שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


'''נטילת ידיים שחרית'''

ש: מתי לברך על נטילת ידיים שחרית?

ת: אם סמוך לקימתו מתפלל, אז יברך כשיטול עוד פעם ידיים לקראת התפילה. אבל אם עובר זמן רב, כגון שלומד תורה, אז יברך מיד. שו"ע או"ח ו ב הגה מ"ב יא.


'''נגיעה ביד מי שעדיין לא נטל'''

ש: אם אדם נטל נטילת ידיים בבוקר ונגע ביד מי שעדיין לא נטל, האם צריך לחזור וליטול או לא?

ת: יש מחמירים ויש מקילים.

[המחמירים הם כף החיים (להגר"ח פלאג'י ס' ח) ולקט הקמח החדש (ד יד). המקילים הם הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר (ד א אות ט) והגר"ח קניבסקי בהליכות חיים (ב יז). מובא בהערה ד' בהליכות חיים: "שמעתי מפי הג"ר משה פיינשטיין זצ"ל, דאין רוח רעה עוברת מאיש לאיש. וכן שמעתי מהגרי"ז גוסטמאן זצ"ל, דהרוח רעה עוברת דוקא במאכל ולא באדם. וכן שמעתי מהגרי"ש אלישיב שליט"א. וכן העלה בשו"ת יצחק ירנן (א ח). אך שמעתי מהגרח"פ שיינבערג שליט"א, שצריך לחזור וליטול שנית. הערת הג"ר ישראל טאפלין – רשם מ"צ]


'''ארבע אמות בבוקר'''

ש: למה יש שאינם מקפידים לא ללכת ארבע אמות כשקמים בבוקר לפני שנטלו ידיים?

ת: כי זה לא נפסק ברמב"ם ובשולחן.

[יש מסורת בעל-פה בשם הגר"א, בעניין גר הצדק רבי אברהם בן אברהם זצ"ל [הוא הגרף פוטוצקי, שהיה נוצרי והתגייר. תפשוהו הנוצרים ימש"ו, עינוהו ואיימו עליו שאם לא ישוב לנצרות, יהרגוהו בשריפה, אך הוא סירב לשוב לנצרות. הציע לו הגר"א להצילו בעזרת שמות קדושים, אך הוא סירב, ורצה לקדש שם שמים ברבים; וכן היה]. הג"ר אביגדור נבנצל קיבל במסורת מהג"ר שלמה זלמן אוירבך בשם הגר"א שמעת שנהרג רבי אברהם בן אברהם הי"ד, עברה רוח הרעה של שחרית מן העולם (עיין ספר הגאון החסיד מווילנה עמ' עז הערה 18). מסביר הגרש"ז אוירבך שעניין זה אינו מבטל דינים בגמרא שהם משום רוח רעה, אלא רק חומרות שמקורן בספר ה'זוהר' (הגר"א נבנצאל משמו, מובא בקונטרס הערות לרב משה הררי על מקראי קודש הלכות יום הכפורים פרק ז הערה ג). אמנם קשה על כך, הרי מסורת זו אינה כתובה באף ספר ולא שמענוה כמאתיים שנה מאז הגר"א.

כתב ה'שערי תשובה' שעל-פי רבי שמעון בן אלעזר כל הבית נחשב כארבע אמות (שערי תשובה א ס"ק ב). אמנם ה'משנה ברורה' הסכים שאין לסמוך על זה אלא בשעת הדחק (שם). 

ועיין ב'משנה ברורה' (כה ס"ק מב) שמביא בשם 'כנסת הגדולה' שמה שכתוב בספר ה'זוהר' אינו מחייב, אלא רק בתור חומרה, אך אי אפשר לכוף לנהוג כך.

אם-כן, בצירוף כל הנימוקים יחד – א. שדין זה אינו מוזכר בגמרא אלא ב'זוהר'. ב. שהרמב"ם לא מזכיר רוח רעה בכלל. ג. שיש מסורת מהגר"א שעברה רוח הרעה של שחרית מן העולם. ד. שיש אומרים שכל הבית נחשב כ-ד אמות - מי שמיקל ללכת לברז ליטול ידיים בבוקר יש לו על מה לסמוך, ומי שמחמיר לשים קערה ליד המיטה, תבוא עליו ברכה. גם המיקל ללכת לברז ליטול ידיים, עליו ללכת מיד ובמרוצה, כיוון שכל רגע עד הנטילה רוח הטומאה שורה עליו (עיין בשו"ת שאילת שלמה א ד. ג ב. פירוש הרב על קצשו"ע ב א) - רשם מ"צ.]


'''ברכת נטילת ידיים'''

ש: מי שנטל ידיים בבוקר אך שכח לברך ונזכר לאחר התפלה, האם יברך?

ת: הפסיד את הברכה, ויכול לברך לפני מוסף ויש אומרים שיכול לברך לפני מנחה אם עשה צרכיו. פסקי תשובות ד ג.


'''נטילת ידים בשינת צהריים'''

ש: האם אחרי שינת צהריים יש ליטול ידיים?

ת: כן. אבל לא חייבים לשים מים ליד המיטה. פס"ת רלא א (ובלי ברכה. הלכה ברורה ד מז – מ"צ).


'''נגיעה באוכל לפני נטילת ידיים'''

ש: אם נגעתי במזון לפני נטילת ידיים של הבוקר, אני חייב לזורקו?

ת: לא. אמנם אם אפשר, יש להדיחו 3 פעמים. מ"ב ד ס"ק יד.


'''הנרדם בדרשת הרב'''

ש: הנרדם בדרשת הרב בבית הכנסת צריך ליטול ידיים?

ת: צריך ליטול ידיים על שינה של "שיתין נשמין", כלומר ששים נשימות. המשנה ברורה בביאור הלכה (סי' ד ד"ה דוד) מביא ג' שיטות: א. שלוש דקות. ב. חצי שעה. ג. שלוש שעות. ע"פ רוב תופסים את השיטה האמצעית שזה חצי שעה. בדרך כלל, דרשת הרב אינה אורכת יותר מחצי שעה, ולכן לא צריך ליטול ידיים. אמנם אם ישן חצי שעה ויותר, צריך ליטול ידיים.


'''נטילת ידיים אחר שינה'''

ש: אם אין לי מים ליד המיטה, האם עדיף ללכת פחות פחות מארבע אמות לברז או במרוצה?

ת: מחלוקת, ועדיף במרוצה (עיין פס"ת ד ז – מ"צ).


[[קטגוריה: שו"ת]] [[קטגוריה: נטילת ידיים (שו"ת)]]