שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

סמכות הממשלה לפי התורה (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־14:09, 18 ביולי 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (Maale העביר את הדף סמכות הממשלה לפי התורה ל־סמכות הממשלה לפי התורה (מאמר) בלי להשאיר הפניה)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

האם לפי התורה יש סמכות לממשלת ישראל

[ראיון והוספת מקורות: הרב מרדכי ציון]


ש: יש אנשים שונים המפקפקים בסמכות על פי ההלכה של ממשלת ישראל, חלקם חרדים, חלקם ימין קיצוני דתי-לאומי, חלקם באורח תאורטי, חלקם באורח מעשי. ולכן הם מרשים לעצמם פעולות פרטיזניות. האמנם יש לממשלת ישראל סמכות על פי התורה?

ת: בודאי. זו תשובה ארוכה של מרן הרב קוק, משפט כהן סי' קמד. הוא נשאל, איך היה אפשר לצאת למלחמת החשמונאים בה נהרגו אנשים בלי מלך. והוא השיב שלכל שלטון ישראל מוסמך ומוסכם יש דין מלך, ולמלך יש סמכות להוציא למלחמה.


ש: אבל הרמב"ם כותב שמינוי מלך הוא על פי נביא (הלכות מלכים א ח) וכן על פי שבעים זקנים (שם שם ג). והיום אין נביא ואין סנהדרין?

ת: אכן הוא מתרץ, שאם יש נביא, אז אי אפשר להעמיד מלך בלי נביא, אך אם אין נביא, אפשר בלי נביא, אלא על פי בית הדין הגדול.


ש: אבל בימינו גם בית דין הגדול של סנהדרין אין לנו?

ת: לכן מרן הרב קוק מחדש שכאשר אין מלך, אז בודאי אין הפקרות ואנדלומוסיה וכל איש כישר בעיניו יעשה, אלא העם הוא המלך, והוא יכול למנות מי שהוא רוצה כדי להנהיגו, ולכן לשופטים בעם ישראל במשך שלוש מאות שנה אחרי הכניסה לארץ, היה דין מלך, בודאי לגבי הסמכויות הכלליות של המלך ("נראים הדברים, שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם גם כן מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכויות של המשפטים ליד האומה בכללה. ובייחוד נראה שגם כל שופט שקם בישראל דין מלך יש לו, לענין כמה משפטי המלוכה, ובייחוד למה שנוגע להנהגת הכלל". "למה שנוגע להנהגת הכלל, כל שמנהיג את האומה דן הוא במשפטי המלוכה, שהם כלל צרכי האומה הדרושים לשעתם ולמעמד העולם"."ולענין משפט המלוכה, שנוגע להנהגת הכלל, ודאי גם שופטים מוסמכים ונשיאים כלליים במקום מלך הם עומדים". משפט כהן שלז. "כשמתמנה מנהיג האומה לכל צרכיה בסגנון מלכותי, על פי דעת הכלל ודעת בית דין, ודאי עומד הוא במקום מלך, לענין משפטי המלוכה, הנוגעים להנהגת הכלל". שם עמ' שלח).


ש: לחידוש הזה של מרן הרב שמנהיג עומד במקום מלך יש מקור?

ת: בסוף הספר רבנו הרב צבי יהודה מביא מקור מהזוהר שגם בהעדר נביא יש עדיין דין מלך ("כדי מלכי הוו בינייהו דישראל ומביאים אסתלקו". זהר פקודי רנא ב. משפט כהן שעח). וכן הוא מביא את המאירי ואת הר"ן שלמנהיג יש סמכות של מלך ("ומכל מקום דיני המלכות קיימים בכל זמן, ואף בכל דור ודור יש רשות למנהיגי הדור, גדולי הארצות, לענוש ולהרוג דרך הוראת שעה... והוא נרמז בתורה אל השופט אשר יהיה בימים ההם". מאירי סנהדרין נב ב. "כאשר לא יהיה מלך בישראל, השופט יכלול שני הכחות, כח בשופט וכח המלך", דרשות הר"ן יא. משפט כהן שם).


