שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

סדר נזיקין הוא סדר ישועות (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־10:14, 22 באוגוסט 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

מישהו רוצה לדבר איתי אז כשאני יושב ולומד אז אפשר.

בעניין מסכת בבא קמא הנלמדת בישיבה, ובכלל כל סדר נזיקין.

ההגדרה של סדר נזיקין בשבת לא זה סדר ישועות. זה בא להושיע. להושיע את מי? והיתה אמונת עיתיך חוסן ישועות ודעת. להושיע את מי? להושיע את הניזק. שאנשים בחברה לא יפגעו. בשביל זה בבא קמצא בבא מציעא ובבא בתרא. ואיך האדם ואיך בבא קמא מושיעה אנשים?

אפשר להבין ב2 אופנים:

אופן אחד- שאם הוא ינזק ע"י המזיק אז יפבע את המזיק. ובכלל זה יזהר שלא להזיק.

אפשרות ב'- למנוע את המזיק מלהזיק. המזיק לא יזיק.

2 הדברים טובים, אבל העיקרי הוא השני. המטרה היא שהמזיק לא יזיק.

איפה זה כתוב? תוס' בב"ק כג. יותר יש לאדם להיזהר עצמו שלא יזיק אחרים משלא יוזק. כלומר, כל מה שכתוב מזיקין- השור הבור המבעה וההבער זה כדי ללמד אותי לא להזיק. גם ללמד את השני תזהר. יש דברים שמותר לא הכל אסור שאחרת אסור לעשות הכל ואי אפשר לעשות שום דבר.

מה אני אשמור את השור שלי כל הזמן בבית? ולכן אנא אם יש לך סל מלא בירקות ואתה מחזיק אותו ביד אז אל תחזיק אותו כך ליד השור. אני אשלם מה שהוא נהנה, אבל אם אתה הולך עם מזון יוקרתי- אז אתה תפסיד. מותר לי ללכת עם השור ואני לא צריך להגיד לו תזהר תזהר. זה נכון גם הניזק צריך להיזהר. בשור תם ופתאום הוא נגח. אני לא חייב כל הזמן לשמור על השור שלי. לא עשיתי עבירה אם הוא פגע באחר. אתה צריך להיזהר. גם הניזק צריך להיזהר שלא ינזק. השור הבור, לסגור את הבור וכן הלאה. אבל אומרים התוס' יותר ממה שהאדם צריך להיזהר לא להינזק צריך להיזהר שלא להזיק.

זו לו החקירה הידועה האם מה שאני משלם זה בגלל שזה שלי או בגלל שלא שמרתי. האם השמירה פותרת או אי השמירה מחייבת. זה חקירה אחרת. אבל 2 הצדדים של החקירה אני צריך לשמור או כדי להיפתר כי השמירה פותרת או כדי לא להתחייב כי אי השמירה מחייבת. לכל הדעות אני צריך לשמור. אלא שהשאלה מי צריך לשמור יותר. אני כדי לא להזיק או האדם כדי לא להינזק. ואומרים חזל שאתה צריך יותר להיזהר לא להזיק. ולמה? התוס' לא מסביר זאת. האחרונים מסבירים את הסברות. לכל דבר צריך גם הוכחה וגם סברא. שאם יש לך הוכחה ולא סברא אז אולי לא הוכחת נכון ואם ההיפך- אז אולי הסברא שלך לא נכונה. אך כשיש הוכחה וסברא אז זה חזק.

והתוס' לא תמיד מביא סברא. ולמה? א. תגיד תודה שאביא הוכחה. ב. אם היה מביא סברא אז הוא היה ארוך, כמו הרמב"ן שהוא ארוך. והתוס' הוא מקוצר. אם תאמר יש לומר וזהו. הרמב"ן זה ארוך ארוך. התוס' בהתחלה כתבו ארוך ומה שיש לנו תוס זה סיכום של התלמידים. התלמידים של התוס לקחו את התוספות וצימצמו בקיצור. ואפשר למצוא לפעמים תוס' מאוד ארוכים. בוודאי שזה לא שבישיבה של התוס למדו ככה- יש לומר יש לי להשיב. ככה למדו? וודאי שדיברו ארוך אבל תימצתו. ועיין בספר אורחות צדיקים שאנחנו לא יודעים מי כתב אבל זה מתלמידי התוס' כי בסוף הוא מאריך בשבחם של בעלי התוס ורואים שהוא תלמיד שלהם.

אז מה הסברא של התוס'? זה נראה בפעם אחרת.

