שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת ידיים לנשיאת כפיים (שו"ת)"

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

 
שורה 24: שורה 24:
 
ת: לא חייב לצאת תמיד, אפשר מידי פעם.
 
ת: לא חייב לצאת תמיד, אפשר מידי פעם.
  
[וכן כתב לי הגר"א נבנצל: "כדאי לצאת לפעמים כדי לחנך הבן".
+
[http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%22_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%94_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D%22_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA) למקורות נוספים בענין לחץ כאן]
והג"ר שמחה ב"צ רבינוביץ, מח"ס פסקי תשובות, כתב לי: "יש עניין עפ"י הקבלה שהלוי בעצמו יטול ידיו, ומעיקר הדין כשיש לויים אחרים שנוטלים ידי הכהנים די בכך. עי' קכ"ח בפסקי תשובות הערה 100.
+
 
+
והג"ר שמאי קהת הכהן גרוס, בעל שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "אין כל לוי מחייב לצאת אם יודע שיש לוי שנוטל ידי הכהנים".
+
 
+
אגב, במתיבתא תפארת ירושלים של הג"ר משה פיינשטיין כשהיה מנין מצומצם נהגו הכהנים ולוים לצאת ליטול ידיים קודם חזרת הש"ץ שו"ת רבבות אפרים ב נד. גם מובא בפסקי תשובות קכח יט הערה 83.
+
 
+
ובשו"ת תשובות והנהגות (ג, מח. ו, לט), כתב הג"ר משה שטרנבוך על מה שנהגו הלויים לצאת באמצע חזרת הש"ץ ליטול ידי הכהנים, ומבטלים בכך שמיעת חזרת הש"ץ ועניית אמן שסגולתם רב מאוד כמבואר בש"ס ובזוה"ק, עבור מנהג נטילת ידי הכהנים שאין לו מקור בש"ס אלא רק בזוה"ק. וגם מצא בספר שיח תפילה שמביא כת"י מהגאון האדר"ת שמעיר על כך: "ולדעתי טועים הםהלויים שסוברים שהיא מצוה חיובית כמו על הכהנים, וע"כ מזרזים כולם לזכות במצוה זו, ומזה ראיתי במנינים מצומצמים שלא נשארו עשרה לשמוע חזרת הש"ץ, וגם רבה המהומה עד שאינם שומעים ברכת רצה ואינם עונים אמן, וביותר יקלקלו אז להרבות בשחוק וקלות ראש" וכו'. לכן - מסיק הגר"מ שטרנבוך - שבא"י רצוי שרק לוי אחד יצא ליטול הידיים, ובחו"ל ברגלים יוצאים כל הלויים, וכן נהג הגרי"ז מבריסק, וראוי שכל אחד יטול ידי כהן אחר - רשם מ"צ.]
+
  
  

גרסה אחרונה מ־11:52, 8 בינואר 2017

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


הארכת שמונה עשרה ע"י לוי

ש: אני לוי. מה עדיף – להתפלל שמונה עשרה בנחת, או למהר כדי ליטול ידי כהנים?

ת: בנחת, שזה עיקר הדין.


נטילת ידיים לברכת כהנים

ש: בסוף סידור עולת ראיה (ח"ב במלואים) כתוב, שהג"ר אברהם שפירא אמר בשם הג"ר מרדכי סנדר הלוי קופשטיין שמרן הרב קוק היה מדקדק ליטול את הידיים במים שתי פעמים, כמו בנטילת ידיים לסעודה, אך איני רואה שמקפידים על כך. מדוע?

ת: משום שמשתמשים בהרבה מים.

[אמנם מובא בס' ראש דברך עמ' תרמד שדרכו של הגר"א שפירא, שהיה כהן, הייתה להגיש את יד ימין ואח"כ את יד שמאל, ושוב ימין ושוב שמאל – רשם מ"צ.]


הרבה לויים

ש: אני לוי ויש הרבה לויים בבית הכנסת, כך שלפעמים אני יוצא על מנת ליטול את ידי הכהנים אך איני מספיק כיוון שיש הרבה לויים. האם יש חובה לצאת ליטול את ידי הכהנים? מה עם חינוך לבני?

ת: לא חייב לצאת תמיד, אפשר מידי פעם.

למקורות נוספים בענין לחץ כאן


לוי תלמיד חכם בנטילת ידי הכהנים

ש: בישיבה יש ר"מ שהוא לוי ותלמיד שהוא כהן. התלמיד לא רוצה שהר"מ יטול את ידיו. האם על הר"מ ליטול את ידיו?

ת: כן, עליו ליטול, כיוון שהמקור למניעה הינו מהזוהר ולא מהגמרא. כך כתב המ"ב (קכח ס"ק כב) והפסקי תשובות (שם אות כה). בשולחן ערוך הרב מובא (ס' יא) שלוי יכול למחול על כבודו, ליטול את ידי הכהנים ובכך להוסיף קדושה על קדושת הכהנים, ואין זה זלזול, אדרבה, זהו כבודו. מובא במרדכי (גיטין ס' תסא עמ' ט) מעשה דומה לזה, על כהן שיצק מים על ידיו של ר"ת, והקשה לו תלמיד: "הא שנינו בירושלמי שהמשתמש בכהונה מעל". השיב לו ר"ת שאין קדושה בזמן הזה, כיוון שאין לכהנים בגדי כהונה. הקשה התלמיד: "א"כ כל מיני קדושה לא ליעבד להו", שתק ר"ת. תירץ הט"ז (או"ח קכח ס"ק לט), שמותר לכהן למחול על כבודו בדבר שאינו מפורש בתורה, אם זה להנאתו ולכבודו, וכאן וודאי היתה לו הנאה וכבוד לשרת את ר"ת. ר"ת שתק משום שלא רצה ליטול שם תלמיד חכם (על ידי כך שהכהן ויתר על כבודו עבורו).

למקורות נוספים בענין לחץ כאן


כהן שנטל ידיו על ידי בכור ובא לוי

ש: אם נטל כהן ידיו על ידי בכור, ושוב בא לוי, האם יטול ידיו שוב?

[וכך שאלה הג"ר גמליאל הכהן רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך.]

ת: ראוי.

למקורות נוספים בענין לחץ כאן