ש: אבל ברמב"ם לא מובא שגם לשופט יש דין מלך?

ת: מרן הרב מביא לכך כמה הוכחות מהרמב"ם כגון מיהושע בן נון (שם עמ' שלז) ובמיוחד מראשי גלויות שבבבל, שהרמב"ם אומר על יסוד דברי הגמרא שהם עומדים במקום מלך, על אף שזה בחוץ לארץ, אבל יש ליהודים שם מין אוטונומיה. קל וחומר שמנהיג במדינת ישראל עצמאית בארץ ישראל יש לו דין מלך ("ראשי גלויות שבבבל במקום מלך הן עומדים ויש להם לרדות את ישראל בכל מקום". רמב"ם סנהדרין ד יג. "וקל וחומר שנשיאים המוסמכים באומה, בזמן שהיא בארצה ובשלטונה, באיזו מדרגה שהיא, שהועמדו בשביל הנהגת האומה... אותם שהוסמכו בעמדתם לכתחילה בשביל האומה בהנהגתה הכללית, גם הארצית... פשיטא דלא גריעי מראשי גלויות שבבבל". משפט כהן עמ' שלח).


ש: אבל נותרת שאלה כבדה, מה יהיה הדין כאשר יש נביא ויש סנהדרין, והם מינו מלך, אבל העם לא רוצה אותו. מה יהיה?

ת: אז בפועל אינו מלך. זה קרה עם שאול ששמואל הנביא משח אותו למלך על פי בקשת העם שרצה במלך, אבל אחר כך כבר לא היה מעוניין בו, ואז שאול חזר הביתה, ורק אחרי הצלתו את יבש גלעד, רצו בו, והיה מין מינוי מחודש. וכן שמואל הנביא משח למלך את דוד, אך בפועל לא היה מלך, עד שהעם רצה בו. הרי זה מה שאביגיל הנביאה אמרה לדוד המלך שהחשיב את נבל הכרמלי כמורד במלכות: אמנם נמשחת למלך על ידי שמואל הנביא ,אבל עוד לא יצא טבעך בעולם, כלומר עוד לא התקבלת באומה למלך ולכן אין לך דין מלך (שמואל א כה כב. מגילה יד ב).


ש: אבל למה הסכמת האומה נצרכת? הרי בטלית ותפילין, שבת וכשרות לא צריך הסכמת האומה? מה שד' מצווה, יש לקיים!

ת: יש בזה שתי שיטות: לפי הנצי"ב על התורה, את הצו האלהי שיש מצוה למנות מלך יש לקיים, אבל אם בפועל האומה אינה נותנת בו אמון, אז הוא לא יוכל בפועל לתפקד כמלך כראוי, ואם כן זה פיקוח נפש לאומה, ופיקוח נפש דוחה מצות עשה למנות מלך. לכן כתוב בתורה "ואמרת אשימה עלי מלך" (דברים יז יד), שהכל תלוי באמירה שלנו וברצון שלנו ובהסכמה שלנו (נצי"ב שם. ועיין באריכות בספרו של הרב, נפגשים בפרשה, פרשת שופטים סעי' א).


ש: כלומר לפי הנצי"ב הנביא קובע ,אבל בלי הסכמת האומה, המלך אינו מלך, ואם האומה מסרבת, היא עוברת על מצוה, אבל בפועל המלך לא יוכל למלוך, ופיקוח נפש דוחה את המצוה.

