שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: בירושלים נבנתה רכבת בחילול שבת. האם מותר לנסוע בה?

ת: קודם כל, יש לדעת שזה חילול השם נורא. זו מדינת ישראל, והשבת היא עם ישראל, ולא יתכן שהמדינה תחלל שבת. מה שאדם פרטי עושה בין כותלי ביתו, אינינו יכולים להתערב, אבל במה ששייך לרשות הרבים, לא יתכן שיהיה חילול שבת. יש למנוע דברים כאלה בכל דרך אפשרית, למחות לפני כן, תוך כדי ואחר כך.

ש: אבל עכשיו שכבר בנו את הרכבת, מה דין דיעבד, האם יש בזה איסור משום "מעשה שבת"?

ת: לכאורה לא, שהרי נפסק שבחילול שבת במזיד על ידי יהודי, למחלל עצמו אסור עולמית ולאחרים מותר מיד במוצאי שבת (שו"ע או"ח שיח א). כלומר, מי שבנה את הרכבת, אסור לו לנסוע בה לעולם, וכמובן שאלה זו אינה עומדת על הפרק, אבל לאחרים מותר במוצאי שבת.

ש: אולי אותם מחללי שבת לא נחשבים מזידים אלא שוגגים, תינוקות שנשבו?

ת: לא. זה נקרא מזיד. אמנם הם אינם מבינים את ערך השבת, אך הם יודעים היטב שעל פי תורה, הדבר אסור, וזה נקרא מזיד. לגבי העבודות שונות של תיקון מערכת החשמל הארצית או פעולות שונות בבית חולים, אפשר לדון אם זה שוגג (עיין פס"ת שיח אות יב), אך לגבי רכבת, אין הכרח של פיקוח נפש לבנות בשבת.

ש: על כל פנים, לגבי שאר האנשים מותר מיד במוצאי שבת.

ת: כן. במיוחד, שהם לא נהנים דווקא מחילול השבת, כי מצד הנוסע ברכבת, אין שום הבדל אם נבנתה בשבת או ביום חול. אבל יש פה בעיה מצד אחר, שאין זה דבר אקראי חד פעמי, אלא דבר מתוכנן מראש, כגון דברי הכתב סופר על מסעדה שמבשלים בקביעות מידי שבת בשבתו עבור המתארחים וזו פרנסתם, ודאי קנסו לאלו שנתבשל עבורם כמו שקנסו למבשל עצמו. ובנוסף, שיש בזה גם משום מסייע לדבר עבירה ואולי גם לפני עוור (שו"ת כתב סופר או"ח נ). והוא הדין בעניננו שכיוונו מראש, ולפי זה אסור לנסוע ברכבת.

ש: זה נוגע לעוד הרבה בתי חרושת ומפעלים (פס"ת שם)?

ת: נכון. כך פסקו גדולים רבים על פי הכתב סופר. ובכל זאת, בנידון שלנו, שזה ודאי שעת הדחק, ואינו דומה למסעדה, כי יש הרבה מסעדות, וכן יש הרבה בתי חרושת ומפעלים, אך יש רק רכבת אחת, אפשר לנטות להקל.

ש: איך?

ת: על פי תשובת הג"ר צבי פסח פרנק לגבי שימוש אור החמשל. הוא מביא שני נימוקים. א. אין הכרח שהלכה בזה ככתב סופר, כי מה שחכמים גזרו, גזרו, ומה שלא גזרו, לא גזרו (שו"ת הר צבי או"ח א קפ).

ש: אבל הרבה פוסקים הולכים על פי הכתב סופר (פס"ת שם)?

ת: נכון. אבל בשעת הדחק, אפשר לסמוך על דעת יחיד. יתר על כן, הגרצפ"פ כותב שבענין החשמל, גם הכתב סופר לא יאסור, כי הוא דיבר במקרה שזה נעשה בידיעתו וברצונו, וכאן ודאי זה נגד רצוננו (הרב צבי שם). וכן בעניננו.

ש: שני נימוקים להקל.

ת: ועוד נימוק שלישי הוא שיטת הגר"א מובאת במשנה ברורה (שם סק"ז), שבמזיד אסור גם לו וגם לאחרים רק עד מוצאי שבת, ובמקום הצורך אפשר לסמוך עליו.

ש: ויש עוד צדדים להתיר?

ת: כן. כיון שנבנתה גם בחול וגם בשבת, ולא עוד אלא שהרוב נבנה ביום חול, ואז יש דין "זה וזה גורם" שמעשה שבת מותר בו, כגון שם מלח לפני שבת ומוסיף גם בשבת, שהמאכל מותר, אם המלח שניתן בשבת אין בו די כדי לתת טעם לבדו (שו"ע או"ח שיח ט הגה מ"ב ס"ק עג).

ש: ובסיכום, מה להלכה?

ת: בשאלה מסוג זה, יש לשאול גדולי הדור.

• פורסם בשאילת שלמה 571