שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

נטילת ידיים לנשיאת כפיים (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


הארכת שמונה עשרה ע"י לוי

ש: אני לוי. מה עדיף – להתפלל שמונה עשרה בנחת, או למהר כדי ליטול ידי כהנים?

ת: בנחת, שזה עיקר הדין.


נטילת ידיים לברכת כהנים

ש: בסוף סידור עולת ראיה (ח"ב במלואים) כתוב, שהג"ר אברהם שפירא אמר בשם הג"ר מרדכי סנדר הלוי קופשטיין שמרן הרב קוק היה מדקדק ליטול את הידיים במים שתי פעמים, כמו בנטילת ידיים לסעודה, אך איני רואה שמקפידים על כך. מדוע?

ת: משום שמשתמשים בהרבה מים.

[אמנם מובא בס' ראש דברך עמ' תרמד שדרכו של הגר"א שפירא, שהיה כהן, הייתה להגיש את יד ימין ואח"כ את יד שמאל, ושוב ימין ושוב שמאל – רשם מ"צ.]


הרבה לויים

ש: אני לוי ויש הרבה לויים בבית הכנסת, כך שלפעמים אני יוצא על מנת ליטול את ידי הכהנים אך איני מספיק כיוון שיש הרבה לויים. האם יש חובה לצאת ליטול את ידי הכהנים? מה עם חינוך לבני?

ת: לא חייב לצאת תמיד, אפשר מידי פעם.

למקורות נוספים בענין לחץ כאן


לוי תלמיד חכם בנטילת ידי הכהנים

ש: בישיבה יש ר"מ שהוא לוי ותלמיד שהוא כהן. התלמיד לא רוצה שהר"מ יטול את ידיו. האם על הר"מ ליטול את ידיו?

ת: כן, עליו ליטול, כיוון שהמקור למניעה הינו מהזוהר ולא מהגמרא. כך כתב המ"ב (קכח ס"ק כב) והפסקי תשובות (שם אות כה). בשולחן ערוך הרב מובא (ס' יא) שלוי יכול למחול על כבודו, ליטול את ידי הכהנים ובכך להוסיף קדושה על קדושת הכהנים, ואין זה זלזול, אדרבה, זהו כבודו. מובא במרדכי (גיטין ס' תסא עמ' ט) מעשה דומה לזה, על כהן שיצק מים על ידיו של ר"ת, והקשה לו תלמיד: "הא שנינו בירושלמי שהמשתמש בכהונה מעל". השיב לו ר"ת שאין קדושה בזמן הזה, כיוון שאין לכהנים בגדי כהונה. הקשה התלמיד: "א"כ כל מיני קדושה לא ליעבד להו", שתק ר"ת. תירץ הט"ז (או"ח קכח ס"ק לט), שמותר לכהן למחול על כבודו בדבר שאינו מפורש בתורה, אם זה להנאתו ולכבודו, וכאן וודאי היתה לו הנאה וכבוד לשרת את ר"ת. ר"ת שתק משום שלא רצה ליטול שם תלמיד חכם (על ידי כך שהכהן ויתר על כבודו עבורו).

למקורות נוספים בענין לחץ כאן


כהן שנטל ידיו על ידי בכור ובא לוי

ש: אם נטל כהן ידיו על ידי בכור, ושוב בא לוי, האם יטול ידיו שוב?

[וכך שאלה הג"ר גמליאל הכהן רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך.]

ת: ראוי.

למקורות נוספים בענין לחץ כאן