שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

סוד היחד

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־19:57, 15 בפברואר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == סוד היחד == [הרב שלמה אבינר] בעיות רבות בארצנו הקדושה. כל כך הרבה קשיים, סיבוכים ומשברי...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

סוד היחד

[הרב שלמה אבינר]


בעיות רבות בארצנו הקדושה. כל כך הרבה קשיים, סיבוכים ומשברים. במה מתחילים כדי להיחלץ מן המצר? משל לאמא "מוצפת": תינוק בוכה, אמבטיה גולשת, סיר נשרף, אחים מתקוטטים, פעמון בדלת מצלצל, שיחת טלפון עם אביה… במה מתחילים? או אם תרצו, אדם מגיע מרוסק מתאונה חלילה, במה מתחילים? – בלב!

ואנחנו, עם בעיות מדיניות, בטחוניות, כלכליות, חברתיות, מוסריות, חינוכיות! כל אחד מבין שאי אפשר לפתור אותן ביום אחד, וגם לא בדור אחד. במה מתחילים? הכי חשוב בעם ישראל כרגע: אחדות. כשנהיה מאוחדים נפתור את הכל, נתגבר על הכל. גם אם זה לא ייעשה ביום אחד, בדרך כזו נגיע לחוף מבטחים. כי כשרון שאין לי, יש לך. כשרון שאין לשנינו, יש לזולתנו, ולכולנו יחד - יש הכל בכל מכל כל.

אך אם אנחנו רבים בינינו, אנו תוקעים איש את זולתו. אנו מכלים את האנרגיה שלנו באש של מחלוקת. המכונה נשרפת עקב החיכוכים, ואויבינו ששים למשובתנו. זכו רשעים, מלאכתם נעשית על ידי אחרים.

אחרי שנפל שאול המלך, הלוחם הגדול נגד פלישתים, בקרב, הרי זה פלא, חדלו אותם פלישתים להילחם נגדנו. הכל מובן, למה יתאמצו אם הם יכולים לצפות בתענוג איך בית דוד ובית שאול מכלים זה את זה.

התרופה הגדולה: אחדות. לא רק עכשיו, אלא לאורך כל הדורות. בית שני נחרב עקב שנאת חינם, כלומר שנאה כלפי מי ששונה ממך, חושב אחרת, מאמין אחרת, מרגיש אחרת. השונה מאיים עליך, אם ישתלט, זה יהיה אסון…

אין זה נכון! אתה זקוק לשונה, כי הוא יודע לעשות דברים שאינם בכוחך. אינך הכל. אפילו משה רבנו, בחיר המין האנושי, לא היה הכל, הוא לא היה אברהם אבינו (רש"י, שמות ו ב-ג; סנהדרין קיא א; שמו"ר ו ד). אנו זקוקים לשונה.

שמא תאמר: הרי השונה מזיק ומקלקל! אכן, אבל זה בגלל שהוא לבדו. אבל יחד אתך, אין הוא מקלקל. הקלקולים שלו יתמוססו ברוב של האחרים, יתבטלו ברוב. הם יתמתנו במינון נמוך, ובמינון נמוך הרי זה פלא, הקלקול כבר איננו פלפול. קצת מלח חיוני, ריבוי מלח מקלקל את התבשיל. כך, יש צורך באש תחת הסיר במינון נכון, מינון גבוה יקדיח את כל התבשיל.

שמא תאמר: הרוב מקולקלים. הרי זו אמירה של גאווה, כאילו רק אצלך כל האמת והצדק! אך גם אם נקבל את דבריך שהרוב מקולקלים, בוודאי אינם מקולקלים באותו נושא: אחד לא די לאומי, השני לא די דתי, השלישי לא די מוסרי, והרביעי לא די אמיץ. לכל אחד חסרון אחר – חוץ ממך כמובן שהנך כליל המעלות - ולכן הוא בכל זאת בטל ברוב. זה כלל הלכתי בהלכות כשרות שאיסורים מבטלים זה את זה, כלומר האיסור מצטרף להיתר כדי לבטל איסור אחר (זבחים עח א. חכמת אדם נא לא-לב).

