שיעורי הרב שלמה אבינר

סוף הציונות החילונית?

[הרב שלמה אבינר]

שאלה: פעם היה שיתוף בין הציונות הדתית לציונות החילונית. נגמר! היא בגדה בנו בגוש קטיף ובעמונה. היא הולכת ומסתאבת, ואין לנו יותר קשר אתה.

תשובה:

1. קודם כל, על עיתוי השאלה יש לתמוה. למה רק עתה יצא הזעם, ולא על החינוך הקלוקל, על המשפט המקולקל, על המיסיון, על רמיסת הכשרות, על חילול השבת, על חורבן המשפחה וטהרת המשפחה והנישואים. למה רק על חורבן הארץ?!

2. אבל לגופו של עניין אין ציונות חילונית. בין שיודעים בין שלא יודעים, הציונות היא אלהית ולא חילונית.

3. אמנם כך סוברים החילוניים והחרדים, מתוך הסכמה מוזרה. הראשונים מפני שמפחדים מן הדת, והאחרונים מפני שמפחדים מן הציונות. אבל אלו ואלו לא דברי אלהים חיים, כפי שכתב מרן הרב קוק שריבונו של עולם הוא ציוני. פתח חומש וראה, פתח גמרא וראה.

4. אגב, מה שקרה לציונות, קרה למעורר הגדול, הרצל, בזעיר אנפין. גם חילוניים וגם חרדים התאחדו לשלול ממנו כל זיק רוחני, אלה מפני דאגתם להרצל ואלה מתוך דאגה לרוח. אבל עוד יתגלה מי באמת היה הרצל. אך כיון שאין זה נושאנו עתה, נסתפק במשפט קצר שלו: "אין אומתנו אומה אלא באמונתה" (ספר הימים א 53).

5. אך בדבר הציונות, ודאי אינה חילונית. הציונות היא תורה וגם ההתעוררות שלה היא ממקור הקודש. צא ולמד מה כתב מרן הרב קוק: "בכללות האומה כולה, כל חפץ החירות וכל תשוקת החיים, כל תשוקת חיי הכלל והפרט, כל תקוה של גאולה, רק ממקור חיים זה הם נובעים" (אורות, ארץ ישראל ח). מה כוונתו ל"מקור זה"? - "אש קודש... בלב כל האומה... בלב כל האומה הוא בוער מימים ימימה, 'אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה' " (שם). לכן כל ההתעוררות הלאומית באמת היא "כדי לחיות את החיים הישראליים במלואם בלא סתירה ובלא הגבלה" (שם). שאכן, כמו שלאדם הפרטי, יש תת-מודע המכוון את התנהגותו שלא מדעתו, כך לאומה, יש תת-מודע לאומי הדוחף אותה שלא מדעתה. ובודאי שיש תת-מודע גנוז בעמקי האומה הישראלית שהוא הוא השכינה. למה לא קראת את המאמר "על הפרק" שכתב רבנו הרב צבי יהודה עוד בתרע"ג בו הוא מלמד איך ריבונו של עולם, מסבב הסיבות, הוא שהקים את התנועה הציונית בנתיבים שונים. "מארבע רוחות באי הרוח" יחזקאל לז,ט). "הולכים להם חיינו את מהלכם... גם דרך אחרות עקלקלות שונות" (לנתיבות ישראל א יב). אבל הכל נובע מ"אור הנשמה הפנימית" (שם), החיוניות הפנימית האלהית. נכון שהציונות והלאומית החדשה הלא גם הן כל עיקר גילוין מן החוץ בא, מתוך דחיפות הגורמים החיצוניים השונים של מצבי חיינו הגלותיים" (שם יג). אך "ומי בעל עינא פקיחא המסתכל עתה בחיינו הצומחים וגדלים בארץ ישראל... ולא יבין ולא יכיר בזה את גודל העליליה של ההיסטוריה האלהית של קורא הדורות מראש, ד' אלהי ישראל?!" (שם יג).

ולעולם מקור התנועה הגדולה של האומה הישראלית, הוא כמובן בתוך תוכה של האומה, בפנימי פנימיותה" (שם יג-יד). לכן , פעם אחת ולתמיד אין ציונות חילונית ואין ציונות דתית, אלא ציונות אחת ממקור הקודש העליון ששוכן בתוככי האומה. ובכלל, פעם אחת ולתמיד, אין כאן דתיים וחילוניים, אלא עם אחד, עם קדוש, עם ד', עם אהוב , עם שקם לתחיה, עם שעל אף כל מגרעותיו נאמר עליו "כולך יפה רעייתי ומום אין בכך", עם אשר בו ד' מתפאר.