שיעורי הרב שלמה אבינר

'''הרעל הכי קטלני בעולם'''

 
הרעל הכי קטלני בעולם הוא הסוכר. פעם, הוא היה יקר מאוד, כי הופק מקנה סוכר, אז ממילא אנשים נמנעו ממנו. עתה הוא מופק מסלק סוכר בזיל הזול, וגורם נזקים נוראים למין האנושי, מחלות רבות וקשות.
כמובן, מותר לאכול טעים, אך אין להגזים. שמים יותר מדי סוכר במזון, הרבה יותר ממה שצריך. גם מלח. אדם משתעבד למזון תעשייתי, לג'אנקפוד, ילדים זוללים ממתקים בלי סוף. משקאות קלים הם מלאי סוכר.
יש מצוה מן התורה לאכול מזון בריא, כפי שכותב הרמב"ם: "היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא" (דעות ד א), וזו מצוה ללכת בדרכו ד' שנאמר ובלכת בדרכו (שם א ו). לכן יש לאכול בריא, וגם מזון בריא, לא לאכול יותר מדי.


גם מלח ושומן אנו צורכים יותר מדי, יותר ממה שצריך. אך הסוכר הוא האשם הראשי לאפידמיית ההשמנה. יש בעולם מדינות שבגללו, הדור הבא לא יגיע לתוחלת החיים של הדור שקדם לו.

גם במדינת ישראל, המצב קשה. אנו בערך בין עשר המדינות ה-OECD המובילות בעולם במחלת הסוכרת. ובאשר לשיעור מות מסוכרת, אנו המדינה השניה בעולם! לצערנו מספר החולים בסוכרת בעולם ובארץ עולה משנה לשנה.


רק יש לדעת שסוכר, אין הכוונה דווקא שהאדם עצמו שופך כפיות סוכר בתוך המזון, אלא שהוא מרכיב תעשייתי. למשל במשקה ממותק יש הרבה סוכר, 75% מהמזון המעובד מכיל סוכר, מוסתר בשמות שונים: עמילוז, עמילופקטין, רקסטרוז, גלוקוז, סוכר ענבים, פרוקטוזה, סילואן, מלטיגול, קסיליטול, סוכרזיט, לקטוזה, מלטוזה, מנוזה, סוכר תמרים, סוכר פירות, נקטר, דקסטרן, סירופ תירס, סירופ אורז, סירופ אגבה, סירופ מייפל, מולסה, קרמל, סירופ חרובים, לתת, מאלט, סוכר קוקוס, סוכר דמררה, ועוד שמות תמימים, סך הכל בערך שישים שמות שהתחדשו, כדי לפתות את הצרכן. אגב, סטיביה הוא ממתיק ללא סוכר. אולי לא כל כך טעים, אבל בריא. לעומת זאת, סוכר חום אינו יותר בריא מסוכר לבן, הוא רק פחות מזוקק.


אבל בל נשכח שגם בפירות יש הרבה סוכר. אז לא נוכל פירות? ודאי נאכל, אבל גם הן - לא יותר מדי. הכל ענין של כמות. הוא שאמרנו בשם הרמב"ם: רק מזון בריא, וגם הוא רק במידה נכונה. באותו פרק רביעי של הלכות דעות, פרטי הרפואה שהרמב"ם מביא, הם רפואה ישנה בשם גלינוס, שאבד עליו הכלח. וכבר אמרו חכמינו: אין לך אלא שופט אשר בימיך. קל וחומר: אין לך אלא רופא אשר בימיך. אך מה שהרמב"ם כותב ברפואה מונעת עדיין שריר וקיים בימינו: אכול בריא, מזון בריא אל תאכל יותר מדי, דאג לפעולת מעיים תקינה ועסוק בפעילות גופנית.


