שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: יש לי סידור שנמצא אצלי שמונה שנים והוא קרוע ונראה מוזנח אבל אני קשורה אליו מאוד. האם מותר לי להתפלל בו? האם זה מכובד?

תשובה: סידור משומש הוא מכובד מאוד. יש סיפור על קהילה שהיה להם רק אתרוג אחד וכל אחד ואחד קיים את המצווה איתו. אחד אמר להחתם סופר: "צבע האתרוג מתחיל להפוך לחום מרוב השימוש וכבר אינו מהודר". אמר החתם סופר: "אתרוג משומש כזה, שכ"כ הרבה קיימו בו את המצווה, הוא מאד מהודר!"

מכל מקום, ודאי שאפשר לכרוך את הסידור מחדש.

[ודברי הרב הם ע"פ דברי החתם סופר בחידושיו (לו, א) על אתרוג מנומר: "ומ"מ נ"ל שרוב פעמים נולד בחוה"מ באתרוג נימורים מכח משמוש ידים ורוב נענועים, ונעשים מקומות מנומרים, ומי יודע אם הוא ממראה אתרוג, כי אי אפשר שתמיד יהיה מראה אתרוג באותם הכתמים ובהרות שנולדו מזיעת הידים. ונ"ל דאכתי הוי הדר, כיון ששבאו ע"י מצותו, וזהו הודו והדרו. וקצת ראיה לזה מהגמרא (פסחים סה, ב) שבח הוא לזרעו של אהרן שילכו בדם עד ארכובותיהם. ובודאי דבעלמא קרינן בהו הקריבהו נא לפחתך, אלא שזהו הדרם, וה"נ דכוותיה. וכעין גרדומין דאתו משיורי מצוה, וכעין מים משיורי טהרה". ובחזון עובדיה (סוכות עמ' רנט-רס), כתב הגר"ע יוסף ע"ז: "ולפע"ד לדידן מיהא דלא בעינן הדר בכל ימי חוה"מ, וכמו שפסק מרן בש"ע (תרמט, ה), שכל הפסולים מחמת מומים (כגון חזזית ומנומר), זהו רק ביו"ט הראשון, אבל בשאר ימים כשרים.

ודאי דמכשרינן בכה"ג. אבל לדעת הרמ"א שפוסל כל שבעה בחזזית וכיו"ב, יש מקום לדון אם יסמכו על סברת החת"ס הנ"ל. אלא שבספר ישיב משה טורצקי (עמ' פג) כתב בשם הרה"ג רי"ש אלישיב שאין נוהגים כאן לפי קולא זו. ע"ש. והסומך על החת"ס לא הפסיד, כי יש לו על מה שיסמוך. בפרט דהוי כעין ספק ספיקא להיתרא (ומה שכתב החת"ס דהוי כעין גרדומין במצוה, אין כוונתו לראיה, אלא כעין סמך וזכר לדבר. ע' בשו"ת חתם סופר יו"ד ס' רנו, בד"ה ומה שהקשה. ודו"ק)".

ומה שהחת"ס הביא ראיה מהגמרא בפסחים לדין זה, יש להזכיר מה שכתב במועדי הראי"ה (עמ' שג): "הגר"י הוטנר שליט"א מספר, שבערב פסח אחד, ליוה גם הוא את הרב [מרן הרב קוק] בשובו מן הכותל, והנה הולך ובא לקראתנו הרב ר' יוסף חיים זוננפלד ז"ל. הרב הזדרז והקדים וברך אותו בברכת חג כשר ושמח, והריח"ז החזיר לו ברכת חג והוסיף: אני מברך אותו שלשנה הבאה אראהו שוב כאן, כשהוא טובל רגליו היחפים בדם! [כוונתו היתה שהרב שכהן הוא יזכה להקריב קרבנות פסח בבית המקדש, ורמז לדברי הגמרא – פסחים סה, ב – 'שבח הוא לבני אהרן, שילכו עד ארכובותיהם בדם' של קרבנות הפסח".]