ת: נכון. אבל שיטת האבני נזר היא שלכתחילה צריך הסכמת האומה וזה חלק מן המצוה. לכן דוד המלך נמשח על ידי שמואל הנביא, פעם שניה אחרי ששבט יהודה קבלו אותו למלך ופעם שלישית אחרי שכל עם ישראל קבלו למלך. והיה חייב משיחה מן הדין, כי אם משחו אותו בלי חובה, הרי מעלו בשמן המשחה ("כתוב בדוד: קום משחהו, כי זה הוא. ומצינו שאחר שמת שאול והמליכו אותו אנשי יהודה עליהם חזרו ומשחו אותו שנית. ואחר כך כשהמליכו אותו ישראל עליהם חזרו ומשחו אותו... דאף שכבר נמשח על פי ד', לא היה עליו דין מלך עד שקבלוהו עליהם ישראל, והיה טעון משיחה שנית, דאם לא כן קשה... איך מעלו בשמן המשחה... מוכח שלא נעשה מלך עד שמשחוהו שנית". שו"ת אבני נזר יו"ד שיב יב).


ש: ומה יהיה אם העם ישנה דעתו אחרי שקיבלו אותו?

ת: אז הוא כבר לא מלך. וזה מה שקרה בזמן מרד אבשלום, שבפועל לאבשלום היה דין מלך וכבר לא לדוד. האבני נזר מביא הוכחה לכך מהירושלמי שבאותו זמן דוד היה מקריב קרבן של יחיד ולא קרבן של מלך ("ובאמת מלך גופיה אף לאחר שהמליכוהו, אם מרדו בו רוב ישראל, אין עליו דין מלך, כמבואר בירושלמי פ"ק דר"ה ובהוריות דכל ששה חדשים שהיה דוד נרדף מאבשלום, היה מכפר בשעירה כהדיוט... וכשמחלוקת בישראל, היינו שאין רוב ישראל מרוצים בו". אבני נזר שם טו).


ש: ומה יהיה אם דקטטור משתלט בכח על העם בעזרת איזה צבא?

ת: אז הוא לא מלך. זה מה שקרה לבית יהוא שאמנם המלוכה הובטחה לו על ידי אלישע הנביא ארבעה דורות, אבל אחר כך, אומר הירושלמי: מכאן ואילך בחמסנותא היו נוטלים אותה, או בלסטייא, וכבר אין זה מלך. ש: זה כאילו בענין מלך, ד' עושה רצון העם? ת: לא כאילו. הג"ר ישראל פורת תלמיד מרן הרב קוק מסר בשמו שכאשר העם ביקש מלך, שמואל הנביא התנגד, ובצדק, כי זו היתה מאיסה בד', ובכל זאת ד' אמר לו לעשות רצון העם.


ש: איפה זה?

ת: בספר עיטורי תורה תחילת פרשת ויחי ("ושמועה שמעתי מאת מרן הגרא"י קוק זצ"ל: בא וראה כמה גדול כוחה של כנסת ישראל לפני המקום, שהוא מקיים בה 'רצון יראיו יעשה'. בשעה שעמדו ישראל לפני שמואל ושאלו להם מלך, היה הדבר רע בעיניו, וצווח כנגדם: ואתם היום מאסתם את אלהיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרותיכם ותאמרו לו, כי מלך תשים עלינו [שמואל א י יט], וקרא לפניהם פרשת המלך כדי לאיים עליהם וסיים: וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם, ולא יענה ד' אתכם ביום ההוא [שם ח יח]. בכל זאת כשלא שמעו בקולו ואמרו: לא, כי אם מלך יהיה עלינו, אמר הקב"ה לשמואל: שמע בקולם והמלכת להם מלך. עיטורי תורה לרב יצחק גרינברג ויחי מז כח).


ש: הבנתי את הכלל. העם הוא המלך והוא הממנה את המלך. אבל לאלו תפקידים?

ת: באופן יסודי, למשפט ולמלחמה, כלומר סדר כלפי פנים וסדר כלפי חוץ, כדברי הרמב"ם ("שאין ממליכין מלך תחלה אלא לעשות משפט ומלחמות, שנאמר: ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו, ונלחם את מלחמותינו". רמב"ם מלכים ד י). וכמובן, גובה מיסים כי בלי מיסים, אי אפשר להפעיל משפט ומלחמה, עיין ברמב"ם (שם פרק ד), אבל אם העם רוצה, הוא יכול להסמיך את המלך לעוד תפקידים, כגון חינוך, רווחה, רפואה, שבאופן מקורי שייכים לקהילה. ורואים שגם אז מלכי ישראל דאגו לעם ישראל לעניינים נוספים.