הבעיה היא שאכילת סוכר יוצרת התמכרות – לשמחתם של יצרני הסוכר. התמכרות זו מתחילה בגיל הרך: ילד בוכה, נותנים לו דבר מתוק. אגב, עקב זה הוא גם מפסיד מזון בריא. כך נוצרה תרבות של אכילה לכל אורך היום, ובמיוחד מזון מתוק, שמייצר עודפי אינסולין, גורם לעששת שיניים ועוד כל מיני מרעין בישין. לכן, הפתרון הוא שלא יהיה מזון מתוק בבית, כי אנשים אינם עומדים בפיתוי. ובל נשכח: יש סוכר גם במשקה טבעי, גם בקטשופ, גם בחטיפים, גם במיץ ענבים, גם במיץ תפוזים טבעי. אז מה נשתה? – מים! מים! מים הם מאוד טעימים, כאשר מתרגלים לכם.


סוכר הוא רעל! הוא גורם לסוכרת 2. הוא גורם להשמנה. % 30 מהילדים בארצנו סובלים מהשמנת יתר, וזה יגיע ל-50%. מדינת ישראל היא במקום הראשון בעולם בכריתת גפיית עקב סוכרת.

אכול בבית ולא במסעדות. אכול מזון טבעי ולא מזון מעובד. הרומאים אמרו: נפש בריאה בגוף בריא, Mens Sana In Corpore Sano. ואנו אומרים,בשם מרן הרב קוק: גוף בריא בשביל נפש בריאה. ובודאי אל תגישו רעל בבית הכנסת, בשביל קידוש, או ברית מילה, או יום השנה לעילוי נשמת. לצערנו, זה יהיה לעילוי נשמה מוקדמת של האוכל.


ואם התרגלת לסוכר, אנא עשה דיאטה. אין דיאטה אחידה. היא משתנה מאדם לאדם. אך באופן כללי, תמעיט את הכמות בהדרגה, שקול את עצמך כל בוקר ורשום משקלך. לחדול, אין זה קל, אבל זה כדאי. אין זה קל, כי מלבד התמכרות פיסיולוגית, יש גם התמכרות פסיכולוגית: מר לו לאדם, אז הוא אוכל מתוק.

זה הרעל היומי, רעל ההמונים, הרעל המתוק, המות הלכן, הבעיה בריאותית הכי גדולה בעולם. זה אויב מתוק. והוא מקבל סיוע מלחמתי מתאגידי המזון, על פי שיטתם "הון-שלטון-מזון".


פעם האויב היה קובית סוכר לבנה תמימה, עתה הוא אויב בלתי נראה – בקולה, בבסקוויטים, בסוגים של סנדווייצ'ים. אנו צורכים 60 ק"ג סוכר לשנה לעומת 2 ק"ג שצרכנו לפני מאתיים שנה. קפיצה מרשימה! כל מה שלא מתוק מורגש כטפל.


עשו נסיונות על עכברים. גם הם פתחו התמכרות ועקב זה מחלות קטלניות. בדוק ומנוסה. מאחורי המתיקות העדינה, מתחבא סם אכזרי.


הארגון הבריאות העולמי מזמן התריע על כך והציע לסמן בעיגול צבעוני כדי להזהיר איפה יש הכי הרבה סוכר, מלח ושומן. אבל תאגידי המזון השקיעו מיליארדים של דולרים כדי להכשיל הצעה זו. והסוכר נשאר הגורם הראשי למות בעולם.


אם כן, אנו תובעים את הרוצח הגדול הזה בפני בית המשפט העולמי. אך לאותו פושע יש עורכי דין ממולחים מאוד הממומנים על ידי תאגידי המזון שמרוויחים ממנו עשרות מיליארדים, והם טוענים: "אין עדים ממש לכך שסוכר הורג, אין הוכחה שהוא גורם למחלות לב ולהשמנה, בתנאי שרק צורכים ממנו מעט". – נכון מאוד, אבל הסוכר גורם להתמכרות. הם משיבים: "וכי אנחנו אשמים בכך שאתם מתמכרים. אדרבה אנו מספקים לכם אושר עדין וקטנטן – ובמיוחד לילדים.


