שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ע"י הרב מרדכי ציון

אגב, בעניין שריפת הפתילות, כתוב בשולחן ערוך (או"ח תרעז, ד): "הנותר ביום השמיני מן השמן הצריך לשיעור הדלקה, עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו, שהרי הוקצה למצותו". והפוסקים הוסיפו, שכמו כן צריך לשרוף את הפתילות שבלוע בהם השמן. והטעם שצריך לשורפן, שלהניחן לשנה הבאה לנר חנוכה אסור שאנו חוששים לתקלה, ואפילו להניחן בכלי מאוס שודאי לא יבוא לאכלו ג"כ אסור שאנו חוששים שמא יבוא לדלוק וליהנות הימנו (עיין בטור שם ובמ"ב ס"ק יט). אם כן, לכאורה כיון שאין צורך לשרוף אותן מן הדין, רק משום חשש לתקלה שישתמש בהן, צריך לשורפן, גם כשקוברן או מניחן בתוך שק וזורקן לים או לאשפה וכדומה מועיל. ומובא בפירוש על פרקי אבות 'אז יאמרו' להג"ר יצחק אהרן גאלדבערגער, דיין ור"י לחסידי פאפא (עמ' קלא-קלג), שהוא דן בעניין זה עם האדמו"ר מפאפא, כשראה אותו פעם באישון לילה שמטריח עצמו לשורפן בחצר, והיה מהפך במקל בתוך המדורה שיהיה כלה ואבד עד שיהיה לאפר. אמר הג"ר גאלדבערגער שאולי לא חייב לשורפן כשם שמותר לזרוק חוטי ציצית שנפסקו במקום לא מגונה, או לגונזן כמנהג המדקדקים (שו"ע ורמ"א או"ח כא, א), או כשם שמותר לכרוך חלה בנייר ולזרוק לאשפה אם קשה לשורפה כדי שלא יבואו לידי תקלה בה (מהר"י שטייף הובא בתשובות המאור. וכן מובא במועדים וזמנים ז, קעז, וציין לדברי החזו"א דמאי טו שכתב שמשום הכי מקילים בתרומה טמאה שזורקים לאשפה, לפי שטורח לנו לשרוף. ועיין שו"ת מנחת יצחק ד, יג). והשיב האדמו"ר מפאפא, שאולי נכונים דבריו, מכל מקום כיון שחז"ל נקטו הלשון "לשורפו" רוצה אני לקיים את החיוב כמו שאמרו חז"ל, ומשום הכי אני מקפיד שיהיה נשרף לגמרי. וכן המנהג אצל כמה חסידים ואנשי מעשה לשורפן ברוב עם. וראיתי שכשנשאל הגר"ח קניבסקי על כך, השיב: "יכול לקבור" (שו"ת ידון משה לרב משה יהודה לייב קופלוביץ חי"ב שאלה עא). וכן כתב הגר"מ שטרנבוך בשו"ת תשובות והנהגות (ו קנט): "ומש"כ שורפין הפתילות, לאו דוקא, אלא נקטו כן אגב הדין דמותר השמן דבזה דינו בשריפה דוקא, דהוי 'קודש'". ושאלתי את הג"ר פינחס אברהם מייערס, אבד"ק האג, והשיב לי: "אני נותן בגניזה, בין שאר גניזה. אינני זורק בפח משום תשמיש מצווה ואינני עושה שריפות".