שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ל"שהחיינו על גט"- מאת הרב מרדכי ציון:

אמנם מספר הג"ר יצחק זילברשטיין על מעשה בבני זוג שחיו בקטטה רבה, והאשה ביקשה מבעלה גט ואחרי מאמצים רבים קיבלה אותו, ובאותה שעה שקיבלה את הגט בבית דין, עמדה ובירכה בשמחה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן. נסתפקו הדיינים האם לענות אמן על ברכה זו, שלא מצאנו בפוסקים שאפשר לברך אותה? ומביא תשובה מהג"ר נסים קרליץ שלא מצאנו שהיוצא מבית אסורים מברך שהחיינו, ואעפ"י ששמחתו עצומה. והוא מפני שעל העדר צרה לא מברכים, ורק על טובה בפועל מברכים כגון שזכה להכנס לקדושת יו"ט או שקיבל מתנה, אבל לא מצינו ברכה זו על יציאה מצרה, כך גם כאן על כך שהשי"ת הציל ותה מצרת הבעל לא מצינו. והג"ר חיים קניבסקי מסביר שגם הנאמר באבודרהם (צ סדר תפילות של חול תשבוה ד"ה הכי אסתברא) שלכן לא מברכים ברכת המצוות על גט כיון דשנאוי המגרש (גיטין צ, א). וגם בעניננו יתכן שאין מברכים כי הגט יסודו פורעניות ואין מברכים על כך. ואולי גם שהחיינו אין לברך על פורענות. ס' עלינו לשבח (ויקרא עמ' תשי ובדברים ח"א עמ' תערא).

וכן הגר"נ קרליץ אין מברכים שהחיינו על גט שברכה זו היא רק על טובה חיובית ולא על הצלה מנזק (מאה שערים סי' רכג). ובשו"ת אבני דרך (ח, קפה), כתב הרב אלחנן נפתלי פרינץ: "וכן שמעתי מהגר"א גרינבלט ומהגר"א אברז'ל שאין לברך שהחיינו כן השמחה הקיימת אצלה כעת היא לא שמחה שלימה, שהרי מזבח מוריד דמעות (סנהדרין כב א), ואף אם הבעל היה רשע, היתה שמחה אם מראש לא היתה מתחתנת עמו ולכן אין לברך. אך יכולה היא לקנות בגד חדש או פרי חדש ולברך עליו את ברכת שהחיינו ולהרהר בלבה גם על שאר הטובות הפרטיות שכעת היא חשה".