ש: אבל איני מבין את כל הדיונים האלה, ביחס למינוי מלך על ידי העם, ומחלוקת הנצי"ב ואבני נזר, הרי כתוב בפירוש ברמב"ם (הלכות גזלה ואבדה ה יח): "במה דברים אמורים? במלך שמטבעו יוצא באותן הארצות, שהרי הסכימו עליו בני אותה הארץ, וסמכה דעתן שהוא אדוניהם והם לו עבדים. אבל אם אין מטבעו יוצא, הרי הוא כגזלן בעל זרוע, וכמו חבורת ליסטים המזויינין, שאין דיניהן דין". הרי כתוב בפירוש שסמכות המלך במטבע ובמיסים תלויה בהסכמת האומה?

ת: זה לא קשור לנושא. שם מדובר גם במלך גוי ובארץ נכר כמבואר ברמב"ם עצמו בהמשך, מדין דינא דמלכותא דינא. אנחנו מדברים כאן בארץ ישראל.


ש: אבל מה שנכון לגבי מלך גוי אינו נכון גם אצלנו אם הוא דבר הגיוני?

ת: גם אתה אומר דבר הגיוני. אמנם יש מחלוקת ראשונים אם בארץ ישראל אומרים דינא דלמלכותא דינא, אבל לגבי דברים הגיונים, כגון שצריך לשלם מיסים, לא לכיסו הפרטי של המלך אלא לתפעול המדינה – בודאי דינא דמלכותא דינא גם בארץ ישראל, אחרת הכל יתמוטט. כך כותב החתם סופר על חו"מ (שו"ת חת"ס חו"מ סי' מד). וגם רבנים חרדים בארץ ישראל בימינו שהם נגד המדינה מודים שיש לרכב לציית לתמרור אדום, כגון הג"ר שמואל דוד מונק בספר פאת שדך, ועובדה שגם חרדים נטורי קרתא וסטמר נוסעים בכבישים של המדינה.


ש: מה זה קשור?

ת: פשוט מאוד. הרי הגמרא מביאה בתור הוכחה שדינא דמלכותא דינא מכך שאנו משתמשים בדרכים ובגשרים שהשלטון בנה ושאין זה גזל ("תדע דקטלי דיקלי וגשרי גישרי ועברינן עלייהו". ב"ק קיג ב), כי לשם כך גובים מיסים ולפעמים מפקיעים קרקעות. אבל זה לא מדין מלך ישראל, שזאת אינם מקבלים, אלא מדינא דמלכותא דינא שבעניינים כאלה חלים גם בארץ ישראל לכל הדעות.


ש: אם אפילו סטמר מודים בזה, איך יש ימין רדיקלי המכונה נוער גבעות שטוען שלמדינה אין סמכות, שלממשלה אין סמכות, שלצבא אין סמכות, שכולם אויבי העם היהודי, ואינם מחייבים, וכולי וכולי. וחלק מהדברים האלה, אמנם לא כולם, הם מיסוד הרב מאיר כהנא זק"ל?

ת: באמת אין זה מובן כלל, וחבל לדון בזה, מה הם רוצים שיהיה פה, תוהו ובוהו, אנדלומוסיה, מערב פרוע?! הרי אלו דברים כלל-אנושיים פשוטים אפילו אצל שלטון גוי בחו"ל.


ש: אבל הם טוענים שהמדינה והממשלה והצבא לא ממלאים את תפקידם ומפקירים יהודים להירצח?

ת: הבלים. עלבון צה"ל שמוסר את הנפש יומם ולילה עבור עם ישראל. גם אי הכרת המציאות.


ש: הם גם טוענים שהממשלה היא נגד התורה, לכן אין לה סמכות.

