שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ל"סנדק פעמיים באותה משפחה"- מאת הרב מרדכי ציון:

כתב הרמ"א (יו"ד רסה, יא) בשם המהרי"ל בשם רבינו פרץ: "דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת ולכן נוהגין שלא ליתן שני ילדים לבעל ברית אחד, כדאמרינן גבי קטורת: חדשים לקטורת". עיין שו"ת נודע ביהודה מהדורא קמא יו"ד סי' פו) שדן בעניין,ומסיק שבכל מדינת פולין אין מדקדקים בזה, ובהרבה מקומות הרב הקבוע הוא חיוב לסנדק תמיד וגם פה בקהלתנו אין הכל מקפידים בזה. ובשו"ת חתם סופר (או"ח ס' קנח) כתב לדחות את כל הטענות של הנודע ביהודה, ומה שטען מהא שנותנים סנדקאות לרב כמה פעמים במשפחה אחת, דחה החתם סופר שהרי בגמרא אמרינן שחדשים לקטורת, מלבד מהכהן גדול שמקטיר חלק בראש, א"כ הרב הויא ככהן גדול שמקטיר ושונה. וכן כתב בערוך השולחן יו"ד (רסה, לד) ובשו"ת תשובות והנהגות (א, תקפד). והאדמו"ר מבעלז – מהר"א רוקח – הסביר שהרב שבעיר מכבדים אף כמה פעמים בסנדקאות, והטעם כי הלא כל צינור וההשפעה לבעלי בתים באה מן השמים על יד המנהיג הרב, ועל ידו בשבילו נתברכו המה בשפע רב (בקדושתו של אהרן ח"א עמ' רעז).

אמנם יש שמקפידים על זה. הג"ר יעקב קמנצקי סירב לקבל סנדקאות שני פעמים במשפחה אחת, ואמר שיש לו בזה קבלה מבית אביו על זה. וסיפר שהוא נולד בכ' אדר א, ויום ברית מילה שלו היה בזמן הפשרות שלגים, והמיועד להיות סנדק לא הגיע, ואעפ"כ סירב זקנו לקבל הסנדקאות מכיון שכבר שימש כסנדק פעם אחת במשפחה זו, ונתנו את הסנדקאות למלמד דמתא (במחיצת רבנו עמ' ריט).

אך רוב רובם של גדולי ישראל שאינם מקפידים על זה. עיין שו"ת יחוה דעת (ג, עז). והחזו"א והסטייפלר נהגו ליקח סנדקאות ב' פעמים לבלע ברית אחד, ואף שהרמ"א (יו"ד רסה יא) כתב שנהגו שלא ליתן, אמרו שזה נאמר רק על הנותן שלא יתן, אבל לא על הסנדק (כמו שכתב ביד שאול יו"ד סי רסה. אשכבתיה דרבי ח"ב עמ' קסה. דרך שיחה ח"א עמ' סג).

והג"ר משה פיינשטיין טען שמצד הרמ"א אין זה איסור, ואם יש עניין דוקא לכבד אדם אחד פעמיים, יכולים. וכמו שנהגו באירופה, וגם כך נהג הגרמ"פ, שהרבה פעמים היה סנדק לכמה בריתות (מסורת משה עמ' שטז).

ורבנו הרב צבי יהודה גם היה נוהג להיות סנדק פעמיים אצל אותו אדם (בשיפולי הגלימה עמ' 86). והרב זלמן מלמד כיבד את רבנו כמה פעמים בסנדקאות.

והגר"א ביאורו (יו"ד רסה ס"ק מו) כבר צמה על כל זה, וכותב: "שלא ראינו סנדק מתעשר".

ושמענו מהג"ר צבי שכטר כשלמד שו"ע יו"ד הלכות ברית מילה עם הגרי"ד סולוביצ'יק, אמר הגרי"ד: "אני – כמו הגר"א – שימש הרבה פעמים כסנדק ולא התעשרתי...".

וסיפר הגר"ח קניבסקי: "שאלו פעם את אבא ז"ל (הסטייפלר) היכן עשירותו מהסנדקאות [שהרי הוא סנדק כמעט בכל יום, ועד לפני כמה שנים היה נוסע בכל רחבי הארץ בשביל מצות סנדקאות], והצביע על ספריו שחיבר שזוהי עשירותו" (דרך שיחה ח"ב עמ' רא). והסטייפלר גם אמר: וכי הנכדים שנולדים כל שנה אינו עשירות? זה העשירות הכי גדולה. וכן כאמר שכתוב באריז"ל שזה סגולה לכפרת עוונות (קונטרס מנחת תורה עמ' סא-סב).

