שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ל"ברכת ספירת העומר לנשים" - מאת הרב מרדכי ציון:

בחידושי הרמב"ן על קידושין דף לד, כתב שספירת העומר היא מצות עשה שלא הזמן גמרא, ושהנשים חייבות בה מדינא. וכבר פלפלו האחרונים הרבה בדבריו אלה. והגרי"ד סולוביצ'יק היה אומר שאינו כדאי לפלפל בזה, דבודאי טעות סופר הוא. נפש הרב עמ' קצא.

ואמר הגראי"ל שטיינמן שאצל הבית הלוי נהגו אף הנשים והבנות לספור ספירת העומר בברכה ולא חששו שמא ישכחו יום אחד מלספור, ומשום שהבית הלוי סבר דאפי' חיסר מלספור יום אחד אינו מפסיד וממשיך בשאר הימים לספור בברכה (עיין בהגדה של פסח בריסק בעודות שבסוף הספר שהיה משכיל שנטפל להבית הלוי בטענה שהוא רק מחמיר, והשיבו הבית הלוי שיש לו גם קולות ואחד מה שהוא מיקל למי שחיסר יום אחד בספירה שיכול להמשיך לספור בברכה. ולמעשה אמר הגראי"ל שנשים שיזהרו שלא ישכחו ולא יטעו בכל מנין הימים יכולות לספור ספירת העומר בברכה כמו שנהגו אצל הבית הלוי. אעלה בתמר – מתורת בריסק עמ' קסט).

וראה ספר ארחות רבנו (ח"ב עמ' צד) שהגאון מסטייפלער הזכיר לכל הנשים והבנות בביתו לספור בביתו. ואומר הגר"מ פיינשטיין: "אצלנו לא נהוג שנשים סופרות. אבל אשה שכן סופרת, יכולה לברך. ואלי השיטה שמביאים שאין לברך, סברתם הוי, שמאחר שלא נהגו לספור, אין מנהג כזה להן. אבל למעשה יכולות לברך. כאינו מצווה ועושה וכו'". מסורת משה קנו.