שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: התפרסם שבליל יום הכיפורים, אשכנזי אב שכול בין 76 נכנס להתפלל לבית כנסת ספרדי. ניגש אליו אחד המתפללים ואמר לו: אתה לא ספרדי, אתה מתבקש לפנות את המקום. כמובן הוא היה מאוד הזדעזע. כיצד להתייחס לתקרית הזאת?

ת: הגדרת נכון. זו תקרית, כלומר אירוע יוצא דופן. אף פעם לא שמענו שקרה דבר כזה. בכל בית כנסת מקבלים באהבה כל אחד, קל וחומר אם הוא זקן ואב שכול, קל וחומר בן בנו של קל וחומר ליל יום הכיפורים. אני מבין שהוא היה חילוני ,אך על זה אנו אומרים: אנו מתירים להתפלל עם העבריינים. וידועה אגרת קידוש השם לרמב"ם בו הוא מדגיש שיש לקבל כל אחד לבית הכנסת, אפילו אלו שהתאסלמו מחמת אונס. אם כן, זה אירוע יוצא דופן, ואסור לעשות הכללות. כל כך הרבה סבלנו מהכללות אנטישמיות, ועלינו מאוד להיזהר.

ש: אז להתעלם מאירוע זה?

ת: כן. להצטער, להזדעזע, להתייסר ולעבור הלאה,כי לא בריא לעסוק בחריג. אבל אם כבר רוצים לדון בקיפוח עדתי, אז זה בכיוון השני, כלפי עדות המזרח + תימנים + אתיופים. לצערנו ולבושתנו הנוראה, זה דבר שנמשך אולי מאה שנה עד עצם היום הזה. זו בושה וחרפה נוראה. שינאת חינם.

ש: מה למשל?

ת: שיש בתי ספר של אשכנזים שלא מקבלים שם ילד ספרדי. או שיש כיתות מיוחדות לאשכנזים וכתות מיוחדות לספרדים. וכן סרוב בשידוכים. לא נדבר על פרשת ילדי תימן שעתה שוב עלתה לכותרות, שהיא נוראה ואיומה, כי ברור שבימינו לא היו עושים זאת. אבל הרחקת תלמידים מעדות המזרח עדיין קיימת היום.

ש: לא בישיבות...

ת: בישיבות שאני מכיר אין הבדל בין אשכנזים לספרדים. אני מקוה שככה הוא בכל הישיבות. גם בתחום העבודה, יש הנוטים לקבל יותר אדם עם שם אשכנזי מאשר שם ספרדי. חבר ספרדי סיפר לי שבגלל זה הוא עִברת את שמו. מאז הדלתות פתוחות לפניו.

ש: לא כולם גזעניים כלפי ספרדים.

ת: חס ושלום. סך הכל יש בעם ישראל אהבה ואחוה שלום וריעות והיא הולכת ומתחזקת. אבל יש עוד הרב עבודה לפנינו. גם לפעמים אני מקשיב חדשות ברדיו. עוד לא שמעתי שדר שמבטא ח' ע' ו' כמו ספרדים. אף על פי שבאופן רשמי האקדמיה ללשון דווקא תומכת במבטא הספרדי.

ש: ובסיכום?

ת: מילתא דבדיחותא. כשהייתי תלמיד שיעור א' בישיבה וטרם נרגעה רתיחות דם בחרותי, שאל אותי תלמיד אם אני אשכנזי או ספרדי.

- איני יודע.

- מה זאת אומרת. איך הורים שלך?

- אני גר צדק... וכי זה חשוב להחליט אם אני אשכנזי או ספרדי?

- לא... לא...

שיחת למחרת:

- איך אתה אומר שאתה גר? הרי אתה עולה כל יום לדוכן...

- התגיירתי להיות כהן.

- אין דבר כזה! מי אמר לך שאפשר?!

- רב גדול.

- מה שמו?

- איני זוכר. אחד עם זקן לבן...

למחרת:

- אתה לא גר צדק. בדקתי. שני הוריך יהודים ונולדו בפולניה!

- אז בפעם הבאה, אל תשאל אותי שאלות כאלה!

כמובן זו לא מילתא דבדיחותא, אלא מילתא דעציבותא.

• פורסם בשאילת שלמה 515