ובשו"ת תשובות והנהגות (א, תקפד), כתב הג"ר משה שטרנבוך: "יש לומר שהעשירות לאו דווקא בממון (ועיין שבת כה, ב: איזהו עשיר וכו') אלא בהצלחה לבטל כל גזירות ומחלות שנגזרו עליו ובני ביתו, ורק הבורא ית"ש לבד יכול להעיד אם הסנדק התעשר, ונאמן הוא אלקינו ית"ש לשלם לכל אחד שכרו בשלימות, ואולי גם בקטורת העשירות כה"ג" (והחתם סופר [או"ח סי' קנח] כבר כתב שאולי החטא גורם, ואילו לא זכה במצוה זו היה מתייסר יסורים, ועכשיו שזכה לעושר ע"י מצוה זו לקחו ממנו עשרו בדין חלף יסורי גופו).

ואמר הג"ר משה סולוביצ'יק מציריך, שווייץ (והאיש משה ח"ב עמ' סה-סו): לכאורה, לפי מספר הפעמים שזכה להתכבד בסנדקאות, כבר ראוי היה מזמן להיות הגביר הגדול ביותר. ומכל מקום, הפטיר, אי אפשר לדעת איזה עני ואביון הייתי לולא כל זה.

ומובא שם בהערה: והגאון רבי חיים קרייזווירט אב"ד דק"ק אנטוורפן סיפר להג"ר משה סולוביצ'יק, שגם הוא מעולם תמה ע"ז, עד שמצא בהגהות רע"א סי' רסה סעי' א שדעתו הוא שסנדקאות קשורה עם עמידה בברכות, האיש הסנדק, צריך לקבל גם עמידה בברכות, וממילא אין הסגולה של עשירות נוהגת במי שלא קיבל שתיהם, כנהוג בעולם שבטעות מחלקים את שני הדברים. באותו פרק שראה את דברי רע"א הנ"ל התכבד מגביר פלוני בעירו בסנדקאות אצל בנו הנולד לו, וביקש ממנו שיאות ליתן לו גם עמידה בברכות, אמנם הגביר סרב לבקשתו בתאונה שכבר הבטיח לאיש אחר אותו כיבוד, ואיגלגל מילתא ואותו איש לא הגיע להברית והגר"ח קריזווירט קיבל גם עמידה בברכות כפי בקשתו. וסיפר הגר"ח שבתוך שבועיים קיבל מאה אלף דולרים בגלל שידוך שעשה...

אמנם פעם אחת הציע הג"ר אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר, ספק אחד שיש לו לפני הגרי"ז סולוביצ'יק, הבריסקר רב: הואיל ומזמינים אותו תדיר לסנדקאות, כמעט בכל יום, ולעת זקנותו קשה לו הדבר, אמנם הלא מבואר ברמ"א יו"ד (רסה, יא) בשם מהרי"ל בשם ר"פ דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת, ולכן נוהגין שלא ליתן שני ילדים לבעל ברית אחד, כדמארינן גבי קטורת "חדשים לקטורת", הרי שסנדק מעשיר, ואם כן בתורת ראש הישיבה הלא מוטלת עליו החובה לדאוג לממון עבור הישיבה, ואם כן מטעם זה הלא עליו להתאמץ לקבל את הסנדקאות, כדי שיהיה ממון להישיבה, אמנם כנגד זה הלא כתב בביאור הגר"א (שם ס"ק מו): "ולעולם לא ראינו סנדק שמתעשר", עיי"ש, וא"כ להגר"א הלא אין לצפות לעשירות מהסנדקאות, וא"כ יהיה פטור מללכת... ומאר לו הגרי"ז: צריכים לחשוש למהרי"ל... ויש אומרים שאמר לו הגרי"ז בנוסח אחר: גם צ'ק של הרמ"א הוא צ'ק טוב... (פניני רבנו הגרי"ז עמ' לד-לה. דרך שיחה ח"א עמ' סא).