שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

פעם אחד, אחד מנכדי הגרי"ש אלישיב שאלוהו, האם סבו בעל הלשם היה במירון, כשידוע בעלי קבלה היו נוסעים לשם ולומדים תורת הרשב"י? וענה לו: "מי אומר שעפ"י קבלה יש איזה עניין בזה [שבפעם אחרת אמר לי הגריש"א בשם הלשם שאנשים לא יודעים ללמוד זוהר ולא מבינים כלל אפילו פירוש המילות...], ומה ששאלת על הלשם, הוא לא היה אף פעם במירון. ולכותל כן הלך פעם אחת, וזה היה מיד כשבא לירושלים, ומיד עם בואו שמה בכה הרבה, כנראה מרוב התרגשות. ובכלל בכל תפילותיו כל ימי השנה היה רגיל לבכות" (עלון 'דברים הרבה' גליון 27 אחרי מות-קדושים תשע"ג).

ופעם אחרת, אחד מנכדי הגרי"ש אלישיב שאלוהו: "האם יש עניין כל כך גדול לנסוע למירון בל"ג בעומר"? והשיב: "אני לא הייתי במירון מעולם"... ושאל: "בשלמא הסבא לומד וזה ביטול תורה אם יסע למירון אבל אחרים שבין כך לא לומדים בזמן הזה, אולי כן צריכים לנסוע". וענה לו: "הרי זה יפריע ללימוד אחרי זה".

אחד מנכדי הגרי"ש אלישיב שאלוהו: "האם יש עניין כל כך גדול לנסוע למירון בל"ג בעומר"? והשיב: "אני לא הייתי במירון מעולם"... ושאל: "בשלמא הסבא לומד וזה ביטול תורה אם יסע למירון אבל אחרים שבין כך לא לומדים בזמן הזה, אולי כן צריכים לנסוע". וענה לו: "הרי זה יפריע ללימוד אחרי זה".

ולא ויתר והוסיף לשאול: "אם כן מה לומר למי שלא לומד תורה אלא רוצה לנסוע רק על חשבון העבודה", וענה: "הרי העולם נוהג לנסוע וקשה לומר להם לא לנסוע"... (והיה המשמעות שמי שרגיל לנסוע יכול ליסע אבל אין שום חיוב, והיינו שקשה לומר להם ש'אין ענין').

והיה שם אחד הנוכחים שנסה את כחו ושאל: "הרי בעל ה'לשם' אמר [שכך כתב רבי אריה לוין בקונטרס תולדות שהוציא על ה'לשם' ששמע מה'לשם' שאמר בשם הגר"א] שבזמנינו מקום השראת השכינה הוא מקום מנוחת הצדיקים". דחה אותו הגריש"א: "הרי יכול ללכת לקברים אחרים כגון להר הזיתים".

וידוע מה שמרגלא בפומיה דהגריש"א: שהכותל המערבי יותר מקום ראוי לתפילה מכל שאר המקומות שבעולם (עלון 'דברים הרבה' גליון 28 אמור תשע"ג).

אמנם ראיתי בידון משה (ח"ט שאלה לה): ומי שיודע שעלייה לציון הרשב"י לא תבטלו מלימודיו, אמר הגרי"ש אלישיב: "אדרבה ודאי שיעלה לציון. ומצוה לעלות". ואמר הגר"ח קניבסקי: "אפשר ללמוד בדרך".