שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

סדרי הישיבה (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־12:41, 5 בדצמבר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון] '''שמירת מקום לארוחת צהריים בישיבה''' ש: האם כדאי לשמור מקומות...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


שמירת מקום לארוחת צהריים בישיבה

ש: האם כדאי לשמור מקומות לארוחת צהריים בישיבה (שאין לנו חדר אוכל אלא אוכלים בבית המדרש) על ידי הנחת ספרים, פתקים ושאר מחזיקי מפתחות?

ת: זה לא רעיון טוב. המקומות שייכים לכולם. אדם לא זוכה במקום על ידי הנחת חפץ, אלא על ידי שהוא מתיישב. כתוב בגמרא בבא מציעא (דף י) שאדם לא זוכה למציאה על ידי שראה אותה, או שצועק "אני מצאתיה", אלא על ידי שעשה פעולה קניינית. לענייננו, הפעולה היא שאדם מתיישב לאכול. עיין שם. בגלל שאין פה חדר אוכל, ויש תנודות במספר התלמידים בארוחה, ממלאים שולחנות ולא פותחים שולחן חדש טרם יתמלאו הישנים. אם יש תלמיד ששמר מקום, יש אחר שרוצה לאכול ואומרים לו שתפוס. מלבד אי הנעימות שהוא הולך ומחזר על הפתחים כאילו זה לא שלו, הוא רוצה לאכול עכשיו. אמנם זה ששמר לא רוצה אלא ללמוד תורה בינתיים, ברוך ד', אשרי הלומד תורה, אבל בינתיים לשני אין מקום. לכן עד אשר ייבנה חדר האוכל הגדול בקומה למעלה, יותר טוב לא לשמור מקומות בשום דרך, אלא, כמו שנהוג בקיבוץ, "למלא שולחנות". בשבת לא ממלאים שולחנות. בשבת יש מקומות מוכנים. אבל ביום חול ממלאים שולחן, ועוד שולחן, ולא משאירים ריק. שמא תאמר: פה כל יום הוא בחינת שבת!? שהרי כתוב בספר הזוהר שת"ח הוא בחינת שבת, ולהלכה אם יש לי אורח ת"ח אני צריך לתת מזון של שבת, ופה כולם בחינת שבת! לא. כאן אנחנו בבחינת בין השמשות של שבת, בחינת "לכה דודי לקראת כלה, פני שבת נקבלה". מכיוון שכל אחד פה הוא בחינת "לכה דודי", אז יותר טוב לא לשמור מקומות, כי זה גורם אי נעימות.