שיעורי הרב שלמה אבינר

סיוע למדינות של רוצחים

[ראיין: הרב מרדכי ציון]

ש: בזמן אחרון, בתאריך כז באדר א, הוגשה עתירה לבית-המשפט העליון לחשוף את מסמכי היצוא הבטחוני לרואנדה, בדרום סודאן. יש בזה בעיה הלכתית?

ת: זו לא בעיה חדשה. זה מתיחס למשלוח נשק בקשר לרצח עם שם ביותר מלפני עשר שנים בשנת תשס"ד. אז רצחו שבט ההוטו כמיליון אנשים משבט הטוטסי. כבר היתה עתירה בבית-משפט מחוזי, שקיבל טענת המדינה שאסור לה לחשוף מידע מסיבות בטחוניות. עתה הם ערערו לבית-המשפט העליון.

ש: אבל מה זה נוגע לנו? מה שהיה היה. זה לא נוגע להיום.

ת: זה כן נוגע, כדי שלא יעשו כן בעתיד. וגם בהווה יש שם דברים נוראים. אגב ,המדינה לא הכחישה, ולא אמרה שלא שלחה נשק אלא שאסור לה לחשוף מסמכים.

ש: מה יכולה להיות הסיבה הבטחונית?

ת: איני יודע. לדרום סודאן יש קשרים דיפלומטיים איתנו, ולכן אנו מעונינים לעזור לה.

ש: וזה אסור מבחינה הלכתית?

ת: נפסק בגמרא עבודה זרה וברמב"ם ובשולחן ערוך שאסור למכור נשק לגויים, אלא אם כן אנו גרים בתוכם, וכיון שהם שומרים על בטחוננו, מותר לנו לסייע להם בנשק. וכן פוסקים כתבו שאם זו מדינה נורמלית שאינה רוצחת סתם אנשים, מותר למכור לה נשק, אך לצערנו, זו לא המציאות שם.

ש: והיום אנו ממשיכים למכור נשק?

ת: איני יודע. הממשלה מכחישה. ויש טוענים שכן. ואולי האמת באמצע, שלא מוכרים להם ישירות, אלא דרך מתווכים, ומתווכי מתווכים. וגם אפשר שאם לא נמכור להם, אז ממילא יקנו מאחרים. וכמו כן, מפעלי הנשק הישראליים אינם יכולים להתפרנס רק מהשוק הישראלי, וחייבים למכור, כך שזה מסייע בעקיפין גם להגנה של מדינת ישראל. אבל גם אחרי כל הטענות האלה, אסור על פי ההלכה לשלוח שם נשק או לפחות אין זה מוסרי. כמובן שיחסי חוץ שלנו חשובים מאוד, אבל לכל דבר יש גבול מוסרי. גם שולחים שם חיילים קרביים במילואים לשמש כמדריכים לצבא , כמובן תמורת כסף רב. אני מכיר כמה מקרים כאלה.

ש: ואסור להם לנסוע?

ת: בודאי שזה לא מוסרי לעזור לממשלה של רוצחים. וגם מספקים ציור מעקב. דו"ח של האו"ם מחודש שבט מציין שאמנם ישראל התחייבה לא לספק למדינה הנתונה במלחמת אזרחים נשק התקפי אבל היא כן מוכרת לדרום סודאן ציוד הגנתי ומודיעיני להאזנה. האו"ם גם פירסם תמונות בהן רואים חיילים מדרום סודאן עם רובה ACE, גירסה משוכללת של רובה גליל.

ש: והצד השני, האופוזיציה, המורדים – אינם רוצחים?

ת: גם רוצחים. אבל אין זה מתיר לנו לעזור לצד אחד. אם אינינו יכולים להציל את כל העולם מסבל ומעוול, לפחות בינתיים, עלינו לשבת מן הצד.

ש: אבל במלחמה תמיד הורגים אנשים ,לצערנו, למה זה נקרא רוצחים?

ת: כי שם רוצחים סתם אזרחים תמימים שלא מעורבים בקרבות. דו"ח של האו"ם מיום שישי שעבר, א באדר ב, חשף שמיליציות שמשתפות פעולה עם הממשלה הורשו לאנוס נשים במקום שכר. כך אנסו אלפים ועשרות אלפים. במקרה אחד, חיילים התווכחו ביניהם האם מותר לאנוס ילדה בת שש, ובסוף "רק" ירו עליה. שורפים חיים אנשים, כולל ילדים ונכים, חונקים, תולים על עצים, מבתרים גופות. זה נורא.

ש: זה נורא. אמנם מלחמה זה מלחמה, אך גם שם יש גבולות...

ת: נכון. מה שנקרא טוהר הנשק.

ש: ובסיכום?

ת: לא לעזור שם לא בנשק ולא באימון כוחות.

פורסם בשאילת שלמה 433