שקר! שקר הסוכר הגדול, ובגרמנית: Die Grosse Zuckerlüge. מתוק ומרושע, ובאנגלית: Sweet and Vicious. סוכר בכמות גדולה, הוא המגפה הכי גדולה במין האנושי מראשית ההיסטוריה, יותר מסוכן מכל המחלות המדבקות. יש מכנים אותו: ההיטלר המתוק. מחלות חדשות הולכות ומתפשטות בעקבותיו. אין כאן פנאטיות של חסידות-חדשה-למזון-טבעי, אלא מחקרים מדעיים מאומתים בכל העולם. זו בעיה בבית, זו בעיה בעבודה, זו בעיה במדינה, זו בעיה עולמית. לא רק במדינות העשירות אלא גם במדינות העניות. כסף אין להם, סוכר יש להם. סכנה עולמית! אך לא בכל מקום. היתה בעיר ביפן בה לא אכלו סוכר (Okinawa). התוצאה: תוחלת חיים ארוכה. היו שם הרבה שחיו מעל גיל מאה. אך תרבות אמריקה הגיעה לשם. עתה הצעירים שם צורכים מזון מתועש עם סוכר, מלח ושומן, הולכים ומשמינים, הולכים ונפגעים מסוכרת וממחלות לב. אף פעם בהיסטוריה לא אכלו כל כך הרבה סוכר. תאגידי המזון נעשים יותר ויותר עשירים, ואנחנו – יותר ויותר חולים.


75% מהמזון המעובד כולל תוספת סוכר, וכאמור לעיל יש לו 60 שמות, כדי להטעות. סוכר מוסתר. אין הבדל ביניהם, לכולם אותה תוצאה הרסנית. וכמובן, הבעיה היא ההפרזה. אין סיכון ב- 6-12 כפיות סוכר ליום. אך צורכים 20 בממוצע.


אוכלים ומשמינים. אז מרגישים לא טוב מבחינה אסטטית. וכדי לנחם את עצמו, אוכלים מתוק. מעגל קסמים. גם אצל ילדים. שליש מהם סובלים מ-Non-Alcoholic Fatty Liver Disease, בעברית: מחלת-הכבד-השומני-שאינה-נובעת- מצריכת-אלכוהול. בקיצור סוכרת מסוג 2. שלא לדבר על מחלות שיניים. או על היפראקטיביות.


אל תאמינו לתעשיינים. כבר חמישים שנה הם מפיצים שקרים בכשרון רב: "אין הוכחה שסוכר הורג, הסוכר לא מזיק לבריאות יותר מדבר אחר, יש נטיה טבעית לסוכר ויש להיות טבעי, הסוכר מבטל עייפות, האנרגיה שמעניק הסוכר עוזרת לאכול פחות, אין שום הוכחה מדעית שסוכר גורם למחלה קטלנית". International Sugar Research Foundation מקדישה מיליארדים למחקרים שיוכיחו שהסוכר חיכו ממתקים וכולו מחמדים, כדי להציל את הסוכר החמוד מהתקפות המדע שטוען שהוא גורם ראשי למחלות. הם מתגוננים על ידי אמירות כלליות ומעורפלות, כגון: "הסוכר הוא מרכיב חיוני של המזון שלנו, הוא חיוני לתזונה בריאה ומאוזנת, כל זמן שצורכים אותו במתינות".


אך כבר אמרנו שסוכר יותצ התמכרות. וקלוריה זו קלוריה. אם צורכים יותר קלוריות ממה שהגוף זקוק, הגוף משמין. זו מתמטיקה של כיתה א. פירסומת לחוד ועובדות לחוד. העובדות הן שסוכר גורם למחלות. העומס הולך וגדל על השירותים הרפואיים בעולם, ויש חשש שלא יוכל לספק את כל הצרכים. לא רק סוכרת מסוג 2, הוא רק קצה הקרחון.


