שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

נוסח והגיה (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־14:37, 8 בינואר 2017 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


נוסח תפילה במנין אחר

ש: אם אני מתפלל במניין עם נוסח אחר, אני אומר נוסח שלי או של הציבור? ומה אם אני שליח ציבור?

ת: בפרהסיא מנהג הציבור, בצינעא כגון שמונה עשרה בלחש מנהג שלך. שו"ת משיב דבר א יז. מ"ב תסח יד (ש"ך יו"ד ריד ב – מ"צ).


תפילה בלועזית

ש: קהילה בחוץ לארץ שאינם מבינים עברית, מותר להתפלל בלועזית?

ת: לא. הבעיה הזו היתה קיימת בכל הדורות ולא שינו. רק יחיד יכול באקראי. שו"ע או"ח קא ד. שו"ת חת"ס ו פד.


ש: מותר להכריז דפים בלועזית ולמסור הסברים קצרים?

ת: כן. מ"ב ס"ק יז. איפה שמותר להפסיק. עיין שו"ת אגרות משה או"ח א כב. ד טז.


נוסח ומנהגי ארץ ישראל

ש: אני גר בחו"ל. האם ראוי לשנות את הנוסח ואת מנהגי התפלה לנוסח ומנהגי ארץ ישראל כדי שדרכם אתחבר לארץ קודשנו?

ת: לא. עליך להמשיך להתפלל כמנהג חו"ל כדי שתזכור שאתה בגלות.


נוסח מאוחד

ש: כבת ספרדיה אני יכולה להתפלל ב"נוסח מאוחד" אליו אני יותר מתחברת?

ת: אין נוסח מאוחד, אלא זו נוסח "ספרד" של אשכנזים. אלא לכתחילה התפללי כאביך ואבותיך, וכשתתחתני כנוסח בעלך.

[שו"ת יחוה דעת ג, ו. בשם הג"ר שלמה גורן, שטבע נוסח אחיד, שלא התכוון לקבוע נוסח לכלל ישראל, אלא שאי אפשר לחלק לחיילים הרבה סוגי סדורים, לכן הוא בחר בנוסח זה, שהוא מין נוסח בינוני באומה – רשם מ"צ.]


הגיית תפלה

ש: באיזו הגייה יש להתפלל, האם בהברה הישראלית הרגילה?

ת: כמנהג אבותיו, אשכנז ספרד או תימן. אך אם התרגל למבטא ישראלי, ואם יחזור למבטא אבותיו, זה יקלקל לו הכוונה בתפלה, הכוונה עדיפה. רבנו הרב צבי יהודה, תחומין (ג 388. שו"ת שאילת שלמה א סג, רצו. ג י).


מבטא תימני

ש: שמעתי שהרב קוק אמר שאמר שכולם צריכים להתפלל בהגייה תימנית. האם עליי לעבור אליה?

ת: לא. מרן הרב קוק רק אמר שהיא הכי מדוייקת. אבל שכל אחד ילך כמנהג אבותיו. שו"ת אורח משפט (והסכמת מרן הרב לשו"ת משפטי עוזיאל).


עלינו לשבח לתימנים

ש: האם נכון שתימנים לא אומרים עלינו לשבח במנחה, ומה המקור לכך?

ת: כאשר מנחה סמוכה לערבית, עלינו לשבח שאחרי ערבית עולה לשתיהן. וכמו שבימים שיש מוסף לא אומרים אחרי שחרית. מהר"י צאלח, תולעת יעקב, עמק ברכה, ליקוטי מהרי"ח. כאשר אינה סמוכה, אומרים (וכדומה, אין אומרים עלינו אחרי שחרית, מנחה ונעילה ביום הכיפורים אלא בסוף ערבית, כי כולן סמוכות – מ"צ).


פוקח עוורים

ש: האם גם עוור מברך פוקח עוורים?

ת: כן, כי זו הודאה כללית על מה שד' עשה בעולמו. שו"ע. מ"ב (שו"ע או"ח מו ח. מ"ב ס"ק כה – מ"צ).


הודאה על גשמים

ש: האם ברכת הודאה על גשמים יש לומר בשם ומלכות?

ת: לא (כה"ח רכא יב. חזו"ע עמ' שפו. וכן פסקה הרבנות הראשית לישראל – מ"צ).