שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ל"משקפת בשבת"- מאת הרב מרדכי ציון:

יש מכתב מהרב משה שמואל לידער מובא במדריך לדיני מוקצה (עמ' מז-מח הערה 19): "עיין בשו"ע סי' שז סעי' יז ובמ"ב ס"ק סה דירא שמים ראוי להחמיר שלא להשתמש באצטרלוב כי הרמב"ם והר"ן אוסרים. וראיתי בספר טלטולי שבת עמוד 20 הערה 34 דאצטרילוב היינו טלסקופ. גם בספר שלמי יהודה פ"ג הלכה ט"ו הבין כך. וכך היה נראה מפשטות לשון המ"ב שכתב "הוא כלי של החוזים בכוכבים דמה לי להבין החכמה מן הספר או מן הכלי". ולשונו עוד יותר ברור, לכאורה, בסי' שח ס"ק קסד "הוא כלי שחוזין בו הכוכבים". לפי"ז יש מקום לירא שמים שלא להשתמש בטלסקופ או במשקפת (binocular) בשבת.

אבל הנה מקור דברי השולחן ערוך הוא שו"ת הרשב"א סי' תשע"ה (ושם גרס אצטורלב) וז"ל 'מה הפרש בין כתוב ורשום בלוחות נחושת בעט ברזל לכתוב בספר'. עכ"ל. וזה ברור ופשוט שאין כונת הרשב"א לכלי שקורין טלסקופ: חדא, דידוע ומפורסם שהראשון שהשתמש בטלסקופ (ברצינות להסתכל בכוכבים) היה Galileo בשנת ה' שסט [לפני 400 שנה] ואילו הרשב"א נפטר לבית עולמו בשנת ה"ע [לפני 700 שנה] ותו דלשון הרשב"א 'כתוב ורשום בלוחות נחושת וכו אינו מתאים בכלל לתיאור של טלסקופ. ותו דהרשב"א כתב דלא גזרינן שמא יסלק הלוחות ויחזירן, גם מזה מבואר דלא דבר בטלסקופ שאין בו לוחות בכלל. אלא ע"כ אצטרלוב הוא מה קורין באנגלית "Astrolabe". לפי"ז אין שום סרך של חשש איסור בשימוש טלסקופ או משקפת בשבת אפילו לירא שמים".