אין הכרח לומר שהאדם השתנה לרעה ושאינו שולט על שכלו ועל רצונו. אך הסביבה מושכת אותו כל הזמן לצרוך קלוריות וסוכר. רואים יותר ויותר תופעה חדשה של ילדים מתחת לגיל 10 שסובלים מסוכרת 2 ונערים שסובלים ממחלות לב. גם ילידנו חכמים ומבינים טוב אוד, אך זה פשע לפתותם יום וליל. שאלו ילד: כמה תפוזים תאכל? – אחד. כמה כוסות מיץ תפוזים סחוט תשתה? – הרבה. כמה תפוזים צריך בשביל כוס מיץ אחד? – הרבה. שאלו ילד: איך מפטמים כבד אווז? סוכרים שונים. ואם יפטמו אדם כך, תהיה אותה תוצאה? – כן. ואתם שמים לב שאתה מתפטמים? – לא. אתם יודעים למה? – כי האווז סובל ואנו נהנים. לשם כך מפתים אותנו כל הזמן: "רגע של פינוק", "חטיף אנרגיה", "עוגיה מלאה סיבים תזונתיים", "תאכלו, תשמחו ותהיו בריאים", "דגנים מלאים בתוספת בננה", "מזון בריא לאנשים בריאים", ועוד ועוד. נכון ש"רק מאה קלוריות לחטיף" – אבל זה 1000 קלוריות ל-10 חטיפים. "פחית קוקה-קולה זה לא יותר קלוריות מאשר חצי כוס מיץ ענבים" – יתכן, אבל מה זה מוכיח? "כוס קוקה-קולה מבטל את החשק לנשנש כל הזמן "– באמת?


והנה הופיע פעמון אזעקה! התחילה להתפשט האופנה החדשה של ממתיקים מלאכותיים: קולה-לייט. הסוכר בסכנה! יצרני הסוכר הקדישו תקציבי ענק למחקרים כדי להוכיח שממתיקים מלאכותיים גורמים סרטן. כך בלבלו במוח של דעת הקהל במשך ארבעים שנה. יתכן שאכן יש ביניהם לא כל כך שבריאים. קוראים לזה בישיבות: זה נבילה וזה טריפה. מכל מקום סכנותיהם של אותם ממתיקים מאוד רחוקות מאלו של הסוכר.


בכל זאת יש בשורה טובה בזכות ברשתות החברתיות. בעבר, כל חוקר שפירסם מחקר נגד סוכר הותקף והושתק. שילמו חוקרים כדי לבטל מחקריו. האשימו אותו כשרלטן, כפנאטי. עתה, יש תיקשורת חופשית.


כמובן, גם יצרני המזון יודעים זאת ונעשו מומחים לרמות: "ללא תוספת סוכר" - נכון אך המוצר עצמו מלא סוכר. "מיץ ענבים ללא תוספת סוכר – טוב לבריאות" – אבל בכוס אחד של מיץ טבעי יש שווה ערך של 10 כפיות סוכר.


פעם בארצות עשירות צרכו 2 ק"ג סוכר לשנה. עכשיו זה 60 ק"ג! אולי זה השינוי התזונתי הגדול ביותר שעבר האדם מאז הופעתו עלי אדמות. ובמקביל, מחלות מתרבות. תירוץ מוכרי הסוכר: "זה לא בגלל הסוכר התמים שלו, זה בגלל השומן", אך כבר אמרנו: זה טריפה וזה נבילה. אבל הסוכר יותר נבילה. מכל מקום, החלה אופנת דל-השומן. הבעיה היא שבלי שומן, אין זה טעים. לכן הוסיפו סוכר. נפלו מן הפח את הפחת.


שמא תאמרו: הרי הרמב"ם הורה לעסוק בפעילות גופנית, אם כן נאכל סוכר ונעסוק בספורט. טעות בחשבון. לא די בכך. צריך שעות רבות של מאמץ גופני כדי למחוק קלוריות. כדי למחוק חטיף שוקולד יש לרוץ 8 ק"מ. כמובן פעילות גופנית היא חשובה מאוד, אך לאו דווקא מסיבה זו. אגב, גם אנשים בעלי משקל נורמלי, שצורכים יותר מדי סוכר, עלולים לפתח סוכרת 2, מחלות לב, סרטן וכדומה. יש להיזהר. למעט סוכר, מלח ושומן. להרבות בפירות ובירקות, אבל אמרנו שאין להרבות בפירות, כי יש בהם סוכר? נכון. אך לא בכמות האדירה שיש במזון מעובד. וכאמור, פירות ולא מיץ פירות.


