שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ל"נטילת לולב בכותל המערבי":

חידש בס' ביכורי יעקב (תרנח, א) שבירושלים נוהגת מצוות נטילת לולב בזמן הזה מן התורה כל שבעת הימים כמו במקדש ע"פ דברי הרמב"ם (פירושו על המשניות בסוכה ג, י), שכתב שירושלים היא בכלל המקדש. יש דוחים את דברי הביכורי יעקב, כגון בעל האור שמח בחידושיו לסוכה (עמ' רמב), האדמו"ר מקלויזנבורג בשו"ת דברי יציב (ס' רעג) והגרש"ז איורבך בשו"ת מנחת שלמה (ב, נ). אמנם יש חוששים לשיטתו להגיע לכותל המערבי וליטול לולב שם (ועיין תשובות מרן הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זיע"א סי' ג, שמיישב דברי הביכורי יעקב), כגון הג"ר יוסף שלום אלישיב (שו"ת משנת יוסף ז, קכד). ובעת זקנתו, בשבת תשע"ב, הגרי"ש אלישיב לא הלך לרחבת הכותל המערבי כמו בכל שנה, אלא נכנס לבנין אש התורה לקומה החמישית, ומשם ראה היטב את הכותל המערבי ונטל שמה ד' מינים. יום אחד בימי חול המועד דיבר עם שמשו בקודש, הגרי"י אפרתי בענין אם אפשר לצאת את הענין בקומת הבנין, כי הרי הרמב"ם (בית הבחירה ו, ז) פסק דגגין ועליות לא נתקדשו בקדושת ירושלים. למחרת כשנסע הג"ר אלישיב למקום המקדש, נכנס שוב לבנין אש התורה ועלה לקומה החמישית כמו כל יום, אבל הנענועים עשה בקומת הקרקע של הבנין, לצאת ידי הסוברים דגגין ועליות לא נתקדשו. וכדומה, נשאל הגר"ח קניבסקי: לגבי המנהג שנוטלים את הד' מינים מול מקום המקדש האם יש ענין לא לעשות במקום של עליות כגון על גג "אש התורה" כיום שעליות לא נתקדשו, או שאין לזה קשר עם ד' מינים? והשיב: "יותר טוב למטה" (ידון משה יא, צט).

וכתב הג"ר עובדיה יוסף בס' חזון עובדיה (סוכות עמ' שלח): "והנה לפני זמן מה הייתי נוהג במשך שנים רבות להחמיר כדברי הביכורי יעקב, מאחר שלדבריו יש בזה מצוה מן התורה, והייתי טורח להגיע לכותל המערבי, כדי ליטול הלולב ולנענעו סמוך לכותל. ואח"כ כשראיתי דברי להקת האחרונים שלא הסכימו לדבריו, נמנעתי מלעשות כן, מפני שחסתי על ביטול תורה. ואמרתי 'שב ואל תעשה עדיף'", ע"כ. הביא הג"ר משה שטרנבך בס' מועדים וזמנים (ח"ה ס' שמח בהערה), ששמע מהגרי"ז מבריסק שלהלכה אין לחוש לשיטת הביכורי יעקב. וכ"כ בשם הגרי"ז בס' הלכות חג בחג (ארבעת המינים, עמ' ג) ובס' נתיבות רבותינו (ח"ב עמ' מט בהערה נח). ועיין נפש הרב (עמ' ריט) שהגרי"ז הסתפק אם יש מעלה ליטול פעם שנית בעיר העתיקה ביום טוב ראשון של סוכות.

הנהגת הגרש"ז אוירבך שנויה במחלוקת (כמובא בשו"ת משנת יוסף ח"ז ס' קכד) - כתוב בשם נכדו בס' שלמי מועד (ח"א פרק לז) שהגרש"ז לא הקפיד כשהלך לכותל המערבי בסוכות ליטול לולב, רק אם כיבדו אותו נהג ליטול, אך בס' הליכות שלמה כתוב (מועדים, תשרי פי"א ס' כו): "בהיות רבינו ליד הכותל המערבי בחג הסוכות, הידר ליטול שם לולב ומיניו שנית".

וכתב בשו"ת ציץ אליעזר (י, ב) שאין חיוב לחזור ליטול שנית על יד הכותל המערבי, ואכן באמת מעולם לא שמענו כזאת, גם מקדמת דנא.