שיעורי הרב שלמה אבינר

משמעת ופקודות – פירור מר בתבשיל טעים

[מ"ראש יהודי"]

אמנם, לעיתים, יש צורך בהטלת משמעת, וזה כבר דבר אחר. משמעת אינה נושא לשיחה. משמעת פירושה: אני אומר לך לעשות כך וכך – ואתה עושה!. למה? – אין למה! כמובן, אי-אפשר לנהל את הבית על-ידי מתן פקודות. פקודות צריכות להיות פירור מר אחד בכל התבשיל הטעים, מעט שבמעט. כמה שפחות להתערב בחייו ולהשתרר עליו. גם אנחנו איננו אוהבים שמתערבים בחיינו לפני ולפנים. בכל זאת, יש מקרים שחייבים להתערב בהם. לכן עלי לקבוע סדרי עדיפויות. אינני יכול להילחם בכל החזיתות ולחלק פקודות בכל תחום. עלי להבחין בין מה שאינו חיוני לבין מה שהוא חיוני: "ילדי, אתה קם בשעה שבע!", – זה חיוני, כי אם הוא לא קם בשבע, אחר-כך יש ויכוחים ואיחורים, וכל סדר יומו משתבש. לכן על זה אני עומד בתוקף. "אתה אינך מכה את אחיך!", גם על זה אין ויכוחים. אך לא על כל דבר צריך לפתוח חזית. יש לקבוע סדרי עדיפויות. דברים שנראים בעיני כמשניים – איני מתערב בכל מחיר. צריך שיקול דעת: לפעמים כן, לפעמים לא.

• פורסם בשאילת שלמה 300