שיעורי הרב שלמה אבינר

סגנונו המיוחד של מרן הרב קוק

[שיחה בישיבה בארוחת צהרים]

שאלה: למה מרן הרב קוק כתב בסגנון משונה ולא רגיל?

תשובה: מרן הרב קוק כותב סתרי תורה וסתרי תורה צריכים לבושים. הלבושים הם הסגנון השירי.

יש גדולי עולם שהשתמשו כלבושים במשלים, כמו האריז"ל, שהמשיל דברים אלוקיים במשלים אנושיים. בא הבעל שם טוב ואמר שיש להם ערך עצמי ושאפשר ללמוד מהם הרבה. אח"כ באו תלמידיו ועסקו רק במשלים ובכלל לא בנמשל. אמר הגאון מוילנא: הם רק משל! אמנם משלים עילאיים, אך אין לשכוח את הנמשל. מאז יש וויכוח בין תלמידי הגר"א לתלמידי הבעש"ט ביחס לאותם משלים.

מרן הרב קוק לא השתמש במשלים אלא בסגנון שירי, כלומר סגנון שמדבר אל השכל, אל הרגש ואל האמונה, הוא סגנון שמרים את האדם. היו הרבה גדולי ישראל שכתבו שירים, אבל מרן הרב הוא כמעט היחיד שכתב דברי אמונה בסגנון שירי.

יש מחלוקת אצל החוקרים באוניברסיטה למה מרן הרב קוק כתב בסגנון שירי:

שיטה א' - כאמור, זאת הדרך שהוא מצא להסביר דברים עמוקים.

שיטה ב' - זה היה הסגנון שלו. כיוון שכך, כשהוא כתב בענייני אמונה הוא כתב בסגנון כזה.

שיטה ב' אינה נכונה. כשמרן הרב קוק רצה הוא כתב בסגנון רגיל. שו"ת 'משפט כהן' ו'עזרת כהן' אינם כתובים בסגנון שירי. אגרותיו אינן כתובות כולן בסגנון שירי. תלוי מה הנושא. מרן הרב קוק כתב באחת מאגרותיו: אם אינכם מסדרים תרומות ומעשרות ביקב, אני מסלק את ההשגחה ולא תוכלו למכור. זה כתוב בצורה מאוד ברורה ולא שירית.

יש אגרות שהרב קוק שלח לאליעזר בן יהודה. אמנם היו לו המון זכויות, אך בענייני תורה הוא היה כופר. באגרות אלו, שלא כדרכו בקודש, מרן הרב קוק לא כתב "שלום" ולא חתם "הקטן". פעם בן יהודה אמר שאנו אשמים בכך שהערבים עושים לנו פוגרומים, כי התורה גזענית, שהרי כתוב בה: "לא יבוא מואבי ועמוני בקהל ד'”. כתב מרן הרב קוק: אנחנו רגילים לשמוע שטויות, אבל שטויות כאלה עוברות כל גבול. לכן, אליעזר בן יהודה - סתום פיך! גם זה לא סגנון שירי.

פעם היה מקרה שתלמיד חכם ניסה לארגן מניין, בסמוך אליו עשיר אחד גם ניסה לארגן מניין ואף אחד מהם לא הצליח. העשיר שם לב שהת"ח מארגן מניין והעליב אותו. ניגש אליו מרן הרב קוק וסטר לו. לאחר זמן העשיר הודה שטעה ושהרב צדק בתגובתו. אמר מרן הרב קוק לרבנו הרב צבי יהודה: לא סטרתי לו בגלל הרגש. שקלתי שבמצב כזה, על פי תפקידי, אני חייב לסטור לו (ע' 'טל הראי"ה' עמ' קנה-קנח. 'מלאכים כבני אדם' עמ' 70-68).

אם כן, הרב לא תמיד התבטא בסגנון שירי. זה תלוי במה מדובר, דברים פשוטים כמו מאמרים בעיתון הרב כתב בסגנון פשוט.

נשאלת השאלה: אם כך, למה יש כתבים שמרן הרב קוק כתב בסגנון עמוק ומסובך? התשובה היא שלא מרן הרב קוק מסובך, אלא הנושא עמוק ומסובך. תלמידי מרן הרב קוק בגרמניה, הרב זיידל והרב בנימין מנשה לוין, היו מפרסמים את דבריו עבור הסטודנטים. הם היו מבקשים ממרן הרב שוב ושוב לערוך את כתביו מכיוון שהיה קשה להבינם. מרן הרב היה עורך ובסוף כתב להם שאינו יודע לכתוב ברור, אך הוא לא מקנא במי שכותב ברור, כי אדם כזה רוצה שיהיה כל כך ברור עד שהדבר מאבד את העומק. כמו שדיבור הוא שטחי לעומת המחשבה. אין מה לעשות, דברים עמוקים נשארים מסובכים (אגרות א, רס"ז).

יש אנשים החושבים שבגלל שהם לומדים בישיבת 'מרכז הרב' ובנותיה הם חייבים לדבר מעורפל. המאמר הראשון שכתבתי היה על שמיטה. הבאתי לרבנו הרב צבי יהודה, והוא תיקן לי כמה משפטים: כתבתי- "המצווה שכל כך חשובה לנשמת האומה". רבנו מחק "המצווה שכל כך חשובה", כי כל המצוות חשובות, וגם מחק "לנשמת". חשבתי שבגלל שאני ב'מרכז הרב' אני חייב לכתוב "נשמת”...

מרן הרב קוק ידע לדבר פשוט, ידע לדבר עמוק, ידע לדבר הלכתי וכו'. כשהיה כותב לרב ספרדי היה מדבר בסגנונו. כשהיה כותב מכתב לרבנים ספרדים היה כותב בכתב ספרדי.

דברים פשוטים אין חובה לומר בסגנון של מרן הרב קוק. לעומת זאת, דברים מורכבים אסור להוריד לשטחיות. כיוון שהנושאים ב'אורות' וב'אורות הקודש' מסובכים, הם כתובים בשפה שירית. למרות שגם בספר 'אורות הקודש' יש לפעמים פסקאות פשוטות. כשהתחלתי ללמד 'אורות הקודש' שאלתי את רבנו הרב צבי יהודה איך מלמדים, והוא אמר לי: דע לך שלא כל הפסקאות אותו דבר, יש פסקאות השוות לכל נפש ויש פסקאות עמוקות. כלומר, לא לעשות הכל מסובך, וגם לא להפך, לא לעשות את העמוק שטחי.

נלקח משאילת שלמה 198