ללמוד עיקר מעיקרי האמונה יותר מכל דבר אחר. ספר הכוזרי אינו עוסק בענייני אמונה משניים, אלא בעיקרי האמונה, ליחיד ולאומה.

"אמונת ישראל ותורה". לפני שמבינים מהי תורה יש להבין מהו עם ישראל, ולזה מוקדש כל המאמר הראשון. האומה הישראלית אינה תופעה אנושית אלא בחירה אלהית, יצירה אלהית. "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" (ישעיה מג כא). התורה ביסודה אינה עניין פרטי ליהודי זה או אחר, אלא עניין לאומי כלל ישראלי. כאשר תבין את ערך האומה הישראלית, תבין את ערך התורה המוציאה מן הכוח אל הפועל את התוכן האלוהי הגנוז באומה. בירור זה חשוב בכל הדורות, וקל וחומר בדורנו, דור תחיית האומה בארצה, התחיה הלאומית ותחיית הקודש. הגאון הוא המכין את התחיה במובן של לימוד התורה.

רבנו הרב צבי יהודה היה מביא עוד הגדרה בשם הגאון מהר"י ענז'ל: "רבינו יהודה הלוי היה בזמן הגאונים וספרו קודש קודשים כידוע" (שו"ת מהר"י ענז'ל ס' ו). גם זאת נבאר מילה מילה.

"רבינו". לא רבי. יש הרבה רבנים וכולם חשובים, אבל רבי יהודה הלוי הוא רבנו, של כל עם ישראל.

"בזמן הגאונים". דברי הגאונים, בעיקרם, אינם חידושים, אלא דברי קבלה ומסורת. לא כל דברי האמוראים נכתבו. על כל דבר הקשה ריש לקיש כ"ד קושיות ורבי יוחנן תירץ כ"ד תירוצים (בבא מציעא פד א). הם לא נכתבו. רק תמצית הדיונים נכתבה. הגאונים השלימו, ובעיקר מסרו לנו את האווירה הכללית שבה נאמרו דברי האמוראים. ספר הכוזרי, הוא מעין הגמרא של לימודי אמונה. אגב, גם הוא כתוב בצורה של דיון וויכוח.

"קודש קודשים". שיר השירים קודש קודשים. עניינו הדבקות בין ישראל לקדוש ברוך הוא. בבית המקדש פנימה, יש קודש קודשים, בו כרובים מחובקים זה לזה, כנגד אהבת ד' לעם ישראל. הקודש שביסוד כל הקדושות הוא דבקות עם ישראל בד'. לכן גם ספר אורות למרן הרב קוק הוא קדש קודשים (הקדמת רבנו, שם).

"כידוע". למי שיודע. ומי שאינו יודע, עליו ללמוד.

אין אצלנו "הוגי דעות" אלא המשך מסירת התורה שקיבלנו מסיני. אמנם חלה חולשה במסירה זו עקב צרות הגלות, אך היא נמשכה. אולם, הנצרות והאיסלם משגשגים וכל מגמתם היא לחסל את עם ישראל במובן הגשמי והרוחני. לכן קמים גאונים כמגדלורים המאירים לדור ולדורות ולאלף דור, וביניהם רבי יהודה הלוי.

רבנו, הרב צבי יהודה נשאל: האם אפשר להשוות ספר הכוזרי לשאר ספרי אמונה כגון מורה נבוכים, ספר העיקרים, חובות הלבבות ועוד? השיב: איננו עוסקים בהשוואות! אנו לומדים את ספר הכוזרי על פי פקודת הגאון!

אכן, הרמב"ם במורה נבוכים, פונה אל יהודים מבולבלים ונבוכים בפילוסופיה האריסטוטלית, נכנס לתחומם, מוכיח להם שמשה אמת ותורתו אמת, ומשיב אותם לאיתן הקודש.

לעומתו, רבי יהודה הלוי אינו עוסק בהוכחות, אינו מספק ראָיה אלא ראִיה (ספר הכוזרי ד ג), כלומר אינטואיציה רוחנית. אינטואיציה היא הכרה ספונטנית ומידית, כמו ראיה ביחס לחפצים חיצוניים, בניגוד להכרה דיסקורסיבית הנובעת מהשתלשלות רעיונית כמו דדוקציה ואינדוקציה. אמת אינטואיטיבית של מציאות ד' מושגת אחרי המוות, או בנבואה, או במי שזוכה לברק רוחני או על ידי כלל ישראל – וזהו עניין ספר הכוזרי. אמונה ודאית אין לה צורך בהוכחות.

איננו זקוקים להוכחות למציאות ד', כיוון שאנו נפגשים אתו. מי זה ה"אנחנו" הזה שנפגש? זה ה"אנחנו" ההיסטורי שלנו, כלל ישראל. ככל שתהיה מחובר לעם ישראל, ככל שתחשוב ישראליות, תרגיש ישראליות, תאמין ישראליות, תחוש ישראליות - תתקרב יותר לריבונו של עולם. ואם זה חסר לך, אז בוא לאלינו לתוך הבית שלנו, אל בית ישראל לדורותיו, והחוש הרוחני של קרבת ד' יחזור אליך. כותב מרן הרב קוק ביחס לספקנים שמא סיפורי התורה הם אגדות בעלמא: "זה הספק עצמו, אי אפשר להיות כי אם שאול מהגויים, כי מי שמרגיש את עצמו לגדל ונולד בתוך הבית, הוא מכיר יפה את עסקי הבית, ולא יוכל כלל לחשוב על היסטוריה חיה וקיימת של עמו, שהיא כל כך משולבת, ומסודרת ומובלטת - שהיא בדאית" (אגרות הראיה א מח-מט).

עוד כותב מרן הרב: "אנחנו, אין אנו מכירים את ד' מן העולם ועל ידי העולם, כי אם מתוך נפשנו פנימה, מתוך תכונתנו האלהית, והננו מתחילים והננו הולכים בה לתכונה הכללית של האומה כולה, ומצרפים את האורה ההסתורית והתולדתית שלה" (שם מה).

לעומת ספרי אמונה העוסקים בהתמודדות עם הגויים, ספר הכוזרי מברר מהו עם ישראל; לא מה אנו ביחס לאחרים אלא מה אנו כשלעצמנו. כל זה קשור לתחיית האומה בארצה. הגאון מווילנא בירר את ענייני הגאולה קמעה קמעה בהדרגה, על ידי עליה לארץ וישוב הארץ. "אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר: ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא" (יחזקאל לו. סנהדרין צח א). "כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה, אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר" (רש"י). אמר הגאון: אני משתוקק לטעת במו ידי עץ פרי בסביבות ירושלים בסוד הקץ המגולה.

ישבנו בשנות תשמ"א-תשמ"ג בלב ירושלים העתיקה בישיבת עטרת כהנים ולמדנו יחד את ספר הכוזרי, מהחל ועד כלה, בסוד הקץ המגולה. תלמידים, שהם עתה רבנים, רשמו את השיעורים, שעברו עיבוד ועריכה במשך כעשרים שנה, ועתה יוצאים לאור, ובשלב ראשון, המאמר הראשון, הכלל-ישראלי. זו שמחה גדולה לנו (אפשר להשיג גם בספרית חוה, בית אל, טלפקס' 02-9973168). הוצאנו גם שיעור מוקלט של הקדמת רבנו הרב צבי יהודה לספר הכוזרי בצירוף שכתוב מילה במילה המקל על הבנת דברי רבו.

אנו קמים לתחיה, אנו מתעודדים, ואנו אומרים: שמע ישראל! ספר הכוזרי - הספר שלנו!

==























==