כל האיסורים האחרים מצטרפים להיתר כדי לבטל אותו איסור. מיעוט העצלנים בטל ברוב החרוצים, על אף שיש להם חסרונות אחרים. זאת ועוד, מיעוט העצלנים מועיל בהיותו ממתק ומרגיע. מיעוט הכעסנים אינו מזיק בהיותו בטל ברוב הרגועים, והוא גם מועיל כאשר אין לעבור לסדר היום, אלא לקחת ללב ולהגיב באש.

כך כתב הגאון בעל שם שמעתתא בשם דרשות מהר"י מוסקאטו: "בהא דעולם נידון אחר רובו והיינו אם זה רוצח וזה גנב וזה מקבל שוחד וזה מלוה בריבית, איסורין מבטלין זה את זה, כדאמרינן בזבחים עח א: פיגול, נותר וטמא שבללו ואכלו פטור, ואם כן, כין דרובן לאו לוקחי ריבית ולא רוצחים, הן מבטלים זה את זה" (הקדמה לש"ש).

אם לכולנו יש אותו חיסרון, זה אסון. לדוגמא: "כי מלאה הארץ חמס" (בראשית ו יג). כל המין האנושי היה נגוע באותה מחלה של השתלטות וגניבה, ולא יכלו לרפא זה את זה.

אך בימינו אין זה כן. הכשרונות מפוזרים וגם החסרונות מפוזרים. כאשר נהיה מאוחדים, נשבור את כל האויבים מבחוץ ונתגבר על כל הבעיות מבפנים.

אין זאת אומרת שחייבים להסכים בכל. אפשר להיות חלוקים בויכוחים קשים, אבל ויכוחים של חברים. אפשר לנהל מלחמות דעות של השקפות עולם, אך בתנאי שנותרים אחים, ידידים ואוהבים.

אדרבה, ריבוי הדעות והכשרונות הוא הוא העושה את שלמות האומה. כל אחד יילחם במסירות למען ייעודו, כי כל אחד נצרך.

משל לצבא, אמר החפץ-חיים, שבו יש לחייל גאוות יחידה, אך כולם נצרכים, איש על מחנהו ואיש על דגלו.

כולנו יחד. למשל, ממשלה רחבה, מן הימין הקיצוני עד השמאל הקיצוני, דתיים וחילוניים, חרדים וציונים – כל היהודים יחד. איזו עוצמה תהיה לנו. נתגבר על הכל.

שמא תאמר: נריב בינינו. זאת הנקודה! צריך בגרות להבין ששונים אנחנו, ולא נקים שש עשרה מדינות שונות שכל אחת הומוגנית או מדינה אחת שבא נשתלט על האחרים ונדכא אותם. לא כן!

היחד הוא הסודי. היחד הוא חוט השדרה של המדינה. באותו ה' באייר, נתאספו ובאו למוזיאון תל אביב נציגי האומה בעלי דעות שונות וחתמו יחד על אותה הצהרה, לומר: אנחנו עובדים יחד. ליחד הזה יש מחיר רב של קשיים וסבלנות, אך להעדר היחד יש מחיר גדול עשרת מונים.

בגלות איבדנו את סוד היחד. היינו עם מפוזר ומפורד, מפוזר גיאוגרפית ומפוזר השקפתית, פירורים פירורים. רבות סבלנו ממחלה זו. אך עתה היחד הוא פיקוח נפש.

ב"ה נתרפאנו. יש לנו בסיס איתן של יחד. במיוחד בצבאנו, מתגלה אור היחד בכל גודלו ותפארתו. אך יש להוסיף יותר ויותר יחד.

אמר מרן הרב קוק: ניבָּנה, באהבת חינם – בסוד היחד.