שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ל"עצירת מכונית בשבת"- מאת הרב מרדכי ציון:

והגר"א נבנצל כתב לי: "כן".

והגרז"נ גולדברג כתב לי: "זוכרני שבקרתי פעם את מורי ורבי המשגיח בפוניבז' הגאון הצדיק הרב דסלר והיה אז התאחסן בנחלת שבעה ובקרנו. הלך אתנו להתפלל מנחה והיה זהיר מאוד לא לעמוד במדרכה שמא בגלל זה יעמידו הנהגים את מכוניתם. ובעיקר העניין יש לדון כשנוסע במכונית ולוחץ על הברז ומכניס בנזין, האם כל זמן לחיצתו עושה חילול שבת או רק כשמתחיל ללחוץ אבל אח"כ אדרבה אם יעמוד מללחוץ הוא מכבה".

והג"ר שמחה ב"צ רבינוביץ, מח"ס פסקי תשובות, כתב לי: "צריך להיזהר".

והג"ר שמאי קהת הכהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "יזהר".

והג"ר אהרן יהודה הלוי גרוסמן, מח"ס שו"ת ודרשת וחקרת, כתב לי: "יש אומרים העליטהו לרשע וימות ויש אומרים שהאמת יש להיזהר שלא לגרום עוד חילול שבת. הגרשז"א פסק שמי שרח"ל נוסע במכונית ששואל בשבת האיך להגיע למקום פלוני יש לענות שאסור לנסוע בשבת ואני אומר לך הדרך רק כדי שלא תיסע עוד ועוד עד שתמצא המקום".

[וכן שמעתי בשם הגרש"ז אוירבך כשנשאל ע"י נחמה ליבוביץ. ומובא בס' מאור השבת ח"א עמ' תצא), שהגרש"ז אוירבך ממליץ לומר לנהג שאסור לו לחלל שבת ואסור לו לנסוע והיות ואני רוצה למעט ממך חילול שבת שלא תסתובב הרבה לכן אומר לך המקום, ובזה יוצא גם ידי חובת מחאה.

וראיתי בס' נפש הרב (עמ' קעג), שהגרי"ד סולוביצ”יק היה סבור להיפך, שאם לא ידעו את הדרך הנכונה, יסתובבו ברחובות עיר עוד יותר מהצורך להם, ויחללו את השבת ביותר, ועי"ז שנגיד להם הוראות לנסיעה, זה יביא לידי כך שיהיה פחות חילול שבת. אמנם פוסקים אחרים אומרים שאיננו אחראים מה הוא עושה. לנו יש איסור של מסייע ומחזק ידי עוברי עבירה. וכן בשו"ת ציץ אליעזר (טו יח), ילקוט יוסף (שבת בכרך ב עמ' קפ ובכרך ג עמ' קח), שו"ת שאילת שלמה (ג קב) וכן שמעתי שזו דעתו של הג"ר אהרן ליכטנשטיין. ונכדו שאל את הגרי"ש אלישיב: הלכתי בדרך בש"ק, ולפתע עצרה לידי מכונית, ושאל הנהג איך מגיעים למחנה "שנלר" [בגאולה], מה היה עלי לענות לו? והשיב: הוא שואל אותך אפוא זה "שנלר", תענה לו "שבת" (מפי האיש עמ' קעא). וכשנשאל האדמו"ר מקאליב, השיב: "אסור לומר לו כיוון הכתובות דבזה מסייע לו ומודה על החילול שבת, ואפי' שעי"ז ירבה בנסיעה ע"י שלא ידע. ויעוין בספר הערות במסכת סוטה דף י' שכתב הגרי"ש אלישיב (שליט"א) [זצ"ל], שבכגון דא איתא הלעיטהו לרשע וימות. כן כתב הגר"מ מאזוז שליט"א בירחון אור תורה שבט תשע"א, שיאמר לו כל זמן שאתה באוטו איני יכול לענות לך, לכשתצא מהאוטו אני יענה לך ע"כ. אמנם בזה נראה לי שלא כ"כ הועלנו כי סוף סוף אח"כ יחזור לרכבו ליסוע, ונמצא מסייע לו בזה, וגם בזה מראה שאינו מוחה בו כדבעי" (שו"ת קול מנחם או"ח א רפ).

ועיין עוד בעניין בחוט שני שבת להגר"נ קרליץ שבת ח"ד – מ"צ.]

והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכ' גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "אני יודע שיש כאלה שכך חושבים שאכן יש למעט חילול שבת אצל זה שנוסע ברכבו. אני לא בטוח שזה נכון להלכה ובפרט לפי מש"כ הרמב"ם בהל' שבת שהמחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כגוי לכל דבריו, וגם לגוי לא היינו מנסים למעט מאיסורים שלו. ואולי שיתכן שיש לו דין כתינוק שנשבה, מ"מ לא מצאתי איזו חובה הלכתית לגרום למי שמחלל שבת בפרהסיא שיזהר וישמור בצפצוף וכו' וכו'".

ומצאתי שהשיב הגרי"ש אלישיב: אין צריך ליזהר כלל, כי הרי הם מחללי שבת, [והלעיטהו לרשע וימות], ולחוש שהם תינוק שנשבה אין צורך (מפי האיש עמ' קע). אמנם סיפר הרב דוד אריה מורגנשטרן שבמשך שנים רבות היה מלווה את הגרי"ש אלישיב בדרכו לכותל המערבי בשבת. דרכו בקודש היתה לעצור ולהמתין בכל רמזור אדום עד שהתחלף לירוק, הגם שלא היתה כל תנועת כלי רכב על הכביש. לתמיהתו, ביאר הג"ר אלישיב שהואיל וחוקי התעבורה נתקנו לתועלת הציבור - חובה לציית להם! נתיבות חיים תרצד.

אגב, סיפר הרב דוד אריה מורגנשטרן שבמשך שנים רבות היה מלווה את הגרי"ש אלישיב בדרכו לכותל המערבי בשבת. דרכו בקודש היתה לעצור ולהמתין בכל רמזור אדום עד שהתחלף לירוק, הגם שלא היתה כל תנועת כלי רכב על הכביש. לתמיהתו, ביאר הג"ר אלישיב שהואיל וחוקי התעבורה נתקנו לתועלת הציבור - חובה לציית להם! נתיבות חיים תרצד.