שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

מתנחל מתנחל (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־18:56, 17 במרץ 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == המתנחל המתנחל == [הרב שלמה אבינר] המתנחל המתנחל, הוא יצור מוזר, תוצר מדינת ישראל, כך ולא ...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

המתנחל המתנחל

[הרב שלמה אבינר]

המתנחל המתנחל, הוא יצור מוזר, תוצר מדינת ישראל, כך ולא אחר. יצור מוזר, ראה איפה הוא גר, ואינו מפחד משום דבר. אומרים עליו שהוא אוהב את ארצו, גם אדמת טרשים, ולמענה הוא מוכן לכל הקשיים.

המתנחל המתנחל, מלא אהבת ישראל. הוא ינק אהבה זו, יחד עם חלבו משדי אמו, והוא יודע שנחרבנו בגלל שנאת חינם וניבנה באהבת חינם, כי הרבנים שלו משננים לו זאת כל שבוע וכל יום, ולפעמים פעמיים ביום. כל פעם שהוא מרשה לעצמו מבט קצת אלכסוני, מיד חבריו מזכירים לו: קובי! אהבת חינם! ומיד הוא מתיישר. לכן אם תשמע אותו מתרגז על עם ישראל, על הממשלה, על הכנסת, על הצבא ועל המשטרה - אל תיקח ללב. זה לא ממש. הוא רק מעוצבן. ובצדק הוא מעוצבן. אל תדאג, עוד מעט יבוא הרב ויזכיר לו שניבנה באהבת חינם, אז הוא יירגע.

כי למתנחל יש רב. התנחלות בלי רב, היא כמו בית מלא ספרי תורה אך בלי מזוזה, כמו טלית שכולה תכלת אך בלי ציצית בפינה. הוא לא רב גדול שיודע הכל. אבל יש לו מעלה גדולה: גם הוא מתנחל. אם לא היה מדבר כל הזמן על אהבת ישראל וממלכתיות, היה מתנחל רגיל. אבל סולחים לו ואוהבים אותו בזכות שבתוך עמו הוא יושב.

כמובן, הרב גם מדבר כל הזמן על תורה ומצוות, כי הוא נגד כפיה, הוא בעד הסברה. וראה זה פלא, זה עובד. המתנחל נעשה דתי יותר, לומד יותר ומתפלל יותר. גם בגדי אשתו נעשים ארוכים יותר. במיוחד יש ובנו צומח לו כרב קטן שמעיר לו כל הזמן.

כי המתנחל מסור מאוד לילדיו ועמל עבורם יומם ולילה. הוא הקים למענם בתי ספר לרוב, בתי ספר לתפארת, מכל מיני זרמים ומכל מיני סוגים. כי חינוך זה חינוך, וזה חייב להיות בדיוק. זה עולה לו הרבה מסירות נפש והרבה מסירות כסף. אז הוא גאה לשמוע שאחוז הנשירה מבתי ספר ביש"ע הוא הכי נמוך במדינה. ממש גאה, כי לא קל לו לחנך ילדיו, הם כל כך תוססים, כל כך מלאי מרץ בלתי נדלה. נראה שזה בא להם בתורשה, כי אם הוריו לא היו תוססים, לא היו מתנחלים.

לכן המתנחל הוא אדם חרוץ מאוד העובד למחייתו, מתפרנס בכבוד. תסיסתו רותחת בדמו, והוא יודע לנתב אותה לטובה.

נודה שלעיתים הוא עובר את המידה, כי הוא אוהב להתווכח על כל דבר בלי להתפשר על דעותיו. יחד עם זה, ראה זה פלא, הוא הצליח לבנות יותר איכות חיים מאשר בעיר, קהילה בלי לכלוך ובלי רעש, בה אנשים מתחשבים זה בזה. דגם חדש של קהילה, איזון מוצלח בין פרטיות לבין שותפות. לעיתים קשה הבדידות בעיר. כאן אתה לא לבד, לא בעת צרה ולא בעת שמחה, אך יחד עם זאת לא חודרים לך לחיים. כמובן, צורת חיים זו עדיין לא שלמה, היא לא סגורה סופית, עדיין פתוחה לשינויים, אבל היא בדרך הטובה.

כי המתנחל הוא חלוץ. חלוץ בן ימינו, חלוץ בעל כורחו, טבעת בשרשרת החלוצים, חלוץ צנוע, המוסר את נפשו על ארצו. משליכים עליו אבנים והוא ממשיך, זורקים עליו בקבוקי תבערה והוא ממשיך, יורים עליו והוא ממשיך, הוא חוזר מניחום אבלים וממשיך. האדם הזה, שהוא קצת נרגן, קצת וכחן, קצת בדחן, קצת גאוותן, קצת פחדן - הוא גיבור ללא חת וללא מורא. כשאתה רואה אותו, קום בפניו וגם בפני אשתו, וגם בפני בניו.

כי המתנחל הוא לפני הכל בן-אדם. גם אשתו, שברוך ד' יש לה ילדים רבים ובהם היא משקיעה כל זמנה, היא לפני הכל בן-אדם. המתנחל גם נעלב ככל בן אדם.

דע לך שבזמן האחרון העלבת אותו, בזמן האחרון וכבר הרבה זמן. הוא מרגיש נבגד, הוא חלוץ בשליחות האומה ומוסר נפשו עליה, ועתה הפך אויב מספר אחת, ורוצים לגרשו! הוא חי בתנאי אי-ודאות באשר לעתידו. היזהר, הוא עלול באמת להיפגע, ואז הוא יעשה דבר נורא! הוא יפסיק לומר את התפילה לשלום המדינה. זה מה שגרמת. אך אל תיבהל יתר על המידה. הוא אוהב את המדינה. הוא אוהב אותה עד מוות. אבל אתה עשית טעות חמורה, עשית את טעות חייך, כי האלהים יבקש את הנרדף.

גם את הצבא הוא אוהב, ואם הוא מדבר נגדו, אל תשים לב. הרי הוא חי עם הצבא, יום יום, יד ביד, לב בלב. יודע הוא שהצבא חוצץ בגופו בינו לבין המרצחים, מגן עליו יומם ולילה, בין שנראה בין שאינו נראה. ומניין הוא יודע? כי הוא בעצמו חייל מסור וגם מפני שאינו חי על הירח, אלא באי קטן בין מרצחים, מרגיש בטחון בזכות הצבא שפועל בכישרון, והוא כרת ברית דם עם צבאו. לכן אם הוא מדבר נגדו, זה לא באמת.

מה שאמת, שהוא ייאבק עד הסוף על אמונתו. לכן, בין שאתה מסכים אתו ובין שאינך מסכים, אתה צריך להודות לו. בעולם שבו הכל יחסי, הכל פוסט מודרני, הכל חולף, הכל משתנה, הכל נקנה בכסף או בכבוד, הכל מלא שקרים - הנה יש אדם של ערכים, אדם של אידיאלים.

ואולי אתה מפחד שאכן ילך עד הסוף, אז אגיד לך מה יש בסוף: יש דבר שהוא אוהב מאוד - את עמו!

עד כאן השיר למתנחל סטנדרטי, אך כמובן לא כל המתנחלים שווים, לא בגודל הכיפה ולא בצבעה, לא ביחס למדינה ולא לצבא - אבל מעל לכל הראשים כיפת השמים, שמי ארצנו הטובים.