ושמא תאמרו: כל זה טוב ויפה בתיאוריה, אבל מי שיש לו ילדים שובבים, עצבנים, בוכים, צריך איזו דרך מתוקה להרגיע אותם! שתי תשובות. א. הרגילו אותם מילדות להנות ממזון בלי סוכר. ב. אולי דווקא הסוכר גורם להם להיות היפראקטיבים. אם יאכלו פחות סוכר, יתפקדו יותר טוב בבית ובבית הספר.


זאת האמת המרה על הסוכר. היא ידועה כבר עשרות שנים, המצב מחמיר, אך התעשיינים העשירים משתיקים אותנו. מסיבה זו, גם המאבק נגד עישון הוא קשה. שלא לדבר על המאבק נגד היצר הרע לסוגיו. וכמו שאין שום אפשרות של משא ומתן עם היצר הרע, כך אין אפשרות של כל פשרה עם תאגידי המזון – כל מה שמעניין אותם הוא כסף. בזבוז זמן. הם אפילו מממנים כנסים של מחקר נגד השמנת יתר. תרגיל מחוכם. הם ממציאים מזון מלא סוכר ומודיעים לנו: "אכלו באיפוק ועשו ספורט". תודה רבה! עוד אמירה נפוצה: "אנו מייצרים מזון מתועש, אבל עדיין יש לנו מה ללמוד ואנו תמיד מוכנים לשמוע". בסיכום, בעל המאה הוא בעל הדעה. ומול כל מחקר מדעי עצמאי מפליל סוכר, הם מגיבים: "ודאי, אך תמיד יש לחקור הלאה". גם זה תרגיל מחוכם.


והאמת ניתנת להיאמר שקשה לערוך מחקר מדעי משכנע לגבי נזקי הסוכר. בשביל זה צריך קבוצת מחקר וקבוצת ביקורת: אלו יאכלו יותר מדי סוכר ואלו לא יאכלו סוכר ,ומלבד זאת יאכלו אותו דבר וכך במשך עשרות שנים, ויבדקו אם יש הבדל. אך זה דבר אסור מבחינת האתיקה הרפואית. ובכל זאת אפשר לבצע מחקרים הקרובים לאמת. הרי כל אמת מדעית אינה ודאית אלא מתקרבת לאמת, כפי שסובר קרל פופר. יש גם סרט נחמד נגד סוכר שכמובן לא ראיתי: "הסרט הזה על סוכר" - The Sugar Film. וכמובן, אין לו ערך מדעי.


אכן, כך היא תרבותנו: בכל הזדמנות, בכל פגישה, בכל חגיגה, בכל סעודה: סוכר, עוגיות, גלידות, משקאות. ליפנים רעיון יצירתי: Metabo Law, חוק נגד השמנה, מעקב רפואי אחרי האזרחים, והדרכה כיצד לרזות. ואכן יש תוצאות לטובה. שיהיו בריאים.


ב"ה לפני שנתיים, ארגון הבריאות העולמי, World Health Organization ,WHO, הוציא הוצאה לצמצם התצרוכרת הכוללת של סוכר ל-12-6 כפיות ליום (http://www.who.int/ mediacentre/news/releases/ 2015/sugar-guideline/en).


אנו לא נגד תאגידי המזון. אנו לא נגד זה שירוויחו הרבה כסף. אנו נגד שירוויחו כסף על ידי שירעילו בני אדם. שיעשו מהפכה וירוויחו ממון כשר במזון בריא וכמובן כשר.


גם אצלנו, לפני כמה חודשים, "וועדת הבריאות של הכנסת על תקנות סימון מזון", שעיקרן סימון מזון מזיק במדבקות אדומות, חטפה התקפות מצד התעשיינים ובעיקר היבואנים. נקוה שבקרוב, הסימון ייכנס לתוקף.


זו מלחמה! "שעתא דמיכלא, שעת קרבא" (הגר"א משלי כג א). שעת אכילה היא שעת קרב (וכן במגיד מישרים לרבי יוסף קארו). "קרבא דמכלא" (אורות הקודש ג רצ). "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ד' יחיה האדם" (דברים ו ג). "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" (משלי כא כג. עיין רמב"ם דעות פ' ד).


דף תקמב – ר"ח אייר תשע"ח

















.
[[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: בריאות (מאמרים)]]