שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ע"י הרב מרדכי ציון

יש הנוהגים כך ויש הנוהגים כך. יש הנוטלים בבה"כ לפני הלל, ע"פ מה שכתוב בביאור הגר"א (או"ח תרנב סק"א), שלא יטול קודם התפלה משום שעיקר מצוותו בשעת ההלל, וכלשון המחבר שם ס"א. וכן נהג הגרי"ד סולוביצ'יק (נפש הרב עמ' ריז-ריח). וכן מובא בארחות רבנו (ח"ב עמ' רצב) שהחזו"א היה מברך על הלולב לפני ההלל, אמנם פעם הגר"ח קניבסקי ראה שהחזו"א בירך בסוכה. ויש הנוטלים בסוכה קודם התפילה, ע"פ מה שכתב המג"א (תרנב סק"ג) בשם השל"ה שצריך ליטול את הלולב בסוכה קודם הליכתו לבה"כ. במ"ב (שם סק"ד) כתוב: "וקצת מן המהדרים נוהגים לברך על הלולב בהנץ החמה בתוך הסוכה ולנענע ואח"כ בשעת ההלל מנענעים עוד". ומוסבר שם בשער הציון (תרנא ס"ק מג) שיש נוהגים כן לפי האריז"ל, או מפני שזריזים מקדימים או על פי סוד. ומובא בארחות רבנו (שם) שהגרי"י קניבסקי היה מברך על הלולב בסוכתו לפני התפילה. וכן הגרש"ז אוירבך היה נוטל לולבו בבוקר קודם תפלת שחרית בסוכה שבביתו, ופעם נשאל על מנהגו, שהרי 'תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם' ולמה נוטל את לולבו קודם ק"ש, ואמר שהמהדרים נוטלים בסוכה דווקא. אפשר שמטעם זה נטלו קודם התפלה, כיוון שלא היתה סוכה מצויה להם בבית הכנסת, אבל מה שנהגו כך גם בלא סיבה זו אכן צ"ב, ומ"מ אין לפקפק בדבר הואיל וכך נהגו (הליכות שלמה - מועדים פי"א הערה 73). ונשאל הגר"ח קניבסקי: האם יש ליטול את הלולב בסוכה בביתו לפני התפילה, או בבית-הכנסת לפני הלל? והשיב: "על פי קבלה, ואין מנהגינו כן (ידון משה יא, קא). ומנהגו של הג"ר עובדיה יוסף היה ליטול את הלולב בבית הכנסת קודם הלל (עיין חזון עובדיה – סוכות עמ' שעו. פאר הדור עמ' עב). וע"ע בענין זה במקראי קודש - סוכות ח"ב ס' כ.