ת: גם זה לא נכון. א. היא לא בעד ולא נגד. היא לא מכריחה אף יהודי לעבור עבירה. ב. זה לא קשור לשאלה שלנו אם לממשלה יש דין מלך. גם מלך אמיתי, אם הוא נותן פקודה נגד התורה אין לשמוע לו כדברי הרמב"ם (הלכות מלכים ג ט), אבל לא בגלל זה הוא חדל מלהיות מלך. ג. היו אצלנו הרבה מלכים רשעים, ולא אמרו שבגלל זה אינם מלך. למשל התוספות שאלו על אחאב, למה אסור היה לו לקחת כרם נבות, הרי למלך יש סמכות להחרים, ונתנו תירוצים שונים ולא תרצו שזה לא היה תקף בגלל שהיה רשע (תוס' סנהדרין כ ב). אמנם הרבי מסטמר טוען שאחאב היה צדיק גדול ויש לראשי ישיבה ללמוד ממנו מוסר, אמנם עשה עבירות חמורות, ובכל זאת היה צדיק נסתר (ויואל משה שלוש שבועות סי קלא-קלד). אבל אלו דברים לגמרי לא מובנים והגרמ"מ כשר כותב שאין להם שחר (התקופה הגדולה פרק טז עמ' שלג-שסט. ועיין פרק שלם בספר עלה נעלה סי' מד "אחאב: צדיק או רשע").


ש: נחזור לעניינו, אני מבין שיש דברים שנאמרו במלך גוי וגם נכונים לגבי מלך ישראל. אנו יותר מגויים ולא פחות מגויים. אולי זה מובן הפסוק "אשימה עלי מלך ככל הגויים"?

ת: כן. זה פירוש מבריק. אולי כך כתוב אצל רבי יצחק אברבנאל באריכות בפתיחה לספר שמואל. וכן על ידי החתם סופר בשו"ת או"ח סי' רח המפורסם, שיש סמכות למנהיגים אפילו להעניש ואפילו להרוג כדי לשמור את העם מנזקים. והוא מביא ראיה ממועד קטן שאם השלטון לא מטפל בנזקים שברשות הרבים, הוא עובר על "והיה עליך דם נקי" ("יוצאים לקווץ את הדרכים, ולתקן את הרחבות ואת האסטרטאות... ומנין שאם לא יצאו ועשו כל אלה, שכל דמים שנשפכו שם, מעלה עליהם הכתוב כאילו הם שפכום? תלמוד לומר: והיה עליך דמים". דברים יט י. מועד קטן ה א. "דרשות ביד המנהיגים להרוג ולענוש מקרא 'ויהיה עליך דמים' [דברים יט י], כמו שדרשו בזה במסכת מועד קטן ה א, ומסתמא גם אילו לא ניתנה תורה, וקודם מתן תורה, היו דינין ונימוסים – וכל מלך במשפט יעמיד ארץ יעויין תשובת רמ"א סי' י, וניתנה תורה וחידשה אלה המשפטים וקבעה חוק: גנב ישלם כפל, ושור תם חצי נזקו, שומרים כך וכך, אבל מה שלא הזכירה תורה, כגון היזק שאינו ניכר, לא הותר חלילה, דרכיה דרכי נועם, אלא אינינו בכלל משפטי תורה, והמלך וסנהדרין יראו לפי המקום ולפי הזמן ואין להתורה עסק בזה, והוא הדין ומכל שכן להסיר המזיקים הרבים, הרוצחים בלא עדים וכדומה". שו"ת חת"ס סי' רח. ועיין באריכות בספר של הרב נפגשים בפרשה, פרשת שופטים, סעי' ב).


ש: ובסיכום?

ת: העם הוא המלך, הממשלה היא מטעם העם. הצבא הוא מטעם העם. ד' ירחם על הרוצים מסלול עוקף עם, וחושבים לבנות מסלול עוקף עם. ואנחנו הולכים עם עמנו ועושים הכל עם עמנו. ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.


  • פורסם בשאילת שלמה 404