הרב קוק בפתיחתו לבבא קמא הנמצאת בתחומים ז'- שזו המטרה שאתה לא תזיק. ומה זה קשור לגמרא? לימוד מביא לידי מעשה. אתה תלמד בבא קמא ומתוך כך אתה לא תזיק. וזה יושיע את העולם. אתה תלמד מה חמור ומה לא, מה מדאוריתא ומה מדרבנן וכך לא תזיק וזו תהיה הישועה. כמובן אפשר גם להושיע ע"י שופטים ושוטרים.

הם יושיעו מי שעושים לו עוול והם יטפלו בזה. אבל יותר טוב מה שאמרנו עכשיו. זה יהיה תלוי המחלוקת- למה מסכת סנהדרין היא לא בהתחלת סדר נזיקין. קודם מסכת סנהדרין- קודם יש דיינים. ואח"כ מה הם צריכים לדעת. קודם תאמר שהם צריכים ללמוד. וזה סנהדרין. וזו מחלוקת. יש ראשונים שהיה להם סנהדרין בהתחלה. כלומר הסנהדרין הם לומדים והם דואגים שאנשים ישמרו מה שכתוב. או אולי לא. אנשים צריכים לשמור מה שכתוב ואם הם לא שומעים אז צריך את הסנהדרין.

אבל האידאל שלא יהיה סנהדרין. כמו בישיבה שאין בה סנהדרין שבגלל שלומדים יודעים להסתדר. האידאל הוא שלא צריך שופטים ושוטרים. אנשים ילמדו את הבבות סנהדרין ומסכת מכות וזה יושיע את החיים. זו שאלה עמוקה מאוד איך מושיעים את החברה- האם ע"י שופטים ושוטרים או ע"י זה שאנשים יעשו יותר טובים. וודאי שהעיקר הוא שאנשים יעשו יותר טובים.

"התפלל לשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו.." .. הפילוסוף הובס אמר אדם לאדם זאב. זה לא הוא המציא את הפתגם הזה, זה פתגם של סופר רומאי שקראו לו פלאוט. והוא אמר את הפתגם הזה והוא עשה ממנו לוז. שהרי יש פתגם נגדי- אדם לאדם חבר שזה גם פתגם והוא יותר טוב. ואז לא צריך שוטרים ושופטים.

התיקון האמיתי של החברה זה לא שופטים ושוטרים אלא שאנשים יהיו טובים. ואיך? שילמדו את המסכתות האלו. הוא לומד בבא קמא והוא בעצמו נעשה כזה שלא מזיק לאחרים. כמובן שזה לא מספיק שצריך ללמוד גם אמונה.

באורות התשובה יג ה: דרך התשובה היותר מקורית וטובה הנובעת מאור התורה והעולם. אפשר לעשות תשובה לא מתוך תור אלא מתוך רגש שכל דמיון וסיפורים וכו'.. אבל היותר מקורי הוא השינון של חלק דיני ממונות. צריך ללמוד חושן משפט והמסכתות של נזיקין, אבל צריך להוסיף לזה גם לימוד אמונה וכו'. צריך ללמוד גמ' כמו שלומדים. רגיל. "..מחץ הספק והמבוכה.." לאדם יש ספקות. יש אלוהים או לא, יש עולם הבא או לא. חייבים לקיים מצוות או לא. תלמד בבא קמא. ואם אני אלמד אותה זה יעזור? ככה כתוב. במקום מורה נבוכים בבא קמא. אמנם צריך תמיד..." לא אמרנו ללמוד רק בבא קמא אלא גם בבא בתרא וגם מוסר וגם אמונה ותנ"ך וכו.

אם כן, על ידי שאדם לומד בבא קמא זה מיישר את הלב, ואת המוח ואת הנשמה ואדם נעשה אדם טוב לבריות אבל גם טוב לה'. זה מיוחד לנו. לגויים אין את הדבר הזה. גם הם לומדים השור שנגח את הפרה אבל זה רק כדי לשפוט. ראיתם גוי אשר לוקח ספר משפטים אשר מנשקו בהתחלה ובסוף ולומד את זה כל היום וכן שר את ספר החוקים שלו? לא ראינו דבר כזה. אדרבה, עושה את הבחינות וגמר. יש כאלה שמאוהבים אבל זה נדיר.

למה מתכוין הרב קוק שזה מסיר את מכשולי הלב? זה מסיר את היצר הרע שיש בו על כל סוגיו וגווניו.

כל זה היה כדי להסביר למה זה נקרא ספר ישועות. זה מושיע את האדם מן השורש. בגלל שזה עושה את האדם טוב וישר.

באשר לסברת התוס' זה נראה בפעם הבאה.

==























==