שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

לגבי מה שכתוב בגמרא פסחים (ח, ב) ש"שלוחי מצווה אינן ניזוקין", זה נאמר בדלא שכיח היזיקא – נזק לא שכיח. הדוגמה שם שיש אדם שבודק חמץ ואולי הוא צריך לבדוק תחת האבנים. אל יבדוק! שמא יש שם נחשים ועקרבים. אבל שלוחי מצווה אינן ניזוקין? אבל פה שכיח היזיקא. זה שכיח שיש נחשים ועקרבים, ולכן הוא עלול להינזק. דוגמה נוספת: יש קיר משותף לי ולשכן הגוי, ואני דוחף אצבעות בחורים בקיר לבדוק את החמץ. אל תבדוק, כי השכן יאשים אותך בכישוף ויעשה לך צרות גדולות. אבל שלוחי מצווה אינן ניזוקין? אבל פה שכיח היזיקא. השכן הזה הוא שכן מרושע. כאשר יש שכיח היזיקא אנחנו לא אומרים "שלוחי מצווה אינן ניזוקין". המקור לכלל זה משמואל הנביא. ד' אמר לו: תמשח את דוד כמלך. אמר שמואל: "איך אלך ושמע שאול והרגני". ויאמר ד': "עגלת בקר תקח בידך" וגו'. כלומר, אל תגיד שבאת למשוח את דוד אלא לזבוח זבח (שמואל א טז, ב). קושיה: הרי זו מצווה. אין מצווה יותר מזה, הרי ד' ציווה לו, והרי "שלוחי מצווה אינם ניזוקים"? אלא זה היה מסוכן, שכיח היזיקא, שאול יכול לכעוס ויהרגו, ולכן ד' בעצמו אמר לשנות מן האמת. במסילת ישרים (סוף פרק ט) זה מבואר באריכות. ברור שאם באים מחבלים ח"ו, זה נקרא "שכיח היזיקא" ובזה גם שלוחי מצווה ניזוקין. לכן אם גורמי הביטחון אומרים לא להקים סוכה, יש לציית להם. [ונשאל הגר"ח קניבסקי: האם מותר להקים סוכה במקום שיש חשש סכנה האם בכה"ג נאמר "שומר מצווה לא ידע רע"? והשיב: "אסור" (ידון משה יא, פד). ובס' דרך שיחה (ח"א עמ' צט-ק) נשאל הגר"ח קניבסקי במעשה שנהרגה אשה צדקנית בתאונת דרכים רח"ל, כשהיתה בדרך הילוכה לבית הספר ללמד בנות ישראל תורה וירא"ש, ומה עם מאמר חז"ל "שלוחי מצווה אינן ניזוקין" (פסחים ח, ב)? וענה: כשהייתי לנחם שם נשאלתי על זה, ואמרתי כי באמת מצאנו הרבה שניזוקו ע"י מצווה, כגון שרה ע"ה שפרחה נשמתה ע"י העקידה, ובמדרש (ריש מגילת רות) איתא שעל ידי שהדליקו נרות ולא חששו שיאמרו ששמחים במיתת בת הקיסר נהרגו כולם. אלא יש לפעמים שהגיע זמנו של אדם למות, ואם הוא צדיק הקב"ה מסבב שיהיה בשעת מצווה, ואז נחשב כאילו היה לו מסירות נפש למצווה. ונמצא בחז"ל (קהלת רבה ג, יח) שהמת מן העולם בשעת מצווה מעלה עליו הכתוב כאילו קיים כל התורה, וכן להיפך (וכן כתב הגר"ח קניבסקי בספרו טעמא דקרא על פ' חיי שרה).