שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ל"נשים ומאה ברכות"- מאצ הרב מרדכי ציון:

כתב הג"ר שמואל הלוי ואזנר בשו"ת שבט הלוי (שם): "מפשטות דברי הב"י והפוסקים ריש ס' מ"ו דחשבו ק' ברכות של כל אדם וחשבו בחשבון טלית ותפילין וכה"ג ברכות דלא שייכי בנשים ולא כתבו נשים מאי איכ"ל מכלל דפשיטא להו דהתקנה לא שייכי בנשים". וכן הגרי"ש אלישיב הורה שאמירת מאה ברכות לא נתקנה לנשים. ישא יוסף לרב יוסף אפרתי ד יא. וכ"כ הג"ר משה שטרנבך בשו"ת תשובות והנהגות (ב, קכט): "נשים לא נתבאר אם חייבות במאה ברכות או לא, אבל נראה שלעיקר התקנה היה לצאת ע"י מאה ברכות קבועות בחיובן, ובלא לחפש ברכות אדם מברך מאה ברכות כל יום וכמבואר בירושלמי סוף ברכות (מובא בכ"מ הלכות תפילה ז, טז), וכיון דנשים פטורות מדינא מכמה וכמה ברכות שאנשים מברכים וכגון מתפילין ומציצית, ולכן אף שיש סמך מקרא למאה ברכות, לא החמירו בהן למצוא מאה ברכות להשלים (ויש לומר כהמפרשים כיון דהוי מצוה מדי יום ביומו, שהיום גורם, הוי כמצוות עשה שהז"ג דפטורה)". כך היא דעתו של הגרש"ז אוירבך (הליכות שלמה כב, כה), וכן מובא בפסקי תשובות (מו, ח), בשו"ת שבט הקהתי (א, סג) ובשו"ת רבבות אפרים (ג, מז).

אמנם יש פוסקים האומרים שגם נשים צריכות לברך מאה ברכות כל יום, אע"פ שקשה להם להשלים למאה ברכות. כך פסק הגרי"ש אלישיב (ישיב משה עמ' 19. פניני תפילה עמ' ע. אשרי איש ח"א עמ' מז), וכן פסק הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר ובס' הליכות עולם (ד' וישב אות פ).