שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ל"נר שבת בחשמל"- מאת הרב מרדכי ציון:

מצוה מן המובחר להדליק נרות שבת על נרות שניכר שהוא מיוחד לכבוד שבת, מ"מ כשאין נרות – כגון שכח לקנות, במושב זקנים שאסור שידליקו שם כי אחד יפיל יהיה אסון, בבית חולים וכו' – יוצאים ידי חובת הדלקת נר שבת ע"י אור החשמל וגם מברכים. וכן נפסק בשו"ת בית יצחק מהגאון רבי יצחק שמלקיס (יו"ד ס' קכ) ובשו"ת הר צבי (או"ח ס' קמג). וכן כתב בשמירת שבת כהלכתה (מג, ד. ועיין הערה כב לרשימה עוד פוסקים שסוברים כן).

אמנם מובא שם בשם הגרש"ז אוירבך שיש לחלק בין אור חשמל שבא מחתחת הכוח דה"ז חשיב בשעת הדלקה כמדליק בלא שמן, כיון שרק סומך על זה שבכל רגע ורגע נוצר זרם חדש בתחנה שלא היה כלל בעולם מקודם והוא מחמם ומדליק הרבה פעמים בשניה אחת, משא"כ אם מדליק פנס המופעל ע"י מצבר אשר הזרם כבר צבור ונמצא בתוכו, שפיר מסתבר גם לברך.

אבל רוב פוסקים מתירים בשעת הדחק. והגרי"ד סולוביצ'יק סיפר שפעם אחת כשהיתה אמו בבית החולים שבת, הורה לה אביו הגרמ"ס שיכולה לברך על הדלקת נר החשמלי (נפש הרב עמ' קנה-קנו). אמנם הג"ר מרדכי אליהו פסק שאין לברך על הדלקת אור החשמל עצמו, כי זרם החשמל אינו בידו. יכולה לקרות תקלה במערכת החשמל והאור ייכבה. לכן אינו יוצא ידי חובת הדלקת נר שבת באור זה, אלא ידליק נרות ממש. וסיפר הג"ר אליהו: "פעם אחת אמרתי הלכה זו באחת מתוכנית הרדיו, והשדרן אמר לי שהפסקת חשמל היא דבר שאינו מצוי. בעוד אנו מדברים, והנה נפסק השידור. לאחר כמה דקות הוא התחדש. שאלתי את השדרן מה אירע, והוא אמר לי שהיתה הפסקת חשמל. אמרתי לו: הנה אתה רואה שהפסקת חשמל היא דבר מצוי, ולכן אין לסמוך על אור החשמל" (מפי אליהו עמ' 148. אביהם של ישראל – דברים עמ' 152).

וכתב הג"ר משה שטרנבך בשו"ת תשובות והנהגות (ב, קנז) בשם הגר"מ פיינשטיין שאם החמשל כבר דלוק ועומד, תכבהו ותחזור ותדליקנו לכבוד שבת. וכתב בנפש הרב (עמ' קנו), על מה שהרמ"א (רסג, ד) הביא מדברי התוס' (ר"פ במה מדליקין) שאם היה הנר דלוק מבעוד היום גדול, יכבנו ויחזור וידליקנו לצורך שבת, עורר בזה הגרי"ד סולוביצ'יק, דאצלנו כמעט תמיד כן הוא, שהנר החשמלי בוער כל היום, וכשבאה בעלת הבית להדליק נרות שבת, עליה לכבות תחילה את הנר החשמלי, להדליק הנרות, ולחזור ולהדליק את הנר המשמלי, ואח"כ לברך, עכ"ל. וכן דעתו של הג"ר יעקב קמנצקי (אמת ליעקב על השו"ע עמ' קכז הערה 274. שו"ת דברי חכמים עמ' פה). אלא זה חידוש, והגרמ"פ רק אמר לעשות כן אם אדם יוצא ידי חובתו בנר החשמלי.

ומובא בוישמע משה (עמ' צט) שנשאל רבי יוסף אפרתי האיך מדליק הגרי"ש אלישיב נרות שבת לגבי אור החשמל, וענה: שבבית הרב מכבים את אור החשמל, ואח"כ מדליקים הנרות, ואדם אחר מדליק הדלקת הנרות את אור החשמל.

וכתב בשו"ת ציץ אליעזר (א, כ פי"א) שצריך שיהיו מנורות מיוחדות לכבוד שבת. כמובן זה לא תמיד אפשר למי שנמצא בבית חולים ובשעת הדחק (עיין עוד פסקי תשובות רסד אות ב).