שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

מתי יגיעו מעשי למעשי אבותיי- למול התרבות (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: חייב האדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב. כיצד אפשר בדור שלנו שהתמודדות התרבותית כ"כ חזקה לשאוף לכך?

תשובה: קודם כל מהי ההתמודדות התרבותית?! זה לא ביטוי מוצלח. הוא מעמיד בשווה- שישנם 2 תרבויות אשר מתמודדות. זה לא כך. יש תרבות מקולקלת. צריך לומר במילים ברורות. התמודדות זה לשון ניטראלית. אדם שואל- יש מקום עבודה שבו מדברים לשון הרע- איך אני מתמודד? זה לא מתמודד, צריך לשאול איך אני נמנע מכך. וכן הלאה.

יש סוגים שונים של יצר הרע. ישנם 7 שמות ליצה"ר. וכמו שמביא המהר"ל בנתיב היצר שישנם 7 תאוריות של היצה"ר, וכן תאוריה של הקב"ה. ולמה צריך את התאוריות האחרות מול זאת של הקב"ה? אלא שזה לא סותר. יש תאוריה של הקב"ה והתגוונותיו השונות אצלנו. ומהי הגדרתו של הקב"ה? שהוא רע. התמודדות עם תרבות אחרת שהיא רעה. ואין פנים לכאן או לכאן. עכ"פ אם לא היתה תרבות כזאת- אנחנו במדרגת אברהם יצחק ויעקב וכן מישהו יכול לחשוב שיגיע למעשי אברהם יצחק ויעקב? בוודאי שלא. אלא שכל אחד כפי כוחו. אני כפי כוחי הדל- אני יעשה מה שאברהם יצחק ויעקב עשו בכוחם הגדול.

כוחנו הדל לא בגלל התרבות הרעה, אלא בגלל שאנחנו פירורים לעומתם. ולכן כל אחד עושה כפי כוחו. יש שהסבירו מתי יגיעו מעשי.. יגיעו- קצת. זה נוגע קצת, לא ממש. הכוונה היא כפי כוחו. "יהיה אדם צדיק כ..." אלא שזה כפי כוחו. הכל ביחס אליו. ללכת בדרך של אברהם אבינו. כל אחד מה שהוא יכול. אין הכוונה ממש להיות. בוודאי שזה בלתי אפשרי. אלא לפום צערא אגרא. השכר הוא כפי המאמץ. רות כתוב במדרש- שנעמי ראתה שהיא מתאמצת זה כמו אברהם אבינו. כל אחד כפי עניינו, לפום צערא אגרא. אז אדם צריך להתאמץ מאוד כמו שאבותינו התאמצו. אבל אין הכוונה שיש לנו כשרונות וקדושה וטהרה כמותם. הכוונה היא כפי היכולת.

בספר אורות הראי"ה הוא מביא מה שנותן כוח לאנשים לעשות זה "לא עליך המלאכה לגמור". אם אתה מסתכל על היקף המלאכה- מי יכול? "ואין אתה בן חורין להבטל ממנה" אתה צריך לעשות כפי יכולתך. אמר המהרחו להארי- אם היית יודע מי אני לא היית מקרב אותי, ואמר לו הארי אני יודע מי אתה ומי הם אחרים, ואעפ"כ אני מקרב אותך ואותם. וכן אומר הארי שהדור הוא מסובך, ובשביל הדור הזה אתה גבוה. גם את זה הקב"ה לוקח בחשבון בדינו.

הקב"ה לא דן את האדם ע"פ ההישגים שלו, אלא הוא דן אותו ע"פ התנאים הפנימיים והחיצוניים עד כמה הוא התאמץ. כמו שמובא בספר התניא- אל תדון אדם עד שתגיע למקומו- מקומו הפיזי וכן מקומו הנפשי. למקומו עם כל היצרים שיש לו.

הסגנונות האלו של השאלות הם סגנונות בעייתים וצריך להיזהר מהם.