שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

מקורות ל"תפילת צדיק בן צדיק או צדיק בן רשע" (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־10:31, 8 בינואר 2017 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''מקורות ל"תפילת צדיק בן צדיק או צדיק בן רשע"- מאת הרב מרדכי ציון:''' הט"ז (או"ח נג סק"ג) מביא...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

מקורות ל"תפילת צדיק בן צדיק או צדיק בן רשע"- מאת הרב מרדכי ציון:

הט"ז (או"ח נג סק"ג) מביא את המהרש"ל הסובר שכאשר עומדים בתפילה שני אנשים השווים בכל תכונותיהם וההבדל היחיד ביניהם הוא שהאחד מיוחס והשני לא, אזי המיוחס קודם, משום מה שכתוב בגמרא במסכת יבמות ש"אינה דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע". אך הט"ז חולק עליו וסובר שמי שאינו מיוחס עדיף, שהרי נאמר "שלום שלום אמר ד' לרחוק ולקרוב ורפאתיו" (ישעיהו נז יט), קודם לרחוק ואחר כך לקרוב (על פי דברי הרא"ש).

הקשו על הט"ז, כיצד יסביר את דברי הגמרא ביבמות ש"אינה דומה תפלת צדיק בן צדיק" וכו'? תירץ התורה תמימה (בראשית שם אות יד) מי שהוא בעל מידות טובות, אע"פ שהוא צדיק בן רשע בכ"ז ראוי לבכר אותו על פני צדיק בן צדיק שאין בו מידות טובות. ונראה ראיה לזה ממסכת תענית (כה ב): "מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה, ירד רבי עקיבא אחריו ואמר 'אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה אבינו מלכנו למענך רחם עלינו' וירדו גשמים. הוו מרנני רבנן יצתה בת קול ואמרה 'לא מפני שזה גדול מזה אלא שזה מעביר על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו'". והנה ידוע הוא דר"ע היה בן גרים, וא"כ היה ר"א לגביה בערך צדיק בן צדיק ובכ"ז נענה ר"ע מפני המדה טובה שהיתה בו יתרה על ר"א (עיין פירוש חכמת מנוח על הגמרא הזאת, שדן בכוונת 'מעביר על מידותיו': "שמעתי כי בספר בית אלהים מקשה אם כן מטעם שמעביר על מדותיו גדול ממנו ולמה אמר לא שזה גדול מזה? ומתרץ שכל המצות שעשה ר"ע עשה ר"א כמוהו אלא שר"א היה בטבע ובתאוה מוכן לעשות צדקה ולא הצטער על עשיית המצות ועשה כפי מדותיו אבל ר"ע בטבעו ובתאוותו היה נוטה שלא לעשות המצות והוא כבש את יצרו ועשה על כרחו ונצטער במה שעשה הפך ממדותיו [המוחלטים מאביו], ולכך נקרא מעביר על מדותיו, עכ"ל. וי"ל שר"א קיים כל התורה כולה כמו ר"ע אלא שר"ע הורגל לעשות כמה דברים לפנים משורת הדין עם שאיננו חובה ולא מנהג מ"מ לעשותן יתרה עשה, ולכך נקרא העביר על מדותיו, לשון העברה ולשון מפעיל. כלומר שהמדה היא פחותה ממה שעשה הוא דרך משל כמודד ומוסיף על מדת הארץ או מדת הלח והיבש, ואמר לא שזה גדול מזה מצד שזה קיים כל התורה וזה לא קיים הכל אלא כל אחד קיים הכל אלא שזה מעביר כו' ר"ל שזה עשה יותר ממה שנצטווה").

ותירץ הג"ר יצחק זלברשטיין בס' עלינו לשבח (בראשית עמ' שלא) ש'אינה דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע' זה רק כשמתפלל על צרכי עצמו, משום שזכותו של האדם אינה מועילה לו בעולם הזה, רק זכות אבותיו. אך המתפלל בעד אחרים ועל אחת כמה וכמה בעד הכלל כולו, אזי מי שהוא צדיק בן רשע כוחו גדול יותר, שהרי הניח מעשי אבותיו הרעים ואחז מעשי הצדיקים, והכל